מלייה
מֶלִיָיה (בספרדית: Melilla, בערבית: مليلية "מאליליה") היא עיר אוטונומית של ספרד הממוקמת כמובלעת בחופה הצפוני של יבשת אפריקה, על חצי אי המזדקר ממרוקו אל הים התיכון, אחד השטחים הקטנים שנשארו ממרוקו הספרדית ההיסטורית.
| |||
 | |||
| נמל מלייה | |||
| מדינה |
 ספרד | ||
|---|---|---|---|
| ראש העיר |
אדוארדו דה קסטרו המפלגה העממית | ||
| רשות מחוקקת |
Assembly of Melilla  | ||
| בירת הקהילה האוטונומית | מלייה | ||
| שפה רשמית | ספרדית | ||
| תאריך ייסוד | 14 במרץ 1995 | ||
| שטח | 12.3 קמ"ר (דירוג: 19) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקהילה האוטונומית | 86,487 (נכון ל־2019) | ||
| ‑ צפיפות | 6,000 נפש לקמ"ר (2009) | ||
| קואורדינטות | 35°16′57″N 2°56′51″W / 35.2825°N 2.9475°W | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.melilla.es | |||
  | |||
.svg)
העיר, שהיא פיניקית במקורה, נמצאת תחת שלטון ספרדי מאז 1496. שטחה משתרע על פני כ-12.4 קמ"ר והיא בעלת כשני קילומטרים של חופים. בדומה לסאוטה, מובלעת ספרדית נוספת בטריטוריה המרוקאית, מלייה, המרוחקת כ-500 קילומטרים מחצי האי האיברי, נהנית גם היא מענף דיג מפותח ומושפעת מפנים הארץ המרוקאי והחקלאות הטבעית.
אוכלוסיית העיר מתחלקת לארבע קהילות עיקריות: מוסלמים מרוקאים (בעלי אזרחות ספרדית) המהווים כ-45% מהתושבים, נוצרים קתולים המהווים כ-50% מהתושבים,[1] יהודים והינדים.
הקהילה היהודית מונה כיום בין 500 ל-600 נפשות.[2] בעבר מנתה כ-3300 איש[3], אך עקב הגירה למדינות שונות, בהן ספרד עצמה, ועלייה לארץ ישראל, הידלדלה הקהילה. יש כמה בתי כנסת בעיר[4][5], בית ספר יהודי (דתי), איטליזים כשרים, ישיבה וכולל אברכים, ושני בתי קברות יהודיים[6] (אחד מהם עדיין בשימוש). רבני העיר היו: רבי אברהם הכהן צבאן[7], בנו רבי דוד שלמה הכהן צבאן, רבי ימין ביתאן[8]. עתה מכהן כרב הקהילה הרב אהרן פרץ. בין חכמי העיר בלט רבי יצחק אלמושנינו, בעליו של בית הכנסת אלמושנינו.
השפה הרשמית בעיר היא ספרדית.
מרוקו ממשיכה לטעון לזכויותיה על פיסת ארץ זו, ומדי פעם מתפרצות מחאות במרוקו סביב הסוגיה, ואף בקרב האוכלוסייה המוסלמית בעיר. לאחר שנים של הסתננויות יחידים, סבלה המובלעת החל מספטמבר 2005 מניסיונות הסתננות המונית של מהגרים אפריקאים שמשתמשים בה (ובסאוטה) כדרך להיכנס לאיחוד האירופי שספרד חברה בו.[9] אף על פי שכבר ב־1992 נחתמה אמנה בין ספרד ומרוקו המסדירה את החזרת המהגרים הבלתי חוקיים למרוקו, אמנה זו אינה ממומשת, ובפועל אפריקאים המסתננים לתוך המובלעת (למעט מרוקאים) זוכים בסופו של דבר למעמד של פליטים. התגברות ההגירה הביאה את השלטונות הספרדיים להקמת גדר הפרדה כפולה וגבוהה, ואף היו מקרים של ירי של אנשי ביטחון לעבר המהגרים, שספרד ומרוקו מאשימות בו זו את זו.[10]
ערים תאומותעריכה
למלייה יש ברית ערים תאומות עם הערים:
קראקס, ונצואלה
סאוטה, ספרד- מוטריל (אנ'), ספרד (משנת 2008)
- אלמריה, ספרד
מנטובה, איטליה- אנטקרה (אנ'), ספרד (משנת 2016)
- ולס-מאלגה (אנ'), ספרד (משנת 2014)
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מלייה- מלייה קום - מגזין אינטרנטי אודות מלילה (בספרדית)
- גיל שפלר, ברוכים הבאים לאירופה, באתר הארץ, 6.9.2007
- מלייה כתבה (סרטון) ותמונות נדירות של גדר ההפרדה (באנגלית)
- מלייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ Amateur Radio Prefixes, Ac6v.com, אורכב מ-המקור ב-2017-06-27, בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2012
- ^ ראו: נצחיה יעקב, מוסף שמחת תורה//"הפסקנו ללכת עם כיפה ברחוב", באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2016.
- ^ Jesus F. Salafranca Ortega, La Poblacion Judia de Melilla (1874-1936), Caracas: Biblioteca Popular Sefardi, 1990, עמ' 102
- ^ רבי אהרן שוקרון, כפי אהרן חלק א, עמ' יג במבוא
- ^ סדר חשבון, נדפס גם בתוך ספר כפי אהרן ח"ב לרבי אהרן שוקרון (עמוד ה). וראה עוד שם בעמ' א והלאה
- ^ Tania Costa, El Faro de Melilla, בדיקה אחרונה 4 פברואר 2020
- ^ רבי שלמה הכהן, מעלות לשלמה, עמ' בתחילת הספר
- ^ Diario Cordoba
- ^ פרספקטיבה ספרדית וישראלית:גורלה של מלילה, גיא בכור
- ^ Six killed near Spain's enclave, אתר BBC NEWS EUROPE, 6 באוקטובר 2005
