סאוטה

העיר האוטונומית של סאוטה (קהילה אוטונומית)
Ceuta
סמל סאוטה סמל סאוטה	דגל סאוטה דגל סאוטה
	החומות המלכותיות והחפיר של סאן פליפה (Murallas reales y foso de San Felipe)
	החומות המלכותיות והחפיר של סאן פליפה (Murallas reales y foso de San Felipe)
מדינה	ספרד
ראש העיר	חואן חסוס ויוואס; המפלגה העממית
רשות מחוקקת	Assembly of Ceuta
בירת הקהילה האוטונומית	סאוטה
שפה רשמית	ספרדית
תאריך ייסוד	14 במרץ 1995
שטח	18.5 קמ"ר (דירוג: 18)
גובה	10 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	Monte Anyera
אוכלוסייה	‏
‑ בקהילה האוטונומית	83,229 (דירוג: 18, 2024)
‑ צפיפות	4,100 נפש לקמ"ר (2009)
קואורדינטות	35°53′17″N 5°18′43″W / 35.888°N 5.312°W
אזור זמן	UTC +1
	http://www.ciceuta.es
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה ; מפת סאוטה

המונח "סבתה" מפנה לכאן. לערך העוסק בדמות מקראית, נכדתו של נח, ראו כוש בן חם.

סאוטה (בספרדית: Ceuta – "סֶ֫אוּטָה"; בערבית: سبتة – "סַ֫בְּתַה") היא מובלעת ספרדית בצפון אפריקה הממוקמת בקצה הצפוני של המגרב במרוקו לחוף הים התיכון ומצר גיברלטר. מיקומה האסטרטגי, המהווה מעבר הכרחי בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון, עשה אותה לצומת מסחרי חשוב, ולאורך הדורות היא הייתה מיושבת ברציפות על ידי עמים שונים. כיום מרוקו טוענת לריבונות על השטח, ותובעת את העברתו לשליטתה, אולם הקהילה הבין-לאומית מכירה בו כחלק מספרד.

היסטוריה

בתחילת האלף הראשון לפני הספירה הפיניקים הקימו מאחז באזור והפכו את המעגנים בסביבתו לנמלים שבהם התנהל מסחר ימי. במאה ה-5 לפנה"ס השתלטו על האזור אנשי קרתחדשת (קרתגו) שכינו את העיר "אבילה" או "אבן-חק" (אנ'). לאחר חורבן קרתגו במלחמות הפוניות, רוב צפון מערב אפריקה נשאר בשליטתן של מדינות קליינטיות של רומא, נומידיה ומאורטניה, אולם התרבות הפונית המשיכה לשגשג במקום גם לאחר הכיבוש.

האימפריה הרומית כבשה את העיר מידי הקרתגנים בשנת 42 לספירה, והפכה אותה לנמל צבאי. באותה תקופה היא נקראה "ספטם" (Septem), וזהו, כנראה, מקור שמה הנוכחי, סאותה. כעבור 400 שנה נפלה העיר לידיהם של הוונדלים, ולאחר מכן השתלטו עליה ויזיגותים מאזור ספרד (היספניה), והאימפריה הביזנטית.

בשנת 710, עם התקדמות המוסלמים לעבר ספרד, החליט יוליאנוס (אנ'), השליט הוויזיגותי של העיר להחליף את נאמנותו למלך הוויזיגותי רודריק, ולשתף פעולה עם המוסלמים, שפעלו להשלמת הכיבוש המוסלמי של ספרד. לאחר מותו עברה העיר לשליטה ישירה הערבים המוסלמים, דבר שעורר את התנגדותם של השבטים הבֶּרְבֶּרִים ששכנו באזור. בשנת 740 התחולל מרד של ברברים מעדת ח'וארג' (עדה שפרשה מן האסלאם), שבמהלכו חרבה העיר. במאה ה-9 נבנתה העיר מחדש בידי הברברים.

בשנת 1309 נכבשה העיר בידי ממלכת פאס בסיועה של אראגון. בשנת 1415 כבשו הפורטוגזים את העיר בניסיון לדחוק את רגלי המוסלמים ולהשתלט על נתיבי הסחר. בשנת 1580 אוחדו כתרי פורטוגל וספרד. בשנת 1640 הפכה פורטוגל שוב לעצמאית, ונכנסה למלחמה עם ספרד. בתקופה זו כבר היו רוב תושבי סאוטה ספרדים, והתייצבו לצד ספרד במלחמה. ב-1 בינואר 1668 הכירה פורטוגל בבעלות מלך ספרד על העיר במסגרת אמנת ליסבון. בראשית המאה ה-20 נמצאה סאוטה בלב הטריטוריה שכונתה מרוקו הספרדית, שטח שהיה נתון לשלטון קולוניאלי ספרדי לפי אמנת פאס משנת 1912. ב-1956 הכירה ספרד בעצמאות מרוקו, והעבירה את "מרוקו הספרדית" לידי ממלכת מרוקו, אולם הערים סאוטה ומלייה נותרו בידי ספרד כיוון שנחשבו לחלק בלתי-נפרד ממנה. סאוטה נחשבה בעבר לחלק ממחוז קדיס, אולם כיום היא נחשבת לעיר אוטונומית.

מרוקו תובעת את העברת הערים סאוטה ומלייה לריבונותה. ממשלת מרוקו אף השוותה את מעמדן של הערים למעמדה של גיברלטר, טריטוריה בריטית שספרד תובעת ריבונות עליה. ספרד מצידה טוענת כי השלטון המוסלמי בעיר במהלך ההיסטוריה היה קצר יחסית, ולפיכך אין בסיס לתביעתה של מרוקו.

לאחר שנים של הסתננויות יחידים סבלה המובלעת החל מספטמבר 2005 מניסיונות הסתננות המונית של מהגרים אפריקאים שמשתמשים בה (ובמלייה) כדרך להיכנס לאיחוד האירופי שספרד חברה בו. אף על פי שכבר ב־1992 נחתמה אמנה בין ספרד למרוקו המסדירה את החזרת המהגרים הבלתי חוקיים למרוקו, אמנה זו אינה ממומשת, ובפועל אפריקאים המסתננים לתוך המובלעת (למעט מרוקאים) זוכים בסופו של דבר למעמד של פליטים. התגברות ההגירה הביאה את השלטונות הספרדיים להקמת גדר ההפרדה של סאוטה. היו גם מקרים של ירי לעבר המהגרים, שספרד ומרוקו מאשימות בו זו את זו.^[1]

באוגוסט 2024, למרות המשך בניית גדר ההפרדה סביב סאוטה, דווחו מקרים של ניסיונות הגירה בשחייה בים מצד מהגרים, במטרה להיכנס לאיחוד האירופי דרך המובלעת הספרדית.^[2]