ניסן מאיר זק"ש

1924-1975
(הופנה מהדף ניסן זק"ש)

הרב ניסן מאיר פייביל זק"ש (ט"ו בניסן ה'תרפ"ד, 18 באפריל 1924כ"ז בכסלו תשל"ו, 1 בדצמבר 1975) היה רבן של שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים. עורך ומהדיר תורני, זוכה פרס הרב קוק לשנת ה'תשכ"ג על ספרי מחקר ועזר תורניים[1][2], ופרס ירושלים לספרות תורנית לשנת ה'תשכ"ז[3][4].

ניסן מאיר זק"ש
הרב זק"ש עם הרב שאול ליברמן וש"י עגנון
הרב זק"ש עם הרב שאול ליברמן וש"י עגנון
לידה 18 באפריל 1924
ט"ו בניסן ה'תרפ"ד
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בדצמבר 1975 (בגיל 51)
כ"ז בכסלו ה'תשל"ו
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1 בדצמבר 1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו הרב יהושע בן מאיר
צאצאים אברהם זק"ש עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס הרב קוק לספרות תורנית (1963) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בט"ו בניסן ה'תרפ"ד (1924), לרב מרדכי יהודה לייב זק"ש (רבה של שכונת זיכרון משה בירושלים) ולרוחמה חיה בריינה בת הרב יעקב משה חרל"פ ראש ישיבת מרכז הרב. למד בצעירותו בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים, לאחר מכן כשמונה שנים בישיבת חברון.

השתלם כמה שנים בישיבת "בית זבול", בתקופה זו זכה בפרס משרד הדתות לבני ישיבות מצטיינים לשנת תשי"ג[5], ובישיבת "אהל תורה" בירושלים.

בזמן חידוש ההתיישבות היהודית בחברון, עם הרצון לייסד בחברון ישיבה (ישיבת ניר לאחר מכן), פנה הרב משה לוינגר לרב זק"ש וביקש ממנו להעביר בה שיעורים באופן קבוע, ואכן הרב זק"ש היה מגיע בימי רביעי להעביר שיעורים בישיבה, בעוד אשתו הרבנית אהובה משמשת אוזן קשבת ודמות סמכותית תורנית עבור נשות היישוב היהודי בחברון, ובלילה נשארו ללון שם.

שימש במשך מספר שנים כראש ישיבת "משכן ישראל" וה"מתיבתא לנוער". זכה בפרס הצטיינות מדרגה ראשונה מטעם משרד הדתות[6].

בתשט"ו (1955) נתמנה לרבה של רחביה "שערי חסד", במקומו של סבו, הרב חרל"פ.

היה קשור לישיבת מרכז הרב, והיה יושב בשולחן הכבוד באירועים כמו עצרת יום ירושלים[7].

רבי ניסן מאיר נפטר בכ"ז בכסלו ה'תשל"ו (1975), כשהוא בן 52 שנים.

משפחתו

עריכה

נישא לבת דודתו - הרבנית אהובה בת הרב חיים זבולון חרל"פ רבה של ראשון לציון.

במשפחה מסופר שכשעלתה הצעת הנישואין, התלבטו בני הדודים האם כדאי הוא לשמוע להצעה זו, ומשכך פנו לסבם המשותף, הרב יעקב משה חרל"פ. הסבא שהיה גם בקי גדול בחכמת הקבלה ותורת הנסתר, ערך בפניהם גורל הגר"א והפסוק שעליו נפל הגורל היה "ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן", ועל פי זה הורה הסב, הרב חרל"פ לנכדיו להתחתן זה עם זה.

לבני הזוג נולדו ששה ילדים:

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי יהודה ליב זק"ש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סיני אדלר
 
שרה מרים
 
ניסן מאיר זק"ש
 
טויבא רחל
 
חיים פרדס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם זק"ש
עץ משפחת חרל"פ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רוחמה חיה בריינא
רוחמה חיה בריינא


 
 
קילא יהודית
קילא יהודית


 
 
מרים דבורה
מרים דבורה


 
 
 
חוה דינה
חוה דינה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אהובה
אהובה


 
 
 
שרה מרים
שרה מרים


 
 
פסיה
פסיה


עץ משפחת רוזנברג - בן מאיר
אברהם בארי
אברהם בארי


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חוה ברז"ל
חוה ברז"ל


 
 
טויבא רחל
טויבא רחל


 
 
דסי
דסי


 
 
 
רותי
רותי


 
 


חיבוריו

עריכה

ועוד חיבורים שנמצאים בכתב יד עד היום הזה.

ספרים שההדיר

עריכה

שנים רבות התמסר לההדיר כתבי יד מגדולי הראשונים. והוציא למעלה מעשרים ספרים – הכוללים הערות, ביאורים וציוני מקורות. ספרים אלו יצאו בהוצאות הספרים: מוסד הרב קוק, מכון הארי פישל, יד הרב הרצוג ועוד. כן ערך והביא לדפוס את ספרי "מי מרום" של סבו הרב יעקב משה חרל"פ, וספרי רבי צבי מיכל שפירא – "ציץ הקודש". התקין בשביל "מוסד הרב קוק", במהדורה חדשה, את הלכות רב אלפסי, לפי דפוס קושטא עם הערות וציון מקורות. בעבודתו היה קשור עם מכון הארי פישל, עם מוסד "השכל" שליד "ישיבת חברון" ועם מפעל "מעין החכמה". בשנת תשכ"ג הוענק לו פרס הרב קוק על כך שההדיר את התוספות רי"ד.

בין הספרים שיצאו לאור בההדרתו:

  • מסכת שקלים עם פרישת הרא"ש. מכון הרי פישל ה'תש"ג.
  • שיטה לא נודע למי - על מסכת קידושין. תשט"ו.
  • אור שמח - בבא קמא בבא מציעא ובבא מציעא. (בשיתוף עם אחיו הרב זבולון). תש"ח.
  • תוספות רי"ד על מסכת בבא קמא. הוצאת מעין חכמה ה'תשי"ח.
  • תוספות רי"ד על מסכת בבא מציעא. הוצאת מעין חכמה ה'תשי"ט.
  • תוספות רי"ד על מסכת עבודה זרה. הוצאת מעין חכמה ה'תשי"ט.
  • תוספות רי"ד על מסכת בבא בתרא - חלק א. הוצאת מעין חכמה ה'תש"כ.
  • פרושי ונמוקי רבינו עזריאל על מסכת נזיר. הוצאת מעין חכמה ה'תש"כ.
  • תוספות רי"ד על מסכת נדה. הוצאת מעין חכמה ה'תשכ"א.
  • תוספות רי"ד על מסכת שבת. מכון הרי פישל ה'תשכ"ב.
  • תוספות רי"ד על מסכת בבא בתרא - חלק ב. הוצאת מעין חכמה ה'תשכ"ג.
  • תוספות רי"ד על מסכת תענית. הוצאת מעין חכמה תשכ"ג.
  • קובץ ראשונים למסכת מועד קטן. הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם ה'תשכ"ו.
  • תוספות רבינו יהודה שירליאון על מסכת ברכות - חלק א. ה'תשכ"ט.
  • הלכות רב אלפס - כרך ראשון. מסכת ברכות, הלכות קטנות, סדר מועד. תמוז תשכ"ט.
  • הלכות רב אלפס - כרך שני. סדר נשים. נזיקין. מסכת חולין. תמוז תשכ"ט.
  • הלכות רב אלפס - מסכת עבודה זרה. תש"ל.
  • תוספות רבינו יהודה שירליאון על מסכת ברכות - חלק ב. ה'תשל"ב.
  • משנה זרעים עם שינויי נוסחאות - חלק א. הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם ה'תשל"ב.
  • משנה זרעים עם שינויי נוסחאות - חלק ב. הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם ה'תשל"ה.
  • פירוש הריבמ"ץ למשנה זרעים. הוצאת מכון התלמוד הישראלי השלם ה'תשל"ה.

קישורים חיצוניים

עריכה
מחיבוריו

הערות שוליים

עריכה