נשיא הודו

ראש מדינת הרפובליקה של הודו ומפקדם הראשי של הכוחות המזוינים של הודו

נשיא הרפובליקה של הודוהינדית: भारत गणराज्य के राष्ट्रपति) הוא ראש מדינת הרפובליקה של הודו ומפקדם העליון של הכוחות המזוינים של הודו.[1]

נשיא הודו
Flag of the President of India.svg
RamNathKovind (cropped).jpg
איוש נוכחי:
ראם נאת' קובינד
מאז 25 ביולי 2017
תחום שיפוט הודוהודו  הודו
מעון רשטרפטי בהוון עריכת הנתון בוויקינתונים
משך כהונה קצוב חמש שנים
ייסוד המשרה 26 בינואר 1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
איוש ראשון ראג'נדרה פראסאד
presidentofindia.nic.in
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נשיא הודו נבחר בבחירות עקיפות (אנ') על ידי העם באמצעות נציגי שני בתי הפרלמנט של הודו, האספות המחוקקות של כל מדינות הודו, האסיפה המחוקקת של טריטוריית האיחוד פודוצ'רי וכן האסיפה המחוקקת של בירת הודו דלהי, לתקופת כהונה של חמש שנים. השבעתו נערכת בנוכחותו של זקן השופטים של הודו (אנ'), ובהיעדרו של זקן השופטים - בנוכחותו של החבר הוותיק ביותר בבית המשפט העליון של הודו (אנ').

אף על פי שסעיף 53 בחוקת הודו קובע כי נשיא הודו יכול להפעיל את סמכויותיו ישירות או להשתמש ברשות הכפופה לו,[2] עם כמה יוצאים מן הכלל, כל הרשויות המבצעות שתחת הנשיא מופעלות על ידי ראש ממשלת הודו והקבינט שלו. סגן הנשיא תופס את תפקיד הנשיאות במקרה של מוות או התפטרות של הנשיא המכהן.

בדומה לנהוג בישראל, הנשיא ממנה לתפקיד ראש הממשלה את האדם שהוצע לכך על ידי מרבית חברי ה"לוק סבהה". רוב זה ניתן להשיג הן על ידי מפלגה שזכתה ברוב מוחלט והן על ידי צירוף של סיעות בפרלמנט ההודי. לאחר מכן, מתייעץ הנשיא עם ראש הממשלה ובסוף התהליך ממנה שרים הכפופים לראש הממשלה. בפועל, אין לנשיא שום שיקול דעת את מי למנות לראש הממשלה, חוץ מאשר במצבים בהם שום מפלגה או צירוף מפלגות אינם מהווים רוב מוחלט בלוק סבהה. מרגע מינוי ראש הממשלה, אין לנשיא כל שיקול דעת בנוגע לכל עניין אחר, לרבות מינוי שרים. אולם כל החלטות הממשל המרכזי כוללות את שמו באופן סמלי. יש לזכור מאפיין זה כאשר קוראים על "החלטות שנתקבלו על ידי הנשיא".

נשיא הודו מתגורר במבנה שנודע באופן מסורתי כרשטרפטי בהוון (אנ') שממוקם בניו דלהי, לצד כמה מבני ממשל נוספים. משכורתו החודשית היא 150,000.[3]

נשיא הודו ה-14 והנוכחי הוא ראם נאת' קובינד, שנבחר ב-17 ביולי 2017 והושבע ב-25 ביולי 2017. נשיא הודו הראשון היה ראג'נדרה פראסאד, שנבחר לתפקיד ב-26 בינואר 1950.

רשימת נשיאיםעריכה

רשימה זו ממוספרת על פי הנשיאים הנבחרים בבחירות לנשיאות הודו. הכהונות של ורהגירי ונקטה גירי, מוחמד הייאטולה, וב"ד ג'אטי, שתיפקדו כנשיאים בפועל (אנ'), אינם ממוספרות. נשיא הודו אינו מייצג שום מפלגה פוליטית. הצבעים המשמשים בטבלה מציינים את הפרטים הבאים:

מקרא
  נשיא הודו
# שם
(נולד-נפטר)
תמונה נבחר תחילת כהונה סיום כהונה סגן הנשיא
1 ראג'נדרה פראסאד
(1884–1963)
  1952
1957
26 בינואר 1950 12 במאי 1962 סוורפלי רדקרישנן
פראסאד, מביהאר, היה הנשיא הראשון של הודו העצמאית, וגם הנשיא בעל הכהונה הארוכה ביותר, במשך 12 שנים.[4] הוא גם היה לוחם חופש במהלך תנועת העצמאות ההודית (אנ').[5] פראסאד היה הנשיא היחיד שכיהן בשתי כהונות.[6]
2 סוורפלי רדקרישנן
(1888–1975)
  1962 13 במאי 1962 13 במאי 1967 זקיר חוסיין
רדקרישנן היה פילוסוף וסופר ידוע וגם החזיק בתפקיד סגן נשיא הקנצלר של אוניברסיטת אנדרה (אנ') ואוניברסיטת בנראס ההינדית (אנ').[7] הוא גם הוכתר כאביר של צבא הזהב של המלאכים על ידי האפיפיור פאולוס השישי. הוא קיבל את אות ההוקרה בהרט רנטה בשנת 1954 לפני שנבחר לנשיא.[8] הוא היה הנשיא הראשון מדרום הודו.
3 זקיר חוסיין
(1897–1969)
1967 13 במאי 1967 3 במאי 1969 ורהגירי ונקטה גירי
חוסיין היה סגן הקנצלר של אוניברסיטת אליגרה המוסלמית (אנ') וקיבל את אותות ההוקרה פדמה ויבהושן (אנ') ובהרט רנטה (אנ').[9] הוא נפטר בתפקיד, הראשון לעשות זאת. הוא היה גם הנשיא שכיהן לזמן הקצר ביותר. הוא היה גם הנשיא המוסלמי הראשון.
ורהגירי ונקטה גירי *
(1894–1980)
3 במאי 1969 20 ביולי 1969
הוא נבחר לסגן נשיא הודו ב-1967. לאחר מותו של הנשיא זאקיר חוסיין, מונה גירי לנשיא בפועל.[10] הוא התפטר לאחר כמה חודשים כדי להשתתף בבחירות לנשיאות.[11]
מוחמד הייאטולה *
(1905–1992)
20 ביולי 1969 24 באוגוסט 1969
הייאטולה שימש כנשיא העליון של הודו (אנ'), הוא גם קיבל את אות מסדר האימפריה הבריטית.[12] הוא כיהן כנשיא בפועל עד לבחירתו של גירי לנשיא הודו.
4 ורהגירי ונקטה גירי
(1894–1980)
1969 25 באוגוסט 1969 24 באוגוסט 1974 גופל סוורופ פתק
גירי הוא האדם היחיד ששימש גם כנשיא בפועל וגם כנשיא הודו. הוא קיבל את אות בהרט רנטה, ותיפקד כשר העבודה ההודי וכנציב העליון לציילון (סרי לנקה).[13]
5 פקרודין עלי אחמד
(1905–1977)
  1974 24 באוגוסט 1974 11 בפברואר 1977 גופל סוורופ פתק (1974)

נילאם סנג'יווה רדי (1974–1977)

פקרודין עלי אחמד כיהן כשר לפני שנבחר כנשיא. הוא נפטר ב-1977 לפני תום כהונתו, והיה נשיא הודו השני שנפטר בתפקיד.[14] הוא גם היה נשיא ב"שעת חירום" (אנ').[15]
ב"ד ג'אטי *
(1912–2002)
11 בפברואר 1977 25 ביולי 1977
ג'אטי היה סגן נשיא הודו בתקופת כהונתו של אחמד, והושבע לנשיא בפועל עם מותו של אחמד. קודם לכן הוא שימש כראש המדינה של מייסור (אנ').[14][16]
6 נילאם סנג'יווה רדי
(1913–1996)
  1977 25 ביולי 1977 25 ביולי 1982 ב"ד ג'אטי (1977–1979)

מוחמד הייאטולה (1979–1982)

נילאם סנג'יווה רדי היה ראש הממשלה הראשון של מדינת אנדרה פראדש. רדי היה חבר הפרלמנט היחיד ממפלגת ג'אנטה שנבחר מאנדרה פראדש.[17] הוא נבחר פה אחד ליושב ראש הלוק סבהה ב-26 במרץ 1977 וּויתר על משרדו ב-13 ביולי 1977 כדי להפוך לנשיא השישי של הודו.
7 ג'יאני זייל סינג
(1916–1994)
  1982 25 ביולי 1982 25 ביולי 1987 מוחמד הייאטולה (1982–1984)

רמזוואמי ונקטרמן (1984–1987)

במרץ 1972 מונה סינג להיות מושל פונג'אב, ובשנת 1980 הוא הפך לשר הפנים של האיחוד. הוא גם היה מזכ"ל המדינות הבלתי-מזדהות (NAM) בשנים 1983-1986.[18]
8 רמזוואמי ונקטרמן
(1910–2009)
  1987 25 ביולי 1987 25 ביולי 1992 שנקר דיאל שרמה
ב-1942 נכלא ונקאטראמן על ידי הבריטים בשל מעורבותו בתנועת העצמאות ההודית (אנ').[19] לאחר שחרורו הוא נבחר לפרלמנט הזמני העצמאי של הודו ב-1950 כחבר במפלגת הקונגרס ובסופו של דבר הצטרף לממשלה המרכזית, שבה כיהן לראשונה כשר האוצר והתעשייה ולאחר מכן כשר הביטחון.[20]
9 שנקר דיאל שרמה
(1918–1999)
  1992 25 ביולי 1992 25 ביולי 1997 ק. ר. נאראיאנאן
שרמה היה ראש מדינת מאדהיה פראדש, ושר התקשורת ההודי. הוא שימש גם כמושל אנדרה פראדש, פונג'אב ומהאראשטרה.[21]
10 ק. ר. נאראיאנאן
(1920–2005)
  1997 25 ביולי 1997 25 ביולי 2002 קרישן קאנט
נאראיאנאן שימש כשגריר הודו בתאילנד, בטורקיה, בסין ובארצות הברית. הוא קיבל דוקטורט במדע ומשפטים והיה גם קנצלר בכמה אוניברסיטאות.[22] הוא היה גם סגן הקנצלר של אוניברסיטת ג'ווהרלל נהרו (אנ').[23] הוא היה הנשיא הראשון מקרלה, וגם נשיא הראשון מקבוצת דלית.
11 עבדול קאלאם
(1931–2015)
  2002 25 ביולי 2002 25 ביולי 2007 קרישן קאנט (2002)

בהיירון סינג שאקאוואת (2002–2007)

קאלאם היה מדען בעל תפקיד מוביל בפיתוח הטילים הבליסטיים של הודו ותוכניות נשק גרעיני.[24] הוא גם קיבל את אות בהרט רנטה (אנ'). קאלאם היה ידוע בכינוי "נשיא העם", בשל פעילותו החוץ-נשיאותית. הוא היה הנשיא הראשון של הודו שהיה רווק, והנשיא המוסלמי הראשון שסיים את כהונתו. קאלאם נפטר בעקבות התקף לב בעת שנשא נאום בשילונג.[25][26][27]
12 פרטיבה פטיל
(1934–)
  2007 25 ביולי 2007 25 ביולי 2012 מוחמד חמיד אנסרי
פטיל הייתה האישה הראשונה שנבחרה לנשיאת הודו. היא הייתה גם האישה הראשונה ששימשה כמושלת רג'סטאן (אנ').[28][29]
13 פרנב מוקהרג'י
(1935–)
  2012 25 ביולי 2012 25 ביולי 2017 מוחמד חמיד אנסרי
פרנב מוקהרג'י מילא תפקידים שונים במשרדי הממשלה של הודו (אנ'), כגון שר האוצר, שר החוץ, שר הביטחון וסגן יו"ר ועדת התכנון (אנ').[30]
14 ראם נאת' קובינד
(1945–)
  2017 25 ביולי 2017 נוכחי מוחמד חמיד אנסרי
קובינד היה מושל ביהר מ-2015 עד 2017 וחבר הפרלמנט מ-1994 עד 2006. הוא הנשיא השני מקבוצת דלית לאחר ק. ר. נאראיאנאן. במקור הוא השתייך לBJP והוא חבר פעיל של RSS מאז נעוריו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא נשיא הודו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אודות נשיא הודו, באתרו הרשמי
  2. ^ Article 53 {Executive power of the Union}, Constitution of India, בוויקיטקסט האנגלי
  3. ^ President okays her own salary hike by 300 per cent, The Indian Express. 3 January 2009.
  4. ^ "Rajendra Prasad". The Hindu. India. 7 במאי 1952. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2008. "Republic Day". Time. 6 בפברואר 1950. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2008. 
  5. ^ "Rajendra Prasad's birth anniversary celebrated". The Hindu. India. 10 בדצמבר 2006. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2008. 
  6. ^ Harish Khare (6 בדצמבר 2006). "Selecting the next Rashtrapati". The Hindu. India. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2008. 
  7. ^ Ramachandra Guha (15 באפריל 2006). "Why Amartya Sen should become the next president of India". The Telegraph. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2008. 
  8. ^ "Dr S. Radhakrishnan". The Sunday Tribune. 30 בינואר 2000. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2008. 
  9. ^ "Zakir Husain,". Vice President's Secretariat. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2008. 
  10. ^ "Shekhawat need not compare himself to Giri: Shashi Bhushan". The Hindu. India. 12 ביולי 2007. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2008. 
  11. ^ Shekhar Iyer (25 ביוני 2007). "Shekhawat will not resign to contest poll". Hindustan Times. India. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2009. 
  12. ^ "Hidayatullah, Shri M". Vice President's Secretariat. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2008. 
  13. ^ "Giri, Shri Varahagiri Venkata". Vice President's Secretariat. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2008. 
  14. ^ 14.0 14.1 "Gallery of Indian Presidents". Press Information Bureau of the Government of India. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2008. 
  15. ^ "Emergency: The Dark Age of Indian democracy". The Hindu (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-25 ביולי 2017. 
  16. ^ "Jatti, Shri Basappa Danappa". Vice President's Secretariat. בדיקה אחרונה ב-30 בנובמבר 2008. 
  17. ^ Bhargava, G.S. "Making of the Prez – Congress chief selects PM as well as President". The Tribune (India). בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2009. 
  18. ^ Wolpert, Stanley A. (1999). India. University of California Press. עמ' 217. בדיקה אחרונה ב-3 בינואר 2009. 
  19. ^ Hazarika, Sanjoy (17 ביולי 1987). "Man in the News; India's Mild New President: Ramaswamy Venkataraman". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2009. 
  20. ^ "Venkataraman, Shri R.". Vice President's Secretariat. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2009. 
  21. ^ Navtej Sarna (27 בדצמבר 1999). "Former President Shankar Dayal Sharma passes away". Embassy of India, Washington D.C.. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2008. 
  22. ^ "Narayanan, Shri K, R". Vice President's Secretariat. אורכב מ-המקור ב-10 February 2009. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2008. 
  23. ^ "The BJP's aim was to get rid of me". Confederation of Human Rights Organizations. אורכב מ-המקור ב-12 October 2008. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2009. 
  24. ^ Ramana, M. V.; Reddy, C. Rammanohar (2002). Prisoners of the Nuclear Dream. New Delhi: Orient Longman. עמ' 169. 
  25. ^ Tyagi, Kavita; Misra, Padma. Basic Technical Communication. PHI Learning Pvt. Ltd.. עמ' 124. ISBN 978-81-203-4238-5. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2012. 
  26. ^ "'Kalam was real people's President'". Hindustan Times. Indo-Asian News Service. 24 ביולי 2007. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2012. 
  27. ^ Perappadan, Bindu Shajan (14 באפריל 2007). "The people's President does it again". The Hindu (Chennai, India). בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2012. 
  28. ^ Emily Wax (22 ביולי 2007). "Female President Elected in India". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2008. 
  29. ^ "Pratibha Patil is Rajasthan’s first woman governor". Express India. 8 בנובמבר 2008. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2008. 
  30. ^ http://zeenews.india.com/news/exclusive/pranab-mukherjee-–-the-13th-president-of-india_789045.html
  ערך זה הוא קצרמר בנושא הודו ובנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.