ניק סירסי

שחקן אמריקאי

ניקולס אלן סירסיאנגלית: Nicholas Alan Searcy; נולד ב-7 במרץ 1959) הוא שחקן אופי אמריקאי הידוע בעיקר בזכות גילום סמפכ"ל המרשל של ארצות הברית ארט מולן בסדרה "צדק פרטי" של רשת FX. היה לו גם תפקיד מרכזי במיני-סדרה בהפקתו של טום הנקס "מכדור הארץ לירח" בתור דיק סלייטון וגם בסרט המערבון "אימה בערבה". בנוסף ביים את "משפטו של הרוצח הסדרתי הכי גדול באמריקה", סרט שיצא בשנת 2018.[3]

ניק סירסי
Nick Searcy
סירסי, 2013
סירסי, 2013
לידה 7 במרץ 1959[1] (בן 65)
קולוהי, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית[1]
שם לידה ניקולס אלן סירסי
מקום לימודים
תקופת הפעילות מ-1990[2]
תחום יצירה שחקן
בת זוג לסלי ריילי
מספר צאצאים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה וקריירה

עריכה

ניקולס אלן סירסי נולד בעיירה קולוהי שבקרוליינה הצפונית.[4][5] הוא בוגר בית הספר תיכון של קולוהי. לאחר מכן למד לזמן קצר בבית הספר לאומנות של קרוליינה הצפונית וסיים את לימודיו באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל עם תואר באנגלית בקיץ 1982.[4]

מ-1982 עד 1989, סירסי התגורר בניו יורק, שם עשה מחזות אוף ברודוויי. חלקם כללו "ברנשים וחתיכות", "קברט" ו"ישו כוכב עליון". כשחזר לקרוליינה הצפונית, הוא החל לשחק בסרטים שצולמו במקום. תפקידים קטנים ב"ימי הרעם" (1990) וב"נסיך הגאות והשפל" (1991) הובילו לתפקידים של פרנק הבעל המרושע ב"עגבניות ירוקות מטוגנות" (1991) וסגן השריף החביב ב"נל" (1994).

סירסי הופיע במספר סדרות טלוויזיה. היה לו תפקיד חוזר ב-"Thunder Alley", תפקיד קבוע ב"אימה בטריניטי" ותפקיד אורח ב"רצח מדרגה ראשונה" וב"נאש ברידג'ס" בכיכוב דון ג'ונסון. הוא היה דמות קבועה בסדרת של רשת UPN "שבעה ימים" משנת 1998 עד 2001, וגילם את בארי מרטין בסדרה של ABC, "רודני", משנת 2004 עד 2006. הוא גם שיחק במספר סרטי טלוויזיה.[6] בשנת 2014 הופיע בדרמה של CBS "אינטליג'נס" בכיכובו של ג'וש הולווי.[7]

בקיץ 1996, סירסי הפיק, ביים ושיחק בסרט הקולנוע העצמאי שלו "Paradise Falls", שנכתב על ידי שון ברידג'רס, עליו הם זכו בפרסים בפסטיבל הסרטים של אטלנטה ובפסטיבל הסרטים של הוליווד.[8] מאז, הוא הופיע בסרטים כמו "להתחיל מחדש" (2000), "לחיות בתמונות" (2002), "משחק המושבעים" (2003), "מלכודת לנשיא" (2004), "האמת המכוערת" (2009), "גדול מהחיים" (2016), "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" (2017) ו"צורת המים" (2017).

בשנת 2011, סירסי הופיע בפרסומת לקמפיין של הרמן קיין "Yellow Flowers" ביוטיוב.[9]

בשנת 2015, סירסי נבחר לביים את הסרט "משפטו של הרוצח הסדרתי הכי גדול באמריקה", דרמת פשע אמיתי המבוססת על רוצח התינוקות המורשע קרמיט גוסנל.[10]

ב-27 בדצמבר 2017, סירסי התארח בתוכנית של ראש לימבו, "המופע של ראש לימבו".

בשנת 2022 הופיע בסרט המערבון של The Daily Wire "אימה בערבה" בכיכובה של ג'ינה קראנו.

חיים אישיים

עריכה

סירסי מתגורר בדרום קליפורניה עם אשתו, השחקנית לסלי ריילי, ושני ילדיהם, קלואי ועומאר.[11]

פעילות ברשתות חברתיות

עריכה

סירסי הוא שמרן גלוי; ההתנהגות הפוליטית והבין-אישית שלו במדיה החברתית, כמו טוויטר, בלטה במספר כלי חדשות. סירסי הצהיר, "אני יודע שלאנשים יש רגשות. זו הסיבה שאני מנסה לפגוע בהם".[12]

בשנת 2013, סירסי לעג לדעותיו הפוליטיות של שון פן על מותו של הדיקטטור הוגו צ'אווס, אשר פן הביע הערצה כלפיו.[12] מאוחר יותר באותה שנה, הוא הגיב להערותיו של המתאבק המקצועי קווין נאש על חוק הגנת החולה בכך שכינה אותו "ממלכתי מנשק תחת".[13] בשנת 2014, סירסי הגיב למספר אנשים בדיון על נישואים חד-מיניים וגילוי עריות, במהלכו לעג לאנשים ולעיתונאים על בסיס משקלם, לאחר שכינו אותו ואת רפובליקנים אחרים "גזעני".[14] סירסי גם לעג לאנשים באופן שגרתי בגלל משקלם בשנת 2015, שוב כתגובה להאשמות כי אלו שמתנגדים למדיניות הדמוקרטית הם "גזענים".[12] סירסי גם ציין את הביקורת שלו על דונלד טראמפ בשנת 2016, ודיווח שחברים כועסים עליו בגלל בדיחות שאמר על המועמד לנשיאות באותה תקופה. סירסי הצהיר, "יש לי בעיה למצוא את הבחירות האלו משהו אחר מלבד מגוחך".[15] בשנת 2017, הוא הביע אי ודאות אם הוא איבד את עבודתו בשל דעותיו הפוליטיות.[16]

פילמוגרפיה

עריכה
קולנוע
שנה כותרת תפקיד הערות
1990 ימי הרעם שוטר בכביש המהיר
1991 נסיך הגאות והשפל איש במסיבה
עגבניות ירוקות מטוגנות פרנק בנט
1992 שדה האהבה איש FBI
1993 שודדת על עקבים רוי סוויני
בית הקלפים נהג באתר בנייה
הנמלט שריף רולינג
1994 נל שריף טוד פטרסון
1997 Paradise Falls ג'ק קיילר ג תסריטאי, במאי ומפיק
2000 טייגרלנד קפטן סאונדרס
להתחיל מחדש סטאן
2002 לחיות בתמונות שיפוצניק
2003 ראש המדינה בריאן לואיס
משחק המושבעים דוייל
2004 מלכודת לנשיא טום פורד
2006 פליקה נורברט ריי
הנערה המתה קארל
2007 פשע אמריקאי לסטר ליקנס
עץ נופל קלייד פורסטר
המתקמבקים מר טרומן
2008 לכודים ברשת דייוויד ג'ונסון ללא קרדיט
2009 האמת המכוערת סיוטארט
2010 הדם לא מכתיב את שמי רוברט טיל
השיר האחרון טום בלייקלי
2011 מאניבול מאט קיאו
2012 אבודה מר מילר
2016 החיים היפים שריף
גדול מהחיים החוואי
2017 צורת המים גנרל פרנק הויט
שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי האב מונטגומרי ללא קרדיט
2018 משפטו של הרוצח הסדרתי הכי גדול באמריקה מייק קוהאן גם במאי
2019 האויבים הכי טובים גרלנד קית'
2021 האדם משום מקום הרב
Hotel Coppelia תומפסון סרט של הרפובליקה הדומיניקנית
2022 אימה בערבה קפטן מילר
2023 The Old Way מרשל ג'רט
רייגן ג'יימס בייקר
The Warrant: Breaker's Law קולונל דרידג'
חסר מעצורים (אנ') קפטן פרימן
טלוויזיה
שנה כותרת תפקיד הערות
1992 פרקליטי אל איי מר קרק פרק 1
I'll Fly Away הולט סוכן ה-FBI
1993 כחום הלילה סטן
Return to Lonesome Dove ראב 2 פרקים
1994 Thunder Alley ברט 8 פרקים
1995 Double Rush ד"ר חדר המיון פרק 1
1995–1996 אימה בטריניטי סגן בן הילי 18 פרקים
1996 נאש ברידג'ס וינסנט מולרוי פרק 1
1997 שיקגו הופ אלי
מהדורה מוקדמת רוברט דנקובסקי
1998 מכדור הארץ לירח דיק סלייטון מיני-סדרה; 10 פרקים
1998–2001 שבעה ימים ניית׳ן רמזי דמות ראשית; 66 פרקים
1999 CI5: The New Professionals מת'יו 7:12 פרק 1
2002 Double Teamed לארי בורג סרט טלוויזיה
2003 CSI: מיאמי ג'ק סיגר פרק 1
לאקי ג'קסון לינקטר
הסניגור פול נייסטרום
הבית הלבן נייט סינגר
20042006 רודני בארי מרטין דמות ראשית; 44 פרקים
2005–2006 CSI השריף ברדיק 2 פרקים
2007 נשות קבע מר קראדוק פרק 1
NCIS ג'וזף בארנס
מחשבות פליליות הבלש ג'ורדן
2008 בוסטון ליגל הארי בקהאם
2008–2009 כסף קל רוי באפקין דמות ראשית; 8 פרקים
2009 ללא עקבות ויין ווגל פרק 1
שקר לי מר דונלי
2010 המנטליסט השריף אנדי ברנסייד
2010–2015 צדק פרטי ארט מולן דמות ראשית; 78 פרקים
2013 ארצ'ר משמר הגבול דיבוב; פרק 1
::NTSF:SD:SUV גארי פרק 1
ממי ניית'ן
2013–2015 שוות בקליבלנד סוהר/מפקד 2 פרקים
2014 אינטליג'נס גנרל גרג קרטר פרק 1
עלי כותרת עפים ברוח ד"ר ריבס סרט טלוויזיה
הוואי חמש-אפס נד בורוז פרק 1
2015 Key & Peele שוטר
2016 נובמבר 1963 דיק סימונס מיני-סדרה; 5 פרקים
2018 שיקגו MED ג'רום פריס פרק 1
נשק קטלני ריי
החווה פרנק 2 פרקים
2019 מוקד 911 האב ג'יימסון פרק 1
האזור החם פרנק מייז
2023 The Mantawauk Caves שריף הופר פודקאסט; 12 פרקים
2024 הזוג המושלם קארל סדרת טלוויזיה של נטפליקס

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ניק סירסי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 "Nick Searcy Biography". Yahoo! Movies. Yahoo! Inc. נבדק ב-2008-01-05.
  2. ^ "Nick Searcy Filmography". Fandango. אורכב מ-המקור ב-2011-06-15. נבדק ב-2007-11-16.
  3. ^ Riley, Jason L., "'Gosnell,' Like Its Namesake, Faces a Media Blackout", The Wall Street Journal, October 16, 2018; Heldt, Brianna, "Media Ignores Big Opening and Critical Acclaim for 'Gosnell' Movie", Townhall, October 16, 2018
  4. ^ 1 2 Annual Commencement in the One Hundred Ninety Fourth Year of the University of North Carolina at Chapel Hill. University of North Carolina at Chapel Hill. 1983. p. 30. נבדק ב-8 באפריל 2020 – via Internet Archive. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Southern, Nathan. "Nick Searcy". Allmovie. נבדק ב-8 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Nick Searcy Biography ((?)-)". Filmreference.com. נבדק ב-2012-08-02.
  7. ^ "Tonight On Intelligence: "Patient Zero"". KSite TV. 10 בפברואר 2014. נבדק ב-11 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Free Showing of 'Paradise Falls'". The Mountain Times. נבדק ב-5 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "He Carried Yellow Flowers". YouTube. 2011-08-25. ארכיון מ-2021-12-19. נבדק ב-2012-08-02.
  10. ^ Bond, Paul. "'Justified' Actor Nick Searcy to Direct 'Gosnell' Abortion Movie (Exclusive)". The Hollywood Reporter.
  11. ^ "Nick Searcy biography and filmography". Tribute.ca. נבדק ב-2012-08-02.
  12. ^ 1 2 3   Justified finale: is Nick Searcy Hollywood's angriest conservative?, The Telegraph, 15 April 2015
  13. ^ Chasmar, Jessica (17 באוקטובר 2013). "'Justified' actor Nick Searcy in Twitter cage match with wrestler Kevin Nash over tea party remarks". The Washington Times. נבדק ב-24 בדצמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Chalk, Andy (24 בפברואר 2014). "Justified's Nick Searcy Goes Rage-Nuts He has attacked Muslims on social media as well. On Twitter". The Escapist. Enthusiast Gaming. נבדק ב-24 בדצמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Carroll, Rory (1 באפריל 2016). "'It's a civil war in slow-mo': how Trump's rise is cracking Hollywood conservatives". The Guardian. נבדק ב-24 בדצמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Bond, Paul (23 באוגוסט 2017). "Hollywood Conservatives Still Standing With Trump: "The Media Is Irrelevant"". The Hollywood Reporter (באנגלית). נבדק ב-24 בדצמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)