שער הגולן

קיבוץ בישראל. נמצא בעמק הירדן

שַׁעַר הַגּוֹלָן הוא קיבוץ המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי ונמצא מדרום לכנרת ליד נהר הירדן וליד נהר הירמוך, ושייך למועצה אזורית עמק הירדן. שמו ניתן לו משום מיקומו, המהווה מעין שער כניסה לאזור רמת הגולן.

שער הגולן
מגדל המים בשער הגולן
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע[1] ‎-195 מטר
תאריך ייסוד 1937
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 515 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.3% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
5 מתוך 10
http://www.shaar-hagolan.co.il

היסטוריה

עריכה

קבוצת המייסדים עין הקורא שכללה עולים בוגרי תנועת השומר הצעיר מצ'כיה ופולין, התארגנה בשנת 1930 באזור ראשון לציון, בקיבוץ שנקרא "עין הקורא". ב-21 במרץ 1937 עלו על הקרקע באזור שהוקצה עבורם בשטח שנקנה על ידי קרן קיימת לישראל בעמק הירדן, כאחד מיישובי חומה ומגדל. במרץ 1938 היו בשער הגולן 105 חברים ו-22 ילדים, כאשר חלק נוסף של הקבוצה עדיין שהה בראשון לציון. 15 חברים עסקו בחקלאות, 10 בעבודות חוץ והשאר בבניין ותחזוק הקיבוץ.[3] במאי 1945 פשט ארבה על שדות הקיבוץ.[4] במרץ 1947 הציבה קופת חולים רופא בשער הגולן ובוטל הצורך ללכת לאפיקים לקבלת טיפול רפואי.[5]

מלחמת העצמאות

עריכה
  ערך מורחב – קרב עמק הירדן

ב-15 במאי 1948 בבוקר, מיד לאחר הקמת מדינת ישראל, הותקפו שער הגולן ומסדה על ידי הצבא הסורי. טנקים סוריים התקרבו אחר הצהריים אל עמדת המים הקדמית בה שהו 8 לוחמים והרסו אותה בפגזי תותח דו-ליטראות. 5 מהלוחמים נהרגו במקום ועוד אחד נהרג בעת הבריחה למתחם הקיבוץ. העיראקים ששהו בנהריים תקפו מדרום והשמידו את מכון המים הישן. מגדלי המים בתוך שער הגולן ומסדה נהרסו על ידי תותחי הסורים והקיבוצים נותרו בלי מים. במהלך הלילה הלכו חברי הקיבוץ לאפיקים להביא מים וכדי חלב.[6]

הקיבוץ היה נתון להפגזות בלתי פוסקות שגרמו להרס רב ולא הותירו בית אחד עם גג על כנו. הילדים, הזקנים והפצועים רוכזו במקלט היחיד של הקיבוץ. בלילה הראשון פונו הילדים עד גיל 4 לחיפה. בלילה השני פונו ילדי בית הספר היסודי. לאחר ארבעה ימי לחימה, ב-18 במאי 1948, ניצלו מגיני שער הגולן הפוגה בקרבות, פינו את הקיבוץ ועברו לאפיקים ובית זרע. הצבא הסורי נכנס לקיבוץ והוא נבזז ונהרס. ב-24 במאי שבו חברי הקיבוץ למקום והתחילו בשיקום הקיבוץ ובנייתו מחדש.[7] נטישת הקיבוץ גררה ביקורת מצד הממסד הישראלי.[8] היישוב לא קיבל את נס הקוממיות כאשר ניתן לשאר היישובים ורק לאחר שנים רבות ומאבקים רבים הוא ניתן לו.[9][10][11]

לאחר מלחמת העצמאות

עריכה

הקיבוץ נבנה מחדש לאחר המלחמה, ונבנו שיכוני וותיקים ובריכת שחייה. הקיבוץ קיבל תוספת של קרקעות שעובדו לפני המלחמה על ידי ערביי צמח, שברחו לעבר הירדן. עם זאת, הקיבוץ המשיך לסבול ממעשי חבלה ומיקוש, של מסתננים מן הגבול הסורי, עד למלחמת ששת הימים. באחד מאירועי החבלה הבולטים, אשר אירע ב-8 באוקטובר 1966, נהרגו 4 שוטרי משמר הגבול שעה שרכבם עלה על מוקש בפרדסי המשק, שעה שהיו בדרכם לבדוק אתר של פיצוץ שני מטעני חבלה אחרים אשר הרסו עגלת טרקטור ומחסן כלים.[12] המתיחות גברה עם תוכנית הסורים להטיית מקורות הירדן.

בשנת 1991 התרחש בקיבוץ רצח עינב רוגל.

בשנות ה-90 בעקבות משבר כלכלי, החל הקיבוץ בשינויים, בין היתר מעבר ללינה משפחתית ולא לינה משותפת שהיווה שינוי מהותי בערכי החינוך. מאז 2000 הקיבוץ נמצא בתהליך הפרטה, בדומה לקיבוצים אחרים, אך שומר על אופיו השיתופי. נכון להיום (מאי 2024)  מוגשות בחדר האוכל לאורך השבוע, ארוחות בוקר וצוהריים וכן בשישי בערב ובשבת בצוהריים.

ענפי הקיבוץ

עריכה

בשנות ה-60 הקיבוץ החליט על הקמת מפעל תעשייה, וב-1964 הוקם המפעל "גולן מוצרי פלסטיק" הקיים עד היום, ועוסק בפיתוח, יצור ושיווק מערכות הולכת מים. המפעל מעסיק כ-250 עובדים.

בנוסף בקיבוץ מטעי בננות, אבוקדו ושקדים, ולצידם גידולי שדה נוספים, וכן רפת לחלב שבה כ-300 פרות.

בשנת 1994 הוקם האירוח הכפרי "אל מול גולן", שבו 65 חדרים שונים.

בקיבוץ גם בית סיעודי בשם "בית הדר".

מוזיאון התרבות הירמוכית

עריכה

בשנת 1941 במהלך חפירת בריכות דגים באדמות החרסית של שדות הקיבוץ גילה יהודה רוֹת שברים של כלי חרס, כלי צור, עצמות בעלי חיים ומספר ממצאים נוספים.[13] הממצאים שנתגלו הובילו להגעת משלחת מהאוניברסיטה העברית בירושלים ברשות פרופ' משה שטקליס בשנת 1943 שזיהתה פוטנציאל מחקרי באזור. המשלחת שבה לחפירות באתר לאחר תום מלחמת העצמאות בין השנים 19491952. שטקליס וחברי המשלחת זיהו מאפיינים של תרבות ארכאולוגית ייחודית מהתקופה הנאוליתית הקרמית שהתקיימה בערך בין השנים 6400–5800 לפנה"ס,[14] שלה תעשיית כלי צור, כלי חרס וחפצי אומנות רבים. החוקרים כינו אותה בשם "התרבות הירמוכית", על שם נהר הירמוך הסמוך. גודל אתר החפירות, שכונה "הכפר הירמוכי" הוא כ-200 דונם וחיו בו 1,000–2,000 איש, דבר המלמד כי ההתיישבות הייתה אחת מהגדולות בעולם באותה עת. באתר בשער הגולן נתגלו בבתים שנחשפו כ-300 פסלונים בדמות אשה שהיקף ירכיהם גדול כמעט פי ארבעה מממדי גופם. ממצאים מחפירות שער הגולן מוצגים במוזיאון הבריטי בלונדון, במוזיאון הלובר בפריז ובמוזיאון המטרופוליטן לאמנות בעיר ניו-יורק, וכן במוזיאון ישראל ובמוזיאון ארצות המקרא בירושלים.

ביוני 2022 התחדשו החפירות הארכאולוגיות באתר שער הגולן, מטעם המכון הצרפתי הלאומי של פריס ורשות העתיקות.

בקיבוץ הוקם מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות שהיה המוזיאון הפרה-היסטורי הראשון בישראל. במוזיאון ממצאים שנמצאו בחפירות באתר, שלא עברו למוזיאונים אחרים בישראל ובעולם.

חברי קיבוץ ידועים

עריכה
  • מרים רות – סופרת ילדים.
  • יהודה רות – ארכאולוג.
  • חיים ברקני – מלחין, מעבד ומנצח.
  • יוסף נצר – פזמונאי ובמאי.
  • הניה רבינוב – ותיקת חברי הקיבוצים בישראל, אשר הלכה לעולמה ב-29 בינואר 2021, שלושה חודשים בלבד לפני יום הולדתה ה-111.[15][16]
 
קטע מחזית חדר האוכל שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין


גלריה 1938


גלריה 1939


גלריה 1948
 
אתר העתיקות הסמוך לשער הגולן בו התגלתה התרבות הירמוכית. ברקע, בתי הקיבוץ
 
לוחם חבר קיבוץ שער הגולן, 1948
 
חדר האוכל בקיבוץ

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ עין הקורא (שער הגולן), דבר, 8 במרץ 1938
  4. ^ ארבה בעמק הירדן, דבר, 24 במאי 1945
  5. ^ שער הגולן - אזור רפואי נפרד, דבר, 23 במרץ 1947
  6. ^ אפרים תלמי, מערכת שער הגולן, דבר, 13 במאי 1949
  7. ^ נתן דונביץ, עברנו להתקפה בחזית צמח, על המשמר, 26 במאי 1948
  8. ^ שלמה טנאי, מה קרה במסדה ושער הגולן?, הארץ, 13 במאי 1949
  9. ^ תיאור וניתוח מפורט של מאמצי ההנצחה של קיבוץ שער הגולן מופיעים בעבודת הדוקטורט של נדב מולצ'דסקי: Nadav G. Molchadsky (2015), "Living in the Shadow of Shame: Masada and Sha'ar ha-Golan," in History in the Public Courtroom: Commissions of Inquiry and Struggles over the History and Memory of Israeli Traumas (Ph.D. Dissertation, University of California, Los Angeles), pp. 76-118
  10. ^ אלי אשכנזי, לא התאבדנו למען המולדת, אז מה?, באתר הארץ, 6 באפריל 2006
  11. ^   נעה שפיגל, חברי הקיבוץ שננטש במלחמה מתגייסים להציל את כבודם האבוד, באתר הארץ, 3 במרץ 2017
  12. ^ יעקב ארז, 4 שוטרים ממשמר הגבול נהרגו הלילה בעלות מכוניתם על מוקש בשער-הגולן, מעריב, 9 באוקטובר 1966
  13. ^ אודות מוזיאון התרבות הירמוכית על שם יהודה רות - קיבוץ שער הגולן, באתר המוזיאון
  14. ^ Y. Garfinkel and D. Ben Shlomo. 2009. Sha'ar Hagolan Vol. 2 The Architecture and Stratigraphy of a Neolithic Settlement. Qedem. Jerusalem: Institute of Archaeology, Hebrew University. , p. 12
  15. ^ עדי חשמונאי, בגיל 110: נפטרה ותיקת הקיבוצניקים, באתר ישראל היום, 30 בינואר 2021
  16. ^ הניה רבינוב, ותיקת חברי הקיבוצים בישראל נפטרה בגיל 110, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 בינואר 2021