נסים מלול

עיתונאי ישראלי, מתרגם ומילונאי

נִסים יעקב מָלוּל (ט"ז בניסן ה'תרנ"ב, אפריל 1892כ"ה באדר א' ה'תשי"ט, 5 במרץ 1959) היה היסטוריון, מחזאי, מתרגם, עיתונאי ופעיל ציוני בתקופת היישוב ולאחר הקמת מדינת ישראל.

נסים מלול
נסים מלול.jpg
לידה 13 באפריל 1892
צפת, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 במרץ 1959 (בגיל 66)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה נסים יעקב מלול עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות ? – 6 במרץ 1959 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

נולד בשנת 1892 בצפת לרב משה חיים מלול, בן למשפחה ששורשיה בתוניס. בילדותו למד אצל הרב ישועה פלאג'י, אחיה של אמו. בגיל 8 עבר עם אמו למצרים, שם כיהן אביו כרב הקהילה בטנטא, ולאחר מכן עברה המשפחה לקהיר, שם שימש האב כדיין. הוא למד בתלמוד תורה ובישיבה לנערים, ובקולג' אמריקאי ובמוסדות אקדמיים נוספים בקהיר למד פילוסופיה ואת תרבות האסלאם. לאחר שהוענק לו תואר דוקטור, התמנה כמרצה לעברית באוניברסיטת קהיר, והיה לראשון המרצים לעברית באוניברסיטה בין השנים 19091910. הכנסת לימודי העברית לאוניברסיטת קהיר נבעה מקמפיין שניהל בעיתונות המצרית, שקרא ללמד עברית באוניברסיטה כפי שמלמדים את שפותיהם של המיעוטים האחרים של מצרים. הוא השתתף בעיתונות הערבית במצרים ובסוריה, בין היתר בעיתון "אלמוקטם" (المقطم) שראה אור בקהיר, ושימש כעורך העיתון היהודי "אל סלאם" שיצא לאור בשפה הערבית.

מלול ייסד את אגודת "האחווה היהודית" שמטרתה להפיץ את הרעיון הציוני ולהתגונן פובליציסטית נגד אנטי יהודים, וערך את הירחון הספרותי של אגודה זו במשך תקופה קצרה. כן נמנה עם מייסדי וחברי אגודת "המגן" שהקימו חברי הקהילה הספרדית, שפעלה למען הבנה והידברות בין יהודים לערבים.

בשנת ה'תרע"א (1911) חזר לארץ ישראל כדי לאסוף חומר על הארץ, והתיישב ביפו. בשנת 1914 נישא לעליזה ווֹזָאן,[1] ילידת טבריה (ה'תרנ"ה, 1895), בת למשפחת רבנים עתיקה מתוניס, מורה לעברית, לצרפתית ולערבית.

לבקשתם של ארתור רופין ואליהו ספיר מהמשרד הארצישראלי והוועד האודסאי, החל לפעול למען התנועה הציונית בעיתונות הערבית, במטרה למנוע דברי הסתה נגד היהודים.

מתוקף היותו בקיא בתרבות הערבית, הצליח ליצור קשרים רבים עם נכבדים ואישי ציבור ערבים, במטרה להפיג את האיבה ולסלול דרך להבנה בין שני העמים. בפעילותו אף גייס אישי ציבור ערבים חשובים לתמיכה בשיתוף פעולה יהודי-ערבי לפיתוח ובניין הארץ, וערך לצורך כך ביקורים בערי סוריה. כשביקר בביירות שבלבנון לשם מטרה זו, הרגיז את מתנגדיו הערבים באזור, ונמלט מהמקום בעזרת קונסול איטליה.

תקופה קצרה לפני מלחמת העולם הראשונה נסע מלול בשליחות נחום סוקולוב והמשרד הארצישראלי לקהיר כדי לנהל משא ומתן עם ראשי סיעת האל-מרכזיות למען הסכם יהודי-ערבי. עם פרוץ מלחמת הראשונה, ניצל את ידידותו עם מושל יפו חסן בק, לסידור עניינים לטובת התושבים יהודים. במהלך מלחמת העולם הראשונה נעצר עקב פעילותו על ידי השלטונות העות'מאניים וגורש לדמשק; משם נמלט למצרים, שם נפגש עם הפעילים להקמת הגדודים העבריים וסייע לזאב ז'בוטינסקי בתעמולה להקמת הגדודים. הוא התגייס לגדודים ושימש אף כקצין, ולאחר מכן עבר לשמש כמתורגמן במפקדת הצבא הבריטי.

אחרי כיבוש ירושלים בידי הבריטים חזר לישראל, ונמנה עם כותבי העיתון הצבאי "חדשות מהארץ". לאחר מכן הוציא לאור את העיתון "אל אכבר" ואחריו את "אל סלאם" שהצטיין בסגנונו ובידיעותיו. לאחר מכן החל לשמש כעורך העיתון היומי "בריד אל-יום" (המהדורה הערבית של "דואר היום") של חברת "הסולל" בירושלים, וכן עורך העיתון ההיתולי "אלטבל". בשנת 1920, בזמן ועידת סן רמו, ניהל תעמולה בקרב אישי הציבור הערבים, במטרה שישלחו לוועידה טלגרמות הסכמה לבית הלאומי היהודי, כשמעשים אלו היו כרוכים בסיכון חייו.

בשנת 1921 העביר מלול את מערכת עיתונו לחיפה, ושימש בתקופה זו ולאחריה בתפקידים ציבוריים שונים, בהם מזכיר לענייני המזרח בוועד הלאומי. בתקופת עבודתו כמזכיר בוועד הלאומי, העביר בחזרה את מערכת עיתונו לירושלים.

משנת 1924 והלאה שימש כעורך השבועון "אתחאד אל-עומאל" של ההסתדרות הכללית. בשנת 1927 נסע לנהל את בית הספר היהודי ב"חילה" הסמוכה לבגדאד, ופעל למען שיפור החינוך בעיראק במשך כשנתיים. כשחזר לישראל המשיך בעבודתו הספרותית, בתרגומים ובכתיבה עיתונאית, ואף עסק במחקר היסטורי על יהדות בבל.

הלך לעולמו בחודש מרץ, אביב 1959 ונטמן בבית העלמין קריית שאול[2].

מלול היה אב לשמונה (בהם אברהם מלול, שופט בעכו ובהמשך בבתי המשפט המחוזיים בבאר-שבע ובתל אביב) וסב לנכדים רבים.

פרסומיועריכה

תרגומים לערביתעריכה

  • אל סלאם: גאזיטה יהודייה אכ'בארייה עלמייה, תצדר פ'י ירושלם, ירושלים: דפוס י' אביקסיס, תר"ץ. (על עיתונות ערבית)
  • מילון כיס עברי ערבי, תל אביב: דפוס הארץ, 1933.
  • قاموس الجيب عبرى عربى., תל אביב: דביר, 1933. (מילון ערבי–עברי)
  • مذكرات بيت داود : مجموعة قصص من تأريخ الاسرائيليين, مصر : على نفقة جمعية اورشليم، بدون تأريخ. ‬(תרגום ערבי לזכרונות לבית דוד; עם ד"ר הלל פרחי)
  • היישוב העברי והפלח הערבי - מאת משה סמילנסקי, בתרגום לערבית
  • חוטאים וחטאים בארץ ישראל - מאת דוד תדהר, בתרגום לערבית
  • דברי שלום ואמת - מאת יוסף קלויזנר, בתרגום לערבית
  • מאורעות הדמים בארץ ישראל - בתרגום לערבית, אב ה'תרפ"ט

חיבוריו בערביתעריכה

  • סודות היהודים - בערבית
  • רשמי ביקור בסוריה ובמצרים - בערבית
  • תולדות יהודי בבל מתקופת התלמוד עד ימינו - בערבית
  • תורה ועבודה - הוראות למורים בערבית
  • מפלת בבל - מחזה בערבית
  • שמואל בן עדיה - מחזה בערבית

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מפרי עטו:

הערות שולייםעריכה