מרדכי יהודה ליב זק"ש

רב

הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש (לעיתים: זקס; ו' באדר ה'תרס"ו, 3 במרץ 1906 – ו' באדר ה'תשכ"ג, 2 במרץ 1963) היה רב ישראלי, רבן של שכונות קריית משה[1] וזיכרון משה בירושלים, מראשי ישיבת בית זבול, מהדיר ועורך תורני. בתפקידו האחרון שימש כראש מכון התלמוד הישראלי השלם, ראש מערכת 'הש"ס הארץ ישראלי השלם' מועם המכון, ועורך באנציקלופדיה התלמודית.

הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש
הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש
הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש
לידה 3 במרץ 1906
ו' באדר ה'תרס"ו
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 במרץ 1963 (בגיל 56)
ו' באדר ה'תשכ"ג
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
מקום מגורים ירושלים
תקופת הפעילות ? – 2 במרץ 1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
רבותיו הרב קוק, הרב איסר זלמן מלצר, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב אברהם אהרן בורשטין
צאצאים הרב ניסן מאיר זק"ש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש[2] נולד בירושלים לרב שניאור זלמן זאב, תלמיד חכם ומקובל (נפטר בז' בניסן ה'תשט"ו), ולמאשה (נפטרה בי"ג אלול ה'תשל"ה). למד בישיבת עץ חיים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את ירושלים[3], ולמד בבתי הספר נצח ישראל בפתח תקווה ותחכמוני בתל אביב. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב, היה מראשוני תלמידי הרב קוק[4] וממקורביו.[5] בגיל 26 נסמך לרבנות בידי רבותיו הראי"ה קוק, הרב איסר זלמן מלצר והרב יעקב משה חרל"פ. כן למד אצל הרב אברהם אהרן בורשטין ("הגאון מטבריג").

בשנת ה'תרצ"ט (1939) מונה לשמש כרבו של בית הכנסת "שירת ישראל".[6] בשנות החמישים החל לעמוד בראש ישיבת בית זבול בשכונת שערי חסד, בנשיאות חותנו הרב חרל"פ, ולצד גיסיו הרב יוסף דוד חרל"פ והרב אברהם שדמי.[7] בקיץ תשי"ג (1953), לאחר כעשרה חודשים בארצות הברית,[8] הוכתר כרבה של שכונת זיכרון משה במקומו של הרב מאיר סטולביץ.[9][10] הוא שימש בתפקיד זה עד פטירתו. היה בעל השקפה ציונית-דתית. במשך שנים העביר שיעור קבוע במשנה תורה לרמב"ם בהיכל שלמה לשופטי בתי המשפט בישראל.[11]

במקביל לעבודתו הרבנית, החל משנת ה'תרצ"ב, היה מראשוני העורכים התורניים של מכון הארי פישל. עם יציאת ראש המכון הרב פרופ' שאול ליברמן בשנת ה'תש"ב לארצות הברית, מונה הרב זק"ש לעמוד בראש המכון. בהמשך היה מעורכי מוסד הרב קוק, והוציא לאור שישה מכרכי רמב"ם לעם.[12] כן היה מהעורכים הראשיים במכון התלמוד הישראלי השלם,[13] מיסודו של הרב מאיר בר-אילן, ובשנותיו האחרונות אף עמד בראשו. עבודתו הגדולה במסגרת זו הייתה עריכת כרכי שינויי הנוסחאות של התלמוד הבבלי (דקדוקי סופרים השלם) על מסכתות ברכות ושבת. שימש תקופה כחבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית. פרסם ממאמריו מפעם לפעם בכתב העת סיני.

הרב מרדכי יהודה ליב זק"ש נפטר בירושלים בערב שבת פרשת תרומה, ו' באדר ה'תשכ"ג (2 במרץ 1963), ביום הולדתו ה-57, לאחר מחלה קצרה. בהלווייתו שיצאה מבית החולים שערי צדק[14] הספידוהו הרב אריה לוין, שר הדתות הרב ד"ר זרח ורהפטיג, גיסו הרב שמואל ברוך ורנר ועוד. נטמן בקרבת בני משפחתו בבית העלמין סנהדריה.[15] לאחר פטירתו הוקם "יד מרדכי", מכון הוצאה לאור תורני על שמו.

משפחתו

עריכה

הרב זק"ש נישא בשלהי שנת ה'תרפ"ב לחיה בריינא, בתו של הרב יעקב משה חרל"פ.[16] היא נפטרה בשנת החמישים לחייה, בי"ט באלול ה'תשי"ט (1959).[17] בני הזוג התגוררו בשכונת מחנה יהודה בירושלים.[18] בין ילדיהם:

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי יהודה ליב זק"ש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סיני אדלר
 
שרה מרים
 
ניסן מאיר זק"ש
 
טויבא רחל
 
חיים פרדס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם זק"ש
עץ משפחת חרל"פ


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זבולון חרל"פ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב משה חרל"פ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יחיאל מיכל חרל"פ
 
 
 
 
 
חיים זבולון חרל"פ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיה בריינא
 
מרדכי יהודה לייב זק"ש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קיילה יהודית
 
שמואל ברוך ורנר
 
מרים דבורה
 
אברהם שדמי
 
ישראל בארי
 
חוה דינה
 
מרדכי יפה-שלזינגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי ברז"ל
 
חוה ברז"ל
 
מנוחה חרל"פ
 
יצחק מאיר חרל"פ
 
אהובה
 
ניסן מאיר זק"ש
 
שרה מרים
 
סיני אדלר
 
טויבא רחל
 
חיים פרדס
 
דוד ורנר
 
פסיה
 
דב צבי קרלנשטיין
 
אברהם בארי
 
בנימין בארי
 
שרה ברגמן
 
אברהם יפה שלזינגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם זק"ש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נריה גוטל
 
רותי
 
משה בארי
 
 
 
 
 

ספרים שערך או חיבר

עריכה

ממאמריו

עריכה

דברים משמו על יום העמאות הובאו בחוברת - מי חכם וישמור אלה - שיחות מאמרים ומכתבים ליום העצמאות ממרן רבי יעקב משה חרל"פ ובני ביתו; בהוצאת מכון 'איי הי"ם', ירושלים ה'תשפ"ב - מהדורה שנייה.

לקריאה נוספת

עריכה
  • הרב כתריאל פישל טכורש, 'איש האשכולות: ציון לזכרו של הגאון האמיתי ר' מרדכי ליב זק"ש ז"ל', בתוך: אור המזרח [יג א-ב], ניו יורק סיון תשכ"ג, עמ' 31–33.
  • יצחק גולדשלג, 'הרב ר' מרדכי יהודה לייב זק"ש', בתוך: שנה בשנה, תשכ"ד, עמ' 512–515.
  • הרב משה צבי נריה, ליקוטי הראי"ה ב, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 218–231 (כולל את נוסח הסמיכה המלא של הראי"ה קוק, משנת ה'תרצ"ד).

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ כפי שחותם בהקדמתו לספרו 'זמנים'. https://tablet.otzar.org/#/b/104619/p/1/t/1653944209214/fs/0/start/0/end/0/c
  2. ^ מתפרש: זרע קודש שנשרפו, על שני שני אחים ברוז'ינוי שבליטא, שנשרפו על קידוש השם כדי לְהָזֵם עלילת דם על שאר אחיהם לקהילה.
    לפי דעות אחרות מתפרש כזרע קדושי שפיירא, על שם היותם צאצאי הרוגי שפייר במסעי הצלב
  3. ^ ⁨הרב מ. >. ל. זק"ש -פלפלו וסדרן ⁩ | ⁨הצפה⁩ | 11 ספטמבר 1959 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  4. ^ הרב משה צבי נריה, מועדי הראי"ה, ירושלים תשע"ה, עמ' 192.
  5. ^ חיים ליפשיץ, שבחי הראי"ה, בית אל תש"ע, עמ' 197
  6. ^ בחוגי החברה, הארץ, 22 באוגוסט 1939
  7. ^ למען הקמת בנין "בית זבול", הצופה, 3 בינואר 1954
  8. ^ הרב מ. ל. זק"ש - רבה של "זכרון משה" ירושלים, הצופה, 12 במאי 1953
  9. ^ בית הכנסת הגדול אהלי יעקב זכרון משה, הצופה, 24 ביולי 1953
  10. ^ מרדכי יהודה ליב זק"ש, מכתבו לקרן השמיטה, שערים, 4 באוגוסט 1958
  11. ^ ד"ר משה א. יפה, שנה בשנה, היכל שלמה תשמ"ד, עמ' 428
  12. ^ על אודות עבודתו זו ראו: שמחה רז, "ספר העבודה" לרמב"ם, הַבֹּקֶר, 9 באוגוסט 1963
  13. ^ בהוצאת הש"ס הארצישראלי השלם, חרות, 16 בינואר 1949; אספת-אבל בהוצאת הש"ס הא"י השלם, חרות, 25 באפריל 1949
  14. ^ ⁨מת הרב מ. זקש⁩ | ⁨הארץ⁩ | 3 מרץ 1963 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  15. ^ הפרדס לז [ז, לח], ניסן תשכ"ג, עמ' 36.
  16. ^ אגרות הראיה ה, מכון הרצי"ה תשע"ט, עמ' קכה.
  17. ^ לוויית הרבנית זק"ש ע"ה, הצופה, 8 בספטמבר 1958; הרב סיני אדלר, הרבנית רוחמה חיה בריינה ע"ה: שלושים לפטירתה, הצופה, 7 באוקטובר 1958
  18. ^ תיק מפקד התושבים בירושלים תש"ז, עמ' 58.
  19. ^ נשיא הישיבה: הגאון רבי יהושע זק"ש זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 28 בפברואר 2017
  20. ^ ראו גם: בבתי כנסיות אסיפות והרצאות, הצופה, 24 באוגוסט 1945
  21. ^ א. בן-יעקב, ספרית השבת, הד-המזרח, 7 באוקטובר 1949
  22. ^ צבי מאיר רבינוביץ, "זמנים" (חלק 1), הצופה, 23 במרץ 1951; "זמנים" (חלק 2), הצופה, 23 במרץ 1951
  23. ^ ג. קרסל, בקרית סופר וספר: "הדביר", דבר, 2 בדצמבר 1955
  24. ^ ראו: פרופ' ישראל מ' תא-שמע, 'פירוש הרמב"ם לתלמוד – חידה ודרך פתרונה', שנתון המשפט העברי י-טו (תשמ"ח-תשמ"ט), עמ' 299–305. על זיהויים אחדים יצאו עוררין. ראו לדוגמה: הרב פרופ' דוד הנשקה, 'לגלגוליה של שיטת הרמב"ם על שביעית בזמן הזה, אסופות ח, (עורך: מאיר בניהו), יד הרב נסים תשנ"ד, עמ' קע-קעא.