דוד הוגו כהן

אין תמונה חופשית

דוד הוגו כהן (3 במאי 18981976) היה גינקולוג ומומחה במיילדות.[1] ייסד וניהל את מחלקת נשים ויולדות בבית חולים העמק (1934–1939),[2] בשנת 1943 פתח וניהל את בית היולדות ע"ש קיבלסון ברחובות (1943–1953), בשנת 1953 ייסד והיה למנהל הראשון של מחלקת יולדות ונשים בבית החולים קפלן (1953–1967).[3]

ביוגרפיהעריכה

כהן, נולד בקניגסברג, בממלכת פרוסיה (גרמניה) ב-8 במאי 1898, בן לשרלוטה ומאיר.

כהן סיים גימנסיה הומניסטית בקניגסברג, והיה חבר בתנועת הנוער בלאו וייס. השקיע מזמנו בעבודת הקרן קיימת לישראל, קרן היסוד ומאוחר יותר הצטרף לתנועת הפועל הצעיר. בילדותו קיבל כהן חינוך מוזיקלי, וניגן על כינור.

כהן למד רפואה בקניגסברג ובברלין וקיבל תואר דוקטור לרפואה ב-1922.

השתלם ברפואה פנימית, בכירורגיה כללית, וכדי להיות מוכן לעלייה לישראל השתלם ברפואה טרופית במכון למחלות טרופיות בהמבורג.

בארץ ישראל[4]עריכה

כהן עלה לארץ ישראל בשנת 1923, לירושלים. בירושלים פגש את חבר מרכז קופת חולים הכללית אליעזר פרלסון שהציע לכהן משרה של רופא-בית בבית החולים בעין חרוד. ב-1924, התחיל כהן לעבוד כרופא-בית בצריף הירוק בקיבוץ עין חרוד.[5]

בשנת 1926, התקבל כהן לעבוד כרופא כללי בפתח תקווה. לאחר מספר חודשים, לאחר שנדבק בדיזנטריה החליט לצאת עם רעייתו שושנה להוריו בקנינסברג שבגרמניה. התחיל לעבוד בקליניקה למחלות נשים ולמיילדות באוניברסיטת קנינסברג ("University of Königsberg" (אנ')) ובבית הספר למיילדות באינסטרבורג. באותו זמן התמחה גם בכירורגיה כללית בביה"ח העירוני בדנציג

חזר ארצה בשנת 1928 והחל לעבוד במרפאה גינקולוגית של קופת חולים כללית בתל אביב וכרופא מיילד עבור קופת חולים, בבית החולים ליולדות פרויד.

ב-1930, חזר כהן לאירופה והמשיך את התמחותו באינסטרבורג, בגרמניה.

ב-1933, שב כהן ארצה ועבד במרפאה הגינקולוגית של קופת חולים כללית בחיפה.

הקמה וניהול מחלקת נשים בבית חולים העמק בעפולהעריכה

בתחילת 1934 כהן ייסד ומונה למנהל מחלקת נשים ויולדות בבית חולים העמק, שהוקם בשנת 1930 כמרכז רפואי לעמק, בעפולה.

במהלך שנות עבודתו בבית החולים העמק, עסק כהו בפעילות ציבורית. ב-1934, הציג כהן מועמדותו ברשימת מפא"י למועצת הפועלים בעפולה ונבחר.

בשנת 1929 הצטרף לההגנה בתפקידי שמירה ובשירותים הרפואיים האזוריים.

בתל אביב ופתח תקווהעריכה

עם תום עבודתו בעפולה ב-1939, עבר כהן לעבוד במהלך ארבע וחצי השנים הבאות, במספר מרפאות של קופת חולים כללית בתל אביב ובמקביל במחלקה הגינקולוגית והיולדות של בית החולים בילינסון בפתח תקווה, בניהולו של פרופ' ארווין רבאו.

ברחובותעריכה

ב-1943 עבר כהן ופתח את בית היולדות ע"ש קיבלסון ברחובות[6] וניהל אותו במשך עשר וחצי שנים.[7]

לאחר הקמת הית החולים קפלן ברחובות ב-1953, עבר כהן ופתח את מחלקת הנשים והיולדות של ביה"ח וניהל אותה עד צאתו לגמלאות. באותם ימים היה זה המוסד הרפואי היחידי באזור הדרום. המחלקה כללה 30 מיטות ליולדות ו-12 מיטות גינקולוגיות.

מתחום התעניותו: מניעה של רעלת ההיריון, פרסם 14 מאמרים רפואיים.

היה פעיל במגן דוד אדום וייסד את ארגון תורמי הדם. היה פעיל בארגון רופאי קופת חולים הכללית, כחבר הוועד הארצי והמועצה הארצית של הארגון.

מתלמידיו: שמואל מלץ, משה לנצט, נח בן אדרת, אדולף כהן.

ב-1967 פרש כהו לגמלאות והתחיל בפעילות בעיתון "הרפואה" במדור "מן הספרות" ו"במת המערכת". (חתם בראשי התיבות ד.כ.) כהוקרה למפעל זה זכה בפרס "הרפואה" ע"ש ד"ר צבי צבילינג בשנת 1971.[8]

כהן נפטר ב-31 אוקטובר 1976 ונטמן בבית הקברות ברחובות.[9][10]

חיים אישיים ומשפחהעריכה

אביו מאיר, יליד קובנה נישא לשרלוטה ממשפחת קרלין, נכדתו של מייסד חסידות קרלין בליטא. המשפחה גרה מספר שנים בדנציג שבגרמניה, שם נולדה רבקה, אחותו הבכורה של הוגו. כעבור מספר שנים עברה המשפחה לקניגסברג.

האב מאיר נמנה עם מנהיגי הציונות ומקימי ההסתדרות הציונית בקניגסברג. היה יצואן של קפה ותה שהתמחה בתערובות ומכר אותן לרוסיה. עלה ארצה באוקטובר 1933, ניסה להמשיך בעסקי הקפה והתה אך הדבר לא עלה בידיו.

אחותו רבקה (בטי) סיימה את לימודי הרפואה, עלתה לארץ ישראל בשנת 1934 ועבדה כרופאת משפחה.

בשנת 1925 נשא כהן לאישה את שושנה לבית בריסלר שהייתה אחות. נפטרה בשנת 1991. הזוג היה חשוך ילדים.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ילקוט הפרסומים, י' בשבט תשכ"ג, 4 בפברואר 1963, רשימת הרופאים בעלי תואר מומחה, הוגו כהן, רח' מנוחה ונחלה 43, רחובות, מס' רישיון מומחה במיילדות וגינקולוגיה :328, עמוד 738
  2. ^ Shifra Shvarts, The workers' health fund in Eretz Israel: Kupat Holim, 1911-1937, pages 202-204
  3. ^ נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור – הוצאה לאור, זכרון יעקב, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 244, ערך: כהן, דוד (הוגו) מראשוני הרופאים המיילדים והגינקולוגים בארץ
  4. ^ ד"ר דוד הוגו כהן (1898–1976) הארכיון לתולדות רחובות, חקר וכתב - צביקה תדמור
  5. ^ בית החולים בעין חרוד: בית החולים הראשון של ציבור הפועלים בעמק. את צריף החולים בעין חרוד הקימו מייסדי הקיבוץ, חברי גדוד העבודה ביום עלייתם על הקרקע ב- 1921. בסוף שנת 1923, אחרי פירוק הגדוד עבר הצריף לרשות קופת חולים, בניהולו של ד"ר הירשוביץ. תוך זמן קצר הפך לבית החולים המרכזי לכל יישובי הסביבה: גבעת טבעון (לימים כפר יחזקאל) גבע, חפצי-בה, בית אלפא ובמרכז העמק המושבים בלפוריה, מרחביה ותל עדשים. משה סורוקה, נשלח על ידי מרכז קופת חולים לעמק, יזם והקים עד סוף שנת 1923 חדר חולים, עם 12 מיטות בבית אלפא, עם 7 מיטות בבלפוריה, והרחיב את בית החולים בעין חרוד ל-35 מיטות. בית החולים בעין חרוד שירת את כל "גוש נוריס" - 51,000 דונם עליהם הוקמו עין חרוד, כפר יחזקאל, גבע ותל יוסף (1921), בית אלפא, חפציבה (1922) ובית השיטה (1928)
  6. ^ לאחר שבית חולים פרטי ליולדות "ישע" שהוקם בשנת 1938 על ידי ד"ר ישראל זילברג וד"ר וולף צוקרמן נסגר בשנת 1938
  7. ^ בית חולים ליולדות ונשים א. וה קיבלסון הארכיון לתולדות רחובות, חקר וכתב - צביקה תדמור
  8. ^ פרס ע"ש ד"ר צבי צבילינג - הוועד המרכזי של ה.ר.י. החליט להעניק את הפרס עבור עבודה מדעית שפורסמה בשנה החולפת ב"הרפואה" כדי לחזק את מעמד העיתון בקרב הרופאים. הפרס הוענק משנת 1963
  9. ^ קווים לדמותו של ד"ר דוד (הוגו) כהן ז"ל/שמואל מלץ, (התפרסם בעיתון הרפואה, עיתון ההסתדרות הרפואית בישראל) הארכיון לתולדות רחובות
  10. ^ מאמרו של נח קפלינסקי: ד"ר דוד הוגו כהן 1898–1976, "לזכר נעדרים", ב-"דפי מידע לרופא"