נמצא אחד קרוב או פסול
נמצא אחד מהם קרוב או פסול הוא כלל בדיני עדות במשפט העברי, לפיו כאשר ישנם מספר עדים שמעידים את אותה העדות, וחלקם נמצאו פסולי עדות מטעמי שארות או מטעמים אחרים, נפסלת העדות כולה (גם כאשר מספר העדים הכשרים הנותרים כשיר לנושא העדות).
| משנה | מסכת מכות, פרק א', משנה ח' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | מסכת מכות, דף ה', עמוד ב' - דף ו', עמוד א'; מסכת סנהדרין, דף ט', עמוד א' |
| משנה תורה | הלכות עדות, פרק ה', הלכות ג'–ז' |
| שולחן ערוך | חושן משפט, סימן ל"ו |
| מקורות נוספים | פסקי הרא"ש, מסכת מכות, פרק א', סימן י"א |
  | |
למשל: כאשר שלושה עדים העידו עדות מסוימת בדיני נפשות, שנים מהעדים אינם קרובים ואילו השלישי הוא קרוב משפחה של החשוד, נפסלת העדות כולה.
מקור ההלכה
עריכהנאמר בתורה[1]: ”עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד.” והקשו חכמים[2]: "אם מתקיימת העדות בשנים, למה פרט הכתוב בשלשה", וענה על כך רבי עקיבא[3]:
מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה, אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול, עדותן בטלה. מנין אפילו מאה, תלמוד לומר: עדים.
פרטי הדין
עריכהבדיני ממונות
עריכהנחלקו רבי יוסי ורבי האם הכלל תקף רק בדיני נפשות (דעת רבי יוסי) או גם בדיני ממונות (דעת רבי). לפי רש"י רבי יוסי סובר שהכלל נוהג בדיני נפשות בלבד, ומשום שבהם נאמר "והצילו העדה", אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר העדים[4]. ר"י הסביר את החילוק בין דיני ממונות לדיני נפשות באופן שונה: בעוד בדיני נפשות עד אחד אינו נחשב כלל, בדיני ממונות עד אחד מחייב שבועה. לכן בדיני ממונות כשנמצא אחד קרוב ופסול אין עדות השני בטילה לגמרי, והיא מועילה לשבועה, ומשום כך גם בשלושה עדים אין עדותם בטלה, והיא מועילה לממון[5]. הרמב"ם[6] והשולחן ערוך[7] פסקו כדעת רבי שכלל זה תקף גם בדיני ממונות.
כוונה להעיד
עריכהרבי, הסובר שהדין חל גם בדיני ממונות, אומר שהדין תקף רק כשהעדים התרו בעובר העברה, שאם לא תאמר כך "מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש". ההתראה מגדירה אצל העד כוונה להעיד, וכך גם בדיני ממונות. רבא מסביר ששואלים את העדים האם באו להעיד או רק לראות. אם באו רק לראות לא חל עליהם הדין שעדות כולם נפסלת על ידי שנמצא אחד פסול[8]. מכאן פסקו הרמב"ם[9] והשולחן ערוך[10] שהכוונה להעיד מצרפת את העדים לכלל עדות אחת.
עדים רבים שנמצא אחד מהם קרוב או פסול, עדותן בטלה. במה דברים אמורים? בזמן שנתכוונו כולן להעיד. אבל אם לא נתכוונו כולם להעיד, תתקיים העדות בשאר. וכיצד בודקים הדבר? אומרים להם בית דין: כשראיתם דבר זה באתם כדי להעיד או כדי לראות בלבד...
הרמב"ם[11] והשולחן ערוך[12] כתבו שכוונה להעיד אינה תנאי לכשרות עדים, ולכן אדם כשר שלא כיון להעיד וראה עדות ונחקר, עדותו קבילה[13], וזהו רק אופן שבו עד פסול אינו נחשב כחלק מהעדות לעניין נמצא אחד קרוב או פסול[14].
עד שהעיד או עד שראה
עריכהר"י חידש שעד פסול שראה עדות יחד עם עדים כשרים אינו פוסל את כל העדות אלא אם העיד בפועל יחד עם העדים הכשרים. כך הוא מיישב איך נותנים גט בפני עדים כשרים בנוכחות קרובי משפחה שפסולים לעדות[15]. דעתו של ר"י מוצגת בשולחן ערוך כדעת יש אומרים[16].
אמר לעשרה לחתום על גט
עריכהבתלמוד[17] נחלקו לגבי דינו של גט כאשר בעל אמר לעשרה אנשים שכולם יחתמו על הגט, וחלק מהעשרה פסולים. לדעת רבי יוחנן רק שנים מתוך העשרה הם עדים, ואילו שאר העשרה חותמים לבקשת הבעל, וחתימתם מהווה תנאי לכשרות הגט, אך אינם נחשבים עדים, ולכן לא חל במקרה זה דין "נמצא אחד קרוב או פסול", והגט כשר. לעומת זאת לדעת ריש לקיש כל החותמים נחשבים עדים, ואם אחד מהם פסול, הגט פסול. השנים הראשונים החותמים צריכים להיות כשרים גם לדעת רבי יוחנן[18].
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר דברים, פרק י"ז, פסוק ו'
- ^ משנה, מסכת מכות, פרק א', משנה ז'
- ^ במשנה, מסכת מכות, פרק א', משנה ח'. הדברים הם המשך דבריו של רבי עקיבא במשנה הקודמת לפי הבנת התלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ט', עמוד א' ועוד.
- ^ ראו רש"י, מסכת סנהדרין, דף ט', עמוד א', ד"ה בדיני נפשות ומסכת מכות, דף ו', עמוד א', ד"ה בדיני נפשות
- ^ ראו מסכת מכות, דף ו', עמוד א', ד"ה אמר. בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל"ו, סעיף ב' מבואר שכאשר מתקיים דין "נמצא אחד קרוב או פסול" אין העדים הכשרים מחייבים שבועה. ראו בערוך לנר מכות ו עמוד א, שהעיר על כך
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות עדות, פרק ה', הלכה ג'
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל"ו, סעיף א'
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף ו', עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות עדות, פרק ה', הלכות ד'–ה'
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל"ו, סעיף א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות עדות, פרק ה', הלכה ה'
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל"ו, סעיף א'
- ^ ראו בפתחי תשובה חושן משפט סימן לו סעיף קטן ג' שהביא דברי כמה אחרונים שהקשו על דברי הרמב"ם והשולחן ערוך מדברי הגמרא במסכת כריתות, דף י"ב, עמוד ב' ובפרט מדברי התוספות ישנים בכריתות יב עמוד ב דיבור המתחיל לא.
- ^ ראיה לדברי הרמב"ם יש מדברי רבא, שאם אמרו שבאו לראות, עדותם כשרה, ואין כאן דין נמצא אחד קרוב או פסול, ומכאן שעדות עד כשרה גם כשבא לראות ולא להעיד.
- ^ תוספות, מסכת סנהדרין, דף ט', עמוד א', ד"ה בזמן, ומסכת מכות, דף ו', עמוד א', ד"ה שמואל
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל"ו, סעיף א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף י"ח, עמוד ב'
- ^ ראו גם פסיקת הלכה זו כדעת רבי יוחנן במשנה תורה לרמב"ם, הלכות גירושין, פרק ט', הלכה כ"ז
קישורים חיצוניים
עריכה- הרב אשר וייס, נמצא אחד מהם קרוב או פסול, באתר "מנחת אשר"
- הערך "נמצא אחד מהם קרוב או פסול", באתר ויקישיבה