משה לוינגר

רב ישראלי ואבי ההתנחלות ביהודה ושומרון

הרב משה לוינגר (תרצ"ה, 1935 - כ"ז באייר ה'תשע"ה, 16 במאי 2015) היה ממקימי גוש אמונים, ממייסדי מועצת יש"ע וממנהיגיה הראשונים. נחשב לאבי היישוב היהודי בחברון ולאחד מאבות ההתנחלות היהודית ביהודה, שומרון וחבל עזה לאחר מלחמת ששת הימים.

הרב משה לוינגר
הרב משה לוינגר, 2005
הרב משה לוינגר, 2005
לידה 1935
תרצ"ה
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 16 במאי 2015 (בגיל 80 בערך)
כ"ז באייר ה'תשע"ה
ירושלים, ישראל
מקום קבורה בית הקברות בחברון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום פעילות חברון
תקופת הפעילות ? – 16 במאי 2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית, גוש אמונים
תחומי עיסוק חידוש היישוב היהודי בחברון
תפקידים נוספים רב מושב נחלים ורב קיבוץ לביא וראש המינהלת המקומית קריית ארבע
רבותיו הרבנים צבי יהודה הכהן קוק, ואברהם שפירא
בן או בת זוג מרים לוינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
פרסים והוקרה פרס מוסקוביץ' לציונות (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאחר פינוי גוש קטיף ב-2005, הקים יחד עם דניאלה וייס את תנועת ההתנחלות "נחלה".

בשנת 2013 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות[1].

קורות חיים

עריכה

נולד בירושלים לד"ר אליעזר (לואי) ותרצה (פאולה) לוינגר (לבית פרנקל, אחותו של אברהם פרנקל), אנשי פועלי אגודת ישראל שעלו מגרמניה לארץ ישראל בשנת 1933 והתיישבו בשכונת שערי חסד בירושלים. אביו היה רופא ומקורב לרב יעקב משה חרל"פ ואמו ניהלה פנסיון בביתם. למד בישיבת חורב, בישיבת כפר הרוא"ה ובישיבת מרכז הרב שבה הוסמך לרבנות. הוא תלמידם של הרב צבי יהודה הכהן קוק ושל הרב אברהם שפירא. היה פעיל בתנועת הנוער עזרא. הוא כתב מאמרים בביטאונה[2] והיה חבר בגרעין נח"ל של התנועה בקיבוץ שעלבים. בשנת 1960 היה חבר ההנהלה הארצית של תנועת עזרא ומרכז הסניף בירושלים[3][4].

בשנת תש"ך (1960) מונה לרב של קיבוץ לביא ובכך היה הראשון לשרת כרב של קיבוץ[5]. בכ"ט באדר ב' תשכ"ז (1967) החל לכהן כרב המושב נחלים[6]. באותה שנה נבחר למועצה הארצית של בני עקיבא[7].

חברון וגוש אמונים

עריכה

מיד לאחר מלחמת ששת הימים קרא להתנחלות מיידית בשטחי יהודה ושומרון כדי שהישגי המלחמה לא יישמטו מידי ישראל. הוא הצטרף לגרעין של יוצאי נווה יעקב שהתגוררו בנחלים ודרשו לשוב ליישובם, וסייע לבני כפר עציון ששבו למקום[8].

הרב לוינגר נועץ ברב צבי יהודה הכהן קוק, שבישיבתו למד, שלאחר ששמע ממנו כי אין מישהו אחר שיעשה זאת נתן לו את ברכתו[9].

בתחילת 1968 ארגן משפחות שדרשו לעלות להתנחלויות בחברון[10]. בפסח 1968 עמד בראש קבוצה של כמאה יהודים שערכו את ליל הסדר במלון פארק בעיר (לצד הרב חיים דרוקמן שערך את הסדר), במטרה להישאר במקום[11]. לשם כך הוא לקח חופשה ללא תשלום מתפקידו כרב המושב נחלים[12]. במשך שלוש שנים התגוררו חברי הקבוצה בהנהגתו בבית הממשל הצבאי בחברון, עד שהוקמה קריית ארבע הסמוכה, שאליה עברו. פעל למען הגברת הנוכחות היהודית במערת המכפלה[13] וקרא לספח את חברון למדינת ישראל[14]. במרץ 1972 קיבל את פרס גרשון שץ בשם מתנחלי חברון[15]. באותו זמן מונה ליו"ר המועצה הדתית של קריית ארבע[16]. בראשית 1975 זכתה רשימה בראשותו ל-4 מתוך 7 מושבים במועצת קריית ארבע[17]. זמן קצר לאחר מכן התפטר מתפקידו כדי שיוכל להקדיש יותר זמן לפעילות בגוש אמונים[18].

במקביל קרא להתארגנות רחבה יותר להתנחלות ביהודה ושומרון[19]. לאחר מלחמת יום הכיפורים השתתף, כאחד מראשי גוש אמונים, בפעילות להקמת גרעיני יישוב בשומרון. באוקטובר 1974 הוא השתתף בעלייה לבית הכנסת בנערן ליד יריחו[20] ובעלייה לבעל חצור, שבה נעצר עם חנן פורת[21]. הרב לוינגר ייצג את הקבוצה שהתנחלה בסבסטיה במגעים עם הממשלה בראשות יצחק רבין. פעילותו זו הפכה אותו לאחד מאבות ההתנחלות ביהודה ובשומרון.

בשנת 1984 קיים שביתת שבת ארוכה מול דהיישה במחאה על המצב הביטחוני בכביש ליד המחנה[22].

התמודד בבחירות 1992 בראש מפלגת "התורה והארץ". רשימתו זכתה ב-3,708 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.

הרב לוינגר הוצג לעיתים בכלי התקשורת כסטריאוטיפ של המתנחל הדתי: יהודי תוקפני וזועף, חבוש כיפה גדולה ובעל זקן, מעיל דובון ורובה. בין השאר הוצגה כך דמותו בתוכניות הסאטירה והבידור "ניקוי ראש" ו"זהו זה!", שבה הוצג יורה לכל עבר. הרב לוינגר ותומכיו טענו כי הצגתו באופן כזה נועדה ליצור דה-לגיטימציה לו ולכלל ציבור המתנחלים[23].

בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה[24]. הרב היה גם חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל.

ב־2013 הוענק לרב לוינגר פרס מוסקוביץ' לציונות.

הרב לוינגר נפטר ב-כ"ז באייר ה'תשע"ה, (16 במאי 2015) ונטמן בבית העלמין העתיק בחברון[25].

מעצרים והרשעות

עריכה

בשנת 1975 נדון לשבועיים מאסר על הפגנה נגד הנרי קיסינג'ר מול מלון המלך דוד באמצע הלילה[26].

הוא נעצר מספר פעמים עקב התנגשויות עם כוחות הביטחון ופלסטינים באזור מגוריו. בכמה מקרים הורשע, בין היתר בשל הפרת סדר וקריעת צו ב-1977[27]; סטירה לילד ערבי בן 6 ב-1985 שלטענתו זרק אבנים על בנו[28]; דחיפת חייל צה"ל במערת המכפלה בשנת 1983[29]; תקיפת שוטרים, הפרעה למילוי תפקידם והעלבתם, התפרעות והפרעה לפולחן של האוכלוסייה הערבית בחברון[30]

ב-30 בספטמבר 1988 הותקף באבנים במרכז חברון, וירה באקדחו מכיוון עמדת צה"ל לעבר עוברים ושבים. הירי הרג סוחר פלסטיני - קאיד חסן סאלח, ופצע את איברהים באלי. אחרי משפט שנמשך שנתיים נחתמה עסקת טיעון שבמסגרתה הורשע בגרימת מוות ברשלנות (בשל ירי מעבר לתכתיב ההגנה העצמית), בפציעה בנסיבות מחמירות ובהיזק בזדון. נגזרו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל ושבעה חודשי מאסר על-תנאי.[31] הוא שוחרר באוגוסט 1990, לאחר שריצה שלושה חודשי מאסר[32]. בעקבות מאסרו נערך כנס רבנים וראשי ישיבות להזדהות איתו ולתמיכה בו.

בינואר 1991 נידון לארבעה חודשי מאסר בפועל וארבעה חודשי מאסר על תנאי, לאחר שהורשע בהתפרעות וגרימת נזק בבית משפחה ערבית בחברון שלדברי ביתו, אחד מילדיה לעג לה.[33]

ב-1999 הורשע בהתפרעות ותקיפת שוטר בעת הפגנה שנערכה בכביש 60[34].

משפחתו

עריכה

הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר ויעקב לוינגר ז"ל היו אחיו.[35]. משה לוינגר היה נשוי למרים לבית ביינהורן ולהם 11 ילדים. בשנת ה'תשע"ט זכתה אלמנתו מרים בפרס ירושלים "על פועלה המבורך בעשרות השנים במסירות רבה למען ההתנחלות היהודית בעיר חברון"[36]. מרים נפטרה כ-5 שנים אחריו במוצאי יום כיפור התשפ"א (2020)[37].

הנצחתו

עריכה

בנובמבר 2020 החליטה שרת התחבורה מירי רגב לקרוא למקטע חדש של כביש 60 מצומת גוש עציון עד כרמי צור (מערבית לתוואי הכביש הישן) שעוקף את אל-ערוב על שמם של הרב לוינגר ורעייתו. [41]. מקטע הכביש נפתח לתנועה ביולי 2023.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא משה לוינגר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "דף הבית". פרס מוסקוביץ' לציונות. נבדק ב-2017-05-09.
  2. ^ הופיע עלונים ביטאון התנועה, שערים, 1 בדצמבר 1958
  3. ^ מרכזים חדשים לסניפי י־ם וב'ש, שערים, 9 במאי 1960
  4. ^ 4 קומונרים נכנסו לתפקידם, שערים, 19 בדצמבר 1960
  5. ^ אזכור הרב משה לוינגר באתר של קיבוץ לביא
  6. ^ הכתרת הרב משה לוינגר בנחלים, שבילין, סיון תשכ"ז, עמ' 172, באתר היברובוקס
  7. ^ ננעלה ועידת "בני-עקיבא", הצופה, 2 במאי 1967
  8. ^ דב גולדשטיין, ירושלים - מתנדבים סביב לה, מעריב, 29 בדצמבר 1967
  9. ^   בני קצובר | שיחה לקראת יום העצמאות, סרטון באתר יוטיוב
  10. ^ 150 משפתות יהודיות מוכנות לחדש את היישוב בחברון, הצופה, 11 במרץ 1968
  11. ^ המתנחלים בחברון ערכו סדר פסח, מעריב, 15 באפריל 1968
  12. ^ יוסף בן מאיר, הרב המתנחל ממושב נחלים, הצופה, 9 ביולי 1968
  13. ^ צבי לביא, שוטרים צבאיים היכו מתנחלי חברון שהניפו דגל הלאום במערת המכפלה, מעריב, 24 באפריל 1969
  14. ^ יוסף וקסמן, הרב לוינגר: "יש לספח את חברון", מעריב, 2 במרץ 1971
  15. ^ ניתן פרס־שץ למתנחלי חברון, מעריב, 8 במרץ 1972
  16. ^ מונתה מועצה דתית, דבר, 16 במרץ 1972
  17. ^ יוסף צוריאל, נצחון לרב לוינגר בבחירות בקריית־ארבע, מעריב, 20 באוגוסט 1975
  18. ^ יוסף צוריאל, הרב לווינגר, ראש מינהלת קרית־ארבע - התפטר, מעריב, 30 בנובמבר 1975
  19. ^ צבי לביא, קויימו עוד 2 כנסים מחתרתיים של מתנחלים בחברון וגוש עציון, מעריב, 8 באפריל 1969
  20. ^ יוסף וקסמן, נסיון התנחלות נוסף ליד יריחו, מעריב, 13 באוקטובר 1974
  21. ^ פונו כ־100 מתנחלים שנאחזו הלילה בבעל־חצור, מעריב, 16 באוקטובר 1974
  22. ^ אבינועם בר יוסף, רבין לפרג': אם יהיה שקט בדהיישה לוינגר ילך משם, מעריב, 13 בנובמבר 1984
  23. ^ מכאן הכל יתחיל - ריאיון עם רעייתו מרים, באתר עולם קטן.
  24. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
  25. ^ הרב לוינגר הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2015
  26. ^ הרב לווינגר ו-3 מפגינים נדונו לשבועיים מאסר, מעריב, 8 בספטמבר 1975
  27. ^ הרב לוינגר נדון ל-7500 ל"י קנס, דבר, 2 ביוני 1977
  28. ^ הרב לוינגר סטר לילד ערבי בן 6 - והורשע בביהמ"ש, מעריב, 26 ביולי 1985
  29. ^ "הרב לוינגר מתנהג כמו שריף", מעריב, 7 בספטמבר 1986
  30. ^ תפ (י-ם) 70/95 מדינת ישראל נגד משה לוינגר, ניתן ב-14 בדצמבר 97
  31. ^ ברוך מאירי, הרב לוינגר נדון לשנת מאסר מתוכה 5 חודשים בפועל, מעריב, 2 במאי 1990
  32. ^ אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בשטחים, הסעיף "משפטו של משה לוינגר", באתר "בצלם"
  33. ^ שוקי לבנון, לוינגר נידון ל־4 חודשי מאסר, חדשות, 15 בינואר 1991
  34. ^ ת"פ (י-ם) 2005/01 מדינת ישראל נ' לוינגר משה ואח', ניתן ב-5 בינואר 2003
    ת"פ (י-ם) 2005/01 מדינת ישראל נ' לוינגר משה ואח', ניתן ב-21 בינואר 2003
  35. ^ נפטר ד"ר אליעזר לוינגר, מעריב, 8 באוגוסט 1979
  36. ^ פרס ירושלים יוענק לרבנית מרים לוינגר, באתר ערוץ 7, י"ז בשבט תשע"ט
  37. ^ הרבנית מרים לוינגר הלכה לעולמה, באתר ערוץ 7, י"א בתשרי התשפ"א
  38. ^ רועי שרון, "בנו של הרב לוינגר נבחר לראשות קרית ארבע-חברון", באתר nrg‏, 12 בנובמבר 2008
  39. ^ אודות, באתר בית המדרש שלהבת תחית הארץ
  40. ^ סמ"ר עמיחי יעקב ונינו ז"ל, באתר www.idf.il
  41. ^ כביש לב יהודה החדש המחבר את גוש עציון לחברון - ע"ש הרב והרבנית לוינגר, באתר מקומונט הישובים ביו"ש, ‏2020-11-12