מי מרום

סדרת ספרי מחשבת ישראל

מי מֵרום[1] היא סדרת ספרים הגותית ("במחשבת האמונה"), העוסקת בענייני הגאולה ואופי הופעתה בדורותינו, תנ"ך, ארץ ישראל, עם ישראל, מועדים ונושאים אמוניים נוספים. מכתב ידו של הרב יעקב משה חרל"פ - תלמידו המובהק של הראי"ה קוק, רב השכונות שערי חסד ורחביה, וראש ישיבות בית זבול ומרכז הרב. חלק מתכני הכתבים אף נמסרו על ידו כשיעורים ודרשות.

עד כה ראו אור עשרים כרכים, בהוצאת הספרים שעל ידי ישיבת בית זבול.

רקע עריכה

כבר בשנותיו המוקדמות פרסם הרב חרל"פ חוברות וספרים קטנים (כמו: הד החיים הישראליים, טובים מאורות, ועוד) מדברי תורתו והגותו על מהות התקופה וענייני השעה, על פי דרכו של מורו ורבו הרב אברהם יצחק הכהן קוק. מלבדם, כתב במשך חייו עשרות ספרים בכתב יד אשר לא הדפיסם והוציאם בעצמו, חלקם ככתיבת חידושי תורה קלאסית, חלקם בפנקסים אישיים בהם רשם הגיונות ורעיונות מחשבתיים, וחלקם כרשימות עבור השיעורים והדרשות שנשא בתפקידיו כראש ישיבה ורב שכונה והשיחות שמסר בפני מקורביו, תלמידיו ושומעי לקחו.

בשנת ה'תש"ה הקים הרב חרל"פ את ישיבת בית זבול, ובמסגרתה הוקם מכון הוצאת ספרים - אשר החל לאחר מכן להוציא באופן מסודר את כתביו ושיעוריו של הרב חרל"פ, כשביניהם בולטת סדרת "מי מרום" - המנציחה את שמה של אמו - מרים[2].

סגנון הסדרה, הן בחלקיה שמכתביו והן בחלקי הדרשות - בולט במקוריותו ומלווה בנוכחות משמעותית של רגשות עמוקים - בדומה לאופי הדרשות שנשא הרב חרל"פ[3]. התכנים מכילים בתערובת הן רעיונות אמוניים ומחשבתיים הסובבים את דברי חז"ל וספרי ההגות היהודיים, והן דברי קבלה ותורת הנסתר[3]. בספרים ניכרים דרכו וחותם תורתו של רבו הראי"ה קוק, בייחוד בחלקים העוסקים בענייני ארץ ישראל ואופי הופעת הגאולה בדורותינו[4].

ספרי הסדרה עריכה

  • א - על שמונה פרקים לרמב"ם - "ללמד דעה בינה והשכל בחכמת הנפש וטהרתה, היישרת המידות זיכוכן וקניינן, ולפתוח שער להתעלות במעלות השלימות, אורחות הקודש של תורת אלהים חיים גילוייה וסתריה"[5]. ספר זו סודר במלואו על ידי הרב חרל"פ עצמו והדפסתו הראשונה הייתה עוד בחייו. תשמ"ב[6].
  • ב - על מסכת אבות[7], הרב חרל"פ סידר עד אמצע פרק ב', ההמשך וההדפס נעשתה לאחר פטירתו. תשמ"ו.
  • ג - לחם אבירים - "פרקים ברוממות ישראל ודבקותם הנצחית באלקים חיים ופתיחת שערים לשערי הקדש של רזי עליון", תשנ"א. המילה "אבירים" רומזת לזיקתו אל רבו, בהיותה נוטריקון של שמותיהם: "אברהם יצחק יעקב משה".
  • ד - הגדה של פסח, תשמ"ט.
  • ה - נימוקי המקראות - ביאורים הערות קצרות על פסוקי התורה ומגילת אסתר, תשמ"א. בשנת תשע"ו יצאה מהדורה חדשה בתוספת הערות באותו סגנון על אגדות חז"ל במסכת ברכות.
  • ו - מעייני הישועה - עם ישראל, ארץ ישראל והקשר ביניהם. גאולת ישראל ומשמעות תקופתנו כתחיית האומה בארצה. בסוף הכרך צורף ספר הביכורים של הרב חרל"פ "הד החיים הישראליים", והקונטרס "טובים מאורות" שכתב להגן על דברי הרב קוק בספר אורות, תשמ"ב.
  • ז – אורי וישעי - דרשות ושיחות על חודש אלול, ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום כיפור. וכן מאמרים על ענייני וערכי התשובה. תשנ"א.
  • שיחות על חמשה חומשי תורה, שנמסרו בביתו בשעת סעודה שלישית (תשנ"ד - תשנ"ח):
  • יג - על סידור התפילה, תשנ"ח.
  • יד - על ספרי תהילים ומשלי, תשנ"ט.
  • טו – על שלושת הרגלים, תשס"ב.
  • טז – על חנוכה ופורים, תשס"ד.
  • יז - מכיל שלושה חלקים: א. דרשות לז' באדר, ב. הספדים על גדולי תורה וצדיקים, ג. "שיעור קומה" - מאמרי עומק לעמידה על דמותו של רבו המובהק הראי"ה קוק.
  • יח - רזי לי – קטעי הגות ואמונה יסודיים ממחברותיו האישיות. ספר זה מתייחד בכך שבשונה מחבריו - בהן הציג הרב חרל"פ את הגותו באופן אובייקטיבי, בו נחשפת הגותו מהצד הסובייקטיבי: לחוויותיו שלו, התמודדותו עם מתנגדיו, ואישיותו לרבדיה. בספר הגיונות על נושאים רבים, כמו: אמונה, יראה, אומות העולם, בחירה, השגות, חושים, חיים, חסידות, ירושלים, כהונה, מילה, מצוות, משפט, נבואה, קניינים, שמות הקודש, שירה ומעלתה, תפילה ותשובה, בחינת הגר"א ובחינת הבעש"ט, ואף תשוקה, אהבה ועוד[8].
  • יט – שערי דעה – פרקים מקיפים של "שיעורים רוחניים ושיחות מוסר" שנמסרו לבני הישיבות בירושלים בענייני לימוד תורה ומידות באחד עשר שערים: שער קריאות לבני הישיבות, שער האמונה, שער המידות, שער היראה, שער אהבה, שער התורה, שער התפילה, שער המצוות, שער גרעי העלייה והעבודה, שער בין המצרים, שער מכתבים לחיזוקה של תורה. פרקי הספר הם מתוך רשימות בכתב ידו שהכין לפני מסירת השיעורים.
  • כ - אגרות קודש, חלק מאגרותיו שכתב במהלך השנים. חלקן מיועדות לצעירים ועוסקות בהדרכה בלימוד התורה ועבודת ה', חלקן התכתבויות עם גדולי דורו בענייני הכלל ודברי תורה, וחלקן אגרות למקורביו בהן הוא שוטח את דרכו ומחשבותיו בהנהגה ובעבודת ה'. בסוף הכרך נוספו כרוזים ואגרות עליהן חתמו רבנים רבים ובבם גם הרב חרל"פ, כאשר מסגנונן ואופיין ניכר כי הוא שניסחן, וכן כמה נספחים.

קישורים חיצוניים עריכה

  •   מי מרום - חלק א, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים עריכה

    1. ^ הניקוד "מֵרום" בצירה מופיע במהדורה הראשונה של הספר (מופיע כאן בקישורים החיצוניים) וכך גם לשון הפסוק שבהשראתו ניתן שם הספר. ספר יהושע, פרק י"א, פסוק ה'.
    2. ^ הקדמתו לכרך הראשון
    3. ^ 1 2 סקירה ותקציר 'מי מרום - חנוכה ופורים'
    4. ^ ספרי הרב חרל"פ - מי מרום
    5. ^ משער הספר
    6. ^ מצוינת שנת הדפסת המהדורה החדשה
    7. ^ גם בשערו של זה נכתב כלשון השער של הספר הראשון, והרב חרל"פ התייחס אליו כמעין המשך.
    8. ^ אינכם מכירים אותי כלל, הרב פרופסור נריה גוטל, מוסף "שבת" של "מקור ראשון", י"ח בסיון תשע"ב.