נילי טל

נילי טל (נולדה ב-15 בינואר 1944) היא במאית ומפיקה ישראלית של סרטי תעודה, כלת פרס מפעל חיים של הפורום הדוקומנטרי בישראל ופרס מפעל חיים בתחום אומנות הקולנוע של משרד התרבות והספורט.

נילי טל

נילי טל
לידה	15 בינואר 1944 (בת 79) תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1965–הווה (כ־58 שנים)
http://www.nilital.com/
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

טל נולדה בתל אביב לישראל ומרים הרמן (לבית שושני). למדה בגימנסיה גאולה.

קריירה

לאחר שחרורה מהצבא בשנות השישים החלה לכתוב כתבות תחקיר במוסף הארץ, בהן חשפה לראשונה את סוגיית ההתמכרות לסמים קשים בישראל, התעללות בילדים, נשים מוכות ועוד.

ב-1970 עברה לטלוויזיה הישראלית, בה עבדה למעלה מ-20 שנה, והחלה לביים סרטים תיעודיים וכתבות לתוכניות יומן השבוע, מבט שני, למחלקת סרטי תעודה ועוד.

ב-1991 החלה להפיק סרטים באופן עצמאי בחברה שבבעלותה, "נילי טל הפקות."

ב-1998 הפיקה את סרטה התיעודי העצמאי הראשון, "עזה כמוות," בו גוללה את פרשת רצח עינב רוגל מקיבוץ שער הגולן על ידי חברה, גלעד שמן. לראשונה בישראל התיר לה בית המשפט המחוזי בנצרת להכניס מצלמות טלוויזיה לאולם ולתעד את הדיונים.

ב-2010 הפיקה וביימה את הסרט "בת 60 מחפשת אהבה" ליס דוקו, סרט אישי בו היא מתארת את חיפושיה למציאת אהבה בגיל 60. הסרט הוקרן ברחבי העולם בהצלחה.

במאי 2023 העניק משרד התרבות והספורט לטל פרס מפעל חיים. שופטים ציינו כי יצרה לאורך השנים יותר מ-40 סרטים תיעודיים "מעוררי שיח משמעותי בסוגיות ערכיות ומהותיות בחברה הישראלית... משמשת השראה לכל יוצרת ויוצר".

נושאי סרטיה

סרטיה של טל עוסקים במצוקה, בעוולות חברתיות, באנשים בשולי החברה ובנשים.

פרסים

• "גשר כחול לבן" פרס סרטי תחקיר ב"דוק אביב" - 1999.
• בדצמבר 2022 זכתה טל בפרס מפעל חיים של הפורום הדוקומנטרי בישראל.
• במאי2023 זכתה טל בפרס מפעל חיים בתחום אומנות הקולנוע של משרד התרבות והספורט.

חיים אישיים

טל היא אחייניתו של המלחין והפזמונאי בובי פנחסי והנינה של זיגמונד ויינברג (Sigmund Weinberg), מחלוצי הקולנוע הטורקי וחבר קרוב של האחים לומייר. פרופ' סאבס ארסלן, ראש החוג לקולנוע באוניברסיטה של אנקרה, חשף בפניה את הפעילות הקולנועית של סבא רבא שלה בטורקיה וצילם אותה לסרט שהכין אודותיו.

טל גרושה, אם לשני בנים וסבתא לשמונה נכדים. הייתה במערכת יחסים זוגית ארוכה עם הפובליציסט יואל מרקוס.

סרטים שביימה

• "אהובתו של שודד השעונים" - ל-"יס דוקו" 2023
• עלייתה ונפילתה של ענבל אור - ל-"יס דוקו" 2020
• תיק חיי - ל"יס דוקו" - 2018
• להציל את נור - לערוץ 1 - 2016
• חרוט בגופי - ל"יס דוקו" - 2015
• אנה אהובתי - ל"יס דוקו" - 2014
• כלות מאוקראינה, סוף הדרך - ל"יס דוקו" - 2013
• סוד הרצח של רוז - ל"רשת", ערוץ 2 - 2011
• בת 60 מחפשת אהבה - ל"יס דוקו" - 2010
• כלות מאוקראינה, 8 שנים אחרי - ל"יס דוקו" - 2009
• ברונה - ל"קשת", ערוץ 2 - 2008
• הילדות מברזיל - ל"יס דוקו" - 2007
• שורה וחצי - לערוץ 10 - 2007
• מיסינג - לערוץ 8 - 2006
• נשים למכירה - לערוץ 8 - 2005
• רצח ללא מניע - לערוץ 8 (נרכש לשידור שני על ידי "רשת", ערוץ 2) - 2003
• כלות מאוקראינה - ל"רשת", ערוץ 2 - 2001
• כלות מאוקראינה - ל"רשת", ערוץ 2 - 2000
• הנרקוד - עבור הרשות השנייה (תיבת תעודה) - 1999
• גשר כחול לבן - (לערוץ 8 ו-SBS אוסטרליה). זוכה פרס ראשון לסרטי תחקיר ב"דוק אביב" - 1999
• עזה כמוות - (לערוץ 8) - 1998
• כרמלה בוחבוט - (לעובדה (תוכנית טלוויזיה)) - 1994

סרטים לערוץ 1

• חרות לפיד
• מכות רצח
• סיפורו של אייל הנרקומן
• כליה לגאולה
• גורית קדמן
• תיק מספר
• הזכות למות

סרטים שהפיקה

• חרות, שם פרטי (במאית גאולה לפיד) - 2007
• הילדים מרחוב מארק אורל (במאית טובה קורצין) - 2008

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נילי טל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נילי טל
• נילי טל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• נילי טל, באתר AllMovie (באנגלית)
• ערן סויסה, הגיל והתרגיל: ריאיון עם נילי טל, nrg, ‏12 ביולי 2010
• איתי שטרן, "במקום סרט שמאלני יצא לי סרט ימני למהדרין, שמראה עד כמה אנחנו נפלאים", באתר הארץ, 29 באוגוסט 2016
• אבנר שביט‏, "המשטרה עושה עבודה נפלאה, אז מה אם יש חורים ופשלות?" ריאיון עם נילי טל על "תיק חיי", באתר וואלה!‏, 06 באוגוסט 2018
• ״עובדה אחת בשבוע״ - כרמלה בוחבוט, באתר הפייסבוק של עובדה (תוכנית טלוויזיה)
• כל הזוכים והזוכות | טקס פרסי הפורום הדוקומנטרי 2022 https://www.fdoc.org.il/israeli-documentary-film-award-winners-2022/