נילאם סנג'יווה רדי
נִילְאָם סֶנְגִ'יווָה רֵדִי (בהינדי: नीलम संजीव रेड्डी, בטלוגו: నీలం సంజీవరెడ్డి; 19 במאי 1913 – 1 ביוני 1996) היה נשיא הודו השישי, כיהן בין השנים 1977–1982. נילאם היה חבר הקונגרס הלאומי ההודי והיה עוד בצעירותו פעיל במסגרת תנועת העצמאות ההודית שקראה לעצמאות הודו משלטון האימפריה הבריטית.
 | |||||
| לידה |
19 במאי 1913 אילור, נשיאות מדראס,  הראג' הבריטי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 ביוני 1996 (בגיל 83) בנגלור, קרנאטקה,  הודו | ||||
| מדינה |
הראג' הבריטי, הודו, הדומיניון של הודו  | ||||
| השכלה | אוניברסיטת מאדרס | ||||
| מפלגה | הקונגרס הלאומי ההודי, ג'נטה | ||||
| דת | הינדואיזם | ||||
| בת זוג | נלאם נגראטנמה | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
נילאם היה ראש השרים של מדינת אנדרה פרדש ויו"ר מפלגת הקונגרס בתחילת שנות השישים. מאוחר יותר שירת שתי קדנציות לא רציפות בתפקיד דובר הלוק סבהה. לאחר פטירתו של פקרודין עלי אחמד בעודו בתפקיד נשיא, מונה נילאם ברוב קולות להיות הנשיא ההודי הצעיר ביותר. נילאם, כמו קודמו, היה מעורב בתוך הפוליטיקה ההודית גם בעודו נשיא. בתום כהונתו כנשיא יצא לגמלאות. ונפטר בשנת 1996.
ביוגרפיה עריכה
שנותיו הראשונות עריכה
נילאם נולד ב-19 במאי 1913 בכפר אילור במחוז אננטפור שבנשיאות מדראס (כיום באנדרה פרדש), הראג' הבריטי. נִילְאָם סֶנְגִ'יווָה רֵדִי השתייך למשפחה ממעמד הקאסטות הבינוני אשר הייתה מקושרת לפיתוחים התעשייתיים שהביאו איתם הבריטים. את לימודיו היסודיים עבר בבית הספר אדייר, שנחשב להיות מבין הטובים בבתי הספר בעיר מאדרס (כיום צ'נאי). האווירה הרוחנית של בית הספר (אשר כללה לימודי הינדואיזם) הותירה השפעה עמוקה על נילאם הצעיר. מאוחר יותר הוא הצטרף למכללה הממשלתית לאמנויות באננטפור ללימודיו הגבוהים.
ביקורו של מוהנדס קרמצ'נד גנדי באננטפור ביולי 1929 היווה נקודת מפנה בשביל נילאם. צעירים הודים רבים הושפעו מתנועת העצמאות שקראה להקמת מדינה ריבונית מאוחדת בתת-היבשת ההודית ועל כן הוא החליט בסופו של דבר לעזור את המכללה ולהצטרף לארגוני נוער מטעם תנועת העצמאות ההודית.
נילאם השתתף באופן פעיל בפעילויות שונות בחוגי הנוער מטעם הקונגרס הלאומי ההודי ובשנת 1937, בגיל צעיר, הוא הפך למזכיר ועדת הקונגרס המחוזית של אנדרה. בתפקיד זה החל נילאם להתבדל בקפדנות ובשיטתיות. זו הייתה עדות לאיכויות ההתארגנות והניהול שלו ובסופו של דבר נשאר בתפקיד זה ברציפות לאורך עשר שנים. במהלך 1940–1945 נעצר והובא למאסר מספר פעמים בידי הרשויות הבריטיות עקב השתתפותו ותמיכתו בתנועת העצמאות ההודית.
קריירה פוליטית עריכה
פוליטיקה אזורית עריכה
הקריירה המשפטית של נילאם החלה בשנת 1946 כאשר נבחר לאספה המחוקקת של מאדרס והפך למזכיר מפלגת המחוקקים מטעם הקונגרס הלאומי ההודי במאדרס. בשנה שלאחר מכן הוא נבחר לתפקיד חבר באספה המכוננת של הודו והשתתף באופן פעיל בהליכי האספה המכוננת שפעלה לעצב את חוקת הודו העתידית למען המדינה הריבונית המתוכננת. בשנת 1949, לאחר חלוקת הודו ועצמאות המדינה שב לפוליטיקה הממלכתית ומאפריל 1949 עד אפריל 1951 כיהן בתפקיד שר השיכון ואיסור השתייה[1] בפרלמנט המדיני של מאדרס.
בשנת 1951 נבחר נילאם לנשיא המועצה המדינית מטעם מפלגת הקונגרס הלאומי במאדרס. שם כיהן במשך שנה ונבחר לרג'יה סבהה מטעם אנדרה, בשנת 1952. עם זאת, הוא נשאר חבר בבית העליון רק לזמן קצר. עוד בשנת 1952, פוצלו המחוזות הצפוניים של מדינת מאדרס והפכו למדינת אנדרה, אשר הביאה את נילאם לרדת מהפוליטיקה הלאומית ולשוב לפוליטיקה האזורית במדינה החדשה. בשנת 1956, במסגרת חוק ארגון מחדש של המדינות הפכה אנדרה לאנדרה פרדש, ונילאם נבחר לראש השרים הראשון של המדינה.
כראש השרים, נילאם הבין שדמוקרטיה בהודו יכולה לתפקד ביעילות רק כאשר האנשים ברמת השורש היו משכילים, מאומנים ומצוידים בהבנה פוליטית בסיסית לפחות. קודם לעצמאות לא הייתה בהודו תרבות של דמוקרטיה ופעילים קיצוניים רבים ערערו את יציבות השלטונית במדינה. בשנת 1962, מלחמת הודו–סין הביאה לתחילת מאבק בין הודו לרפובליקה העממית של סין. סין העממית תחת הנהגתו של מאו צה דונג העבירה כספית ונשק לחיזוק קבוצות בדלנים פרו-קומוניסטים במטרה לערער את הממשל ההודי[2].
העוני הרב באזור מזרח הודו הביא להתפשטות רבה יותר של הקבוצות הבדלנים באזור, עקב ההבטחה שהמדיניות הקומוניסטית תביא לשוויון בין העניים לעשירים. בתגובה פעל נילאם להעלות את תקציב החינוך ולהגיע עד אל היישובים והכפרים הנידחים ביותר באנדרה פרדש. היה לנילאם חזון פוליטי לחלוקת כוח שווה בין המדינות לממשל הפדרלי.
פוליטיקה לאומית עריכה
מנהיגותו היצירתית ותפישתו המתקדמת, יחד עם גישתו הפרגמטית לבעיותיה השונות של המדינה שהוקמה לאחרונה, זכו להערכה רבה מצד מדינאים ואזרחים כאחד. עד מהרה החל נילאם להתגלות כמנהיג פוליטי בעל רמה בפוליטיקה הלאומית ולא רק האזורית. בשנת 1959 התפטר מתפקידו בתור ראש השרים של אנדרה פרדש כדי לתפוס את תפקיד נשיא מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי (מקביל לתפקיד של יושב ראש מפלגה).
לאחר שכיהן במשך שתי קדנציות כנשיא מפלגת הקונגרס, חזר נילאם לאנדרה פרדש לקדנציה שנייה כראש השרים בשנת 1962. בפברואר 1964, בעקבות הערות של בית המשפט העליון בפרשת הלאמת נתיבי האוטובוסים נגד ממשלת אנדרה פרדש בגין אי הגשת תצהיר בנושא, התפטר נילאם מתפקיד ראש השרים. ב-9 ביוני 1964 הצטרף נילאם לממשלתו של ראש ממשלת הודו, לאל בהדור שסטרי כשר המכרות והפלדה. באותה שנה הוא נבחר לרג'יה סבהה בפעם השנייה מטעם מדינת אנדרה פרדש. הוא כיהן תקופה קצרה מאוד גם כשר התחבורה, התעופה, הספנות והתיירות בממשלת אינדירה גנדי בשנת 1967.
יושב ראש הלוק סבהה עריכה
ב-17 במרץ 1967 נבחר נילאם לתפקיד יושב ראש הלוק סבהה הרביעי. בתפקיד זה התפרסם בכך ששמר על סמכותיות ורשמיות וסירב להביע תמיכה באחת מהמפלגות או להתערב בהחלטות פוליטיות בעודו בתפקיד מכיוון שעל הדובר להיות נייטרלי מבחינה מפלגתית ולפעול על פי שיקול דעת מקצועי ולא דעה פוליטית, מכיוון שהוא ראה את מדיניות זאת כחיונית לעבודה המוצלחת של הדמוקרטיה הפרלמנטרית. לאחר בחירתו ליו"ר, התפטר נילאם מחברותו בת 34 השנים במפלגת הקונגרס הלאומי ההודי, ובכך הפך ליו"ר העצמאי הראשון. הוא האמין שהיושב-ראש שייך לכל המפלגות, במסגרת תפקידו עליו לייצג את מכלול החברים בלוק סבהה וככזה הוא לא צריך להיות שייך לשום מפלגה או יותר נכון הוא צריך להיות שייך לכל המפלגות ללא הבדלה ביניהן.
נילאם כיהן כיושב ראש הלוק סבהה במשך מעט יותר משנתיים.
במהלך כהונתו של נילאם כיושב ראש הלוק סבהה ניתנו פסקי דין משמעותיים רבים ונקבעו חוקים מוסכמים שהעשירו את המסורות והפרקטיקות הפרלמנטריות וחיזקו את מעמד הממשל הפרלמנטרי (דבר שהיה רב השפעה מאוחר יותר בשימור החוקה הפרלמנטרית לאורך תקופת מצב החירום בהודו). נילאם האמין כי אין לעכב עניינים דחופים על ידי שימוש במסורות ובתקדימים ועל כן הוא עירב את שני הבתים של הפרלמנט במהלך דיוני חקיקה דחופים אשר לא סבלו דיחוי. בתקופת כהונתו גזר הבית לראשונה בתולדותיו עונש משפטי על אחד מחבריו על כך שזילזל במעמד הבית בכך שהתפרץ וצעק במהלך נאומו של חבר אחר.
הקמת הוועדה לרווחת הקאסטות והשבטים הנמוכים הייתה חידוש משמעותי נוסף במהלך כהונתו של נילאם. כשחנך את הישיבה הראשונה של הוועדה ב-18 בדצמבר 1968, קיווה שהוועדה תבטיח כי הצעדים שננקטה על ידי ממשלת האחדות לקידום הקסטות והשבטים העניים וה"נחותים" יושמו בפועל. ב-19 ביולי 1969 התפטר נילאם מתפקיד יושב ראש הלוק סבהה כדי להתמודד על הבחירות לנשיאות הודו בהן הפסיד בפער מצומצם לנשיא הנבחר, ורהגירי ונקטה גירי. לאחר תקופת עזיבה מרצון מהפוליטיקה הלאומית, שב נילאם ללוק סבהה בממשלה החדשה של מורארג'י דסאי. ב-26 במרץ 1977 נבחר נילאם בשנית ליושב ראש הלוק סבהה. עם זאת, גם הפעם לא השלים את כהונה מלאה בתפקיד הדובר ולאחר שכיהן במשך רק ארבעה חודשים, התפטר שוב מהתפקיד כדי להגיש מועמדות לנשיאות הודו אשר בבחירות המתקרבות אשר התקיימו עקב מותו בטרם עת של הנשיא פקרודין עלי אחמד.
נשיא הודו עריכה
נילאם השיג את שיא התהילה הציבורית והפוליטית שלו כשנבחר לתפקיד נשיא הודו ב-25 ביולי 1977. נילאם היה הנשיא הראשון להיבחר בתמיכת מפלגת ג'נטה בעקבות תבוסת מפלגת השלטון המסורתית הקונגרס הלאומי ההודי בבחירות במרץ 1977. בתקופת כהונתו כנשיא קיבל החלטות היסטוריות שונות בנושאים מכריעים בפוליטיקה ההודית והנהיג מדיניות של התערבות ממושכת בתוך הפוליטיקה הלאומית אף על פי שתפקיד הנשיא היה רשמי ברובו. בשנותיו הארוכות בחיים הציבוריים ובזכות הקשר ההדוק שלו עם מנהיגי כל שכבות האידיאלים במדינה, יכול היה הנשיא נילאם להשפיע רבות במהלך תקופה מכרעת בהיסטוריה של הודו. תחת הממשלה החדשה של מורארג'י דסאי לא הונהגה שום חקיקה גדולה, שבשנה של חוסר מעש נראתה כבלתי מסוגלת לפתור בעיות פנימיות ברחבי הודו כמו המאבק נגד טרור הנקסליטים ואל מול פיצוץ האוכלוסין ועליית העוני. דבר זה הביא לאיבוד אמונם של רוב האוכלוסייה. באמצע יולי 1979 התפטר דסאי במקום להתמודד עם הצעת אי-אמון שהוגשה בלוק סבהה נגד ממשלתו. רדי השביע את צ'אראן סינג לראשות הממשלה, אך כעבור מספר שבועות גם הוא התפטר מתפקידו, לאחר שהקונגרס הלאומי ההודי הודיעה על הסרת תמיכתה ממנו, ונמנע ממנו לקבל את אימון הלוק סבהה. נילאם, שכאמור היה מעורב בפוליטיקה גם בעודו נשיא, קרא לבחירות חדשות ופיזר את הפרלמנט בחורף 1979[3].
מנהיגותו הסמכותית, חביבותו ונגישותו חיבבו אותו לאנשים השייכים לכל שכבות האוכלוסייה והביאו להערצה רבה שלו בקרב כל שכבות האוכלוסייה, בעיקר העניים, מכיוון שפעל לחזק את מעמדם של השודרה והדלית[4]. הוא גם העניק הבחנה נדירה למשרד הגבוה ביותר בארץ בזכות הפרגמטיזם, האידיאליזם והפטריוטיות שלו. כמדינאי ברמה עולמית, נילאם ביטא את השקפות האומה בפורומים הבינלאומיים אך נהג להשתתף בהם מעט ביחד לקודמיו וממשיכי דרכו. במהלך כהונתו בתפקיד נשיא הודו ביצע נילאם ביקורים רשמיים באינדונזיה, סרי לנקה, נפאל, קניה, זמביה, ברית המועצות, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, הרפובליקה העממית של בולגריה, הממלכה המאוחדת ואירלנד.
שנים אחרונות עריכה
לאחר סיום כהונתו פרש נילאם לגמלאות ושב להתגורר בעיר הולדתו אננטפור, שם עסק בחקלאות. נילאם סנג'יווה רדי נפטר בעיר הולדתו בשנת 1996 בגיל 83.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- נילאם סנג'יווה רדי, לשכת המידע לעיתונות: ממשלת הודו - מזכירות הנשיא
- רשימת הישגים של נשיאי הודו, באתר טיימס אוף אינדיה (באנגלית)
- נילאם סנד'יווה רדי, פרופיל באתר הלוק סבהה
- נילאם סנג'יווה רדי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ הודו מחולקת מבחינת מדינות וטריטוריות בנוגע באיסור שתיית אלכוהול או התרת השתייה. במדינת מדראס היה איסור על שתייה ומסיבה זאת גם משרד ממשלתי לאכוף חוק זה.
- ^ במהלך שנות השישים המאוחרות התפתח מארגונים פרו-מאואיסטים אלו ארגון הטרור הנקסליטים, אשר היה רב השפעה באזור אנדרה פרדש.
- ^ הודו: ההשפעה של אינדירה גנדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ השודרה הוא המעמד הרביעי והנחות ביותר מבין ארבע הקאסטות לפי חלוקת המעמדות בהינדואיזם בעוד הדלית נחשבים לטמאים ונחותים מארבעת הקאסטות.