סבינה מסג

סבינה מֶסֶג (בשם העט שלה לספרות ילדים, עֲדוּלָה; נולדה ב-26 בנובמבר 1942) היא משוררת עברית, מתרגמת עורכת, סופרת לילדים וחלוצת האקופואטיקה (שירה אקולוגית) בישראל.

סבינה מסג

אין תמונה חופשית
לידה	26 בנובמבר 1942 (בת 80) סופיה, ממלכת בולגריה
שם לידה	סבינה בן-בסט
מדינה	ישראל
שם עט	Adulah = עדולה
שפות היצירה	עברית
יצירות בולטות	גשם גשם מטפטף
פרסים והוקרה	פרס זאב לספרות ילדים ונוער

ביוגרפיה

סבינה בן-בסט נולדה בסופיה בירת בולגריה בשנת תש"ג 1942. עלתה ארצה עם הוריה שהתיישבו ביפו בשנת 1948. לימים עברה המשפחה לבת ים. הצטרפה לתנועת השומר הצעיר ובצבא שירתה בחיל האוויר. השלימה לימודי ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב.

אף על פי שהחלה לכתוב בגיל 9 ולפרסם בעיתוני ילדים ונוער, ספרה הראשון של מסג יצא לאור כאשר הייתה בת ארבעים וזכה בפרס ספר הביכורים של בית הסופר. מאז פרסמה קובצי שירה ותרגומי שירה רבים. היא אף החלה לכתוב שירה לילדים בשם העט "עדולה". זכתה בפרסים רבים על שירתה למבוגרים וילדים, בין היתר: פרס זאב לספרות ילדים (שנת 2000), פרס ראש הממשלה (תשע"ה), פרס לאה גולדברג (2015), פרס היצירה המקומית מטה אשר (2015) ועוד.

בין תרגומיה שני מפעלי תרגום חשובים, האחד הוא מבחר מיצירתם של בני הזוג סילביה פלאת וטד יוז. השני הוא "הטרילוגיה הנורווגית" עליה זכתה בפרס המתרגמים לשנת 2000.

ב-2007 הוציאה חוה אלברשטיין אלבום שכלל שירים רבים של עדולה, בשם "שביל החלב – שירי ערש". ובשנת 2011 הוציאה את אלבום "ילדת טבע" שכולו שירים של עדולה.

ב־2017 התפרסם שיר הילדים שכתבה, "גשם גשם מטפטף", בעקבות סרטון ויראלי.

כחלוצת האקופואטיקה בארץ, כותבת מסג מאמרים על הנושא בעיקר בעיתון הארץ, אך גם בבמות אחרות. כמו כן כוננה ב-2018 את "סידרת כליל לאקופואטיקה" בהוצאת הקבוץ המאוחד. בסדרה רואה אור מדי שנה קובץ של משורר צעיר הכותב שירה סביבתית.

סבינה מסג השתתפה בכמה וכמה פסטיבלים בינלאומיים לשירה ותרגום.

משפחה

מסג הייתה בת זוגו של הצייר אהרון מסג, לשעבר מורד (1942–2018). כשנפגשו אהרון וסבינה בחיל האויר הם החליטו לפרוש מן העיר ולחיות בבידוד בטבע. סבינה ממשיכה לנהל את המשק שהקימו בכפר האקולוגי כליל, בו היא מייצרת שמן זית, חשמל מן השמש, ומפעילה 2 בתי הארחה: "וילה כליל הטבע" ו"בית הסלע".

לזוג שלושה ילדים. בתה תמר, נפטרה במאי 2022.

ספרי שירתה של סבינה מסג

• קולות משק, שירים, צ'ריקובר, 1984.
• הבית במגדל, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1987.
• מושב, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1991.
• ימי מנזר, צילומים תמר שר, שוקן ירושלים, 1997.
• והים הזה, ים כנרת, צילומים: שרון טרבלסקי, ערכה לאה שניר, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1998.
• כליל, שירים, ציורים אהרון מסג, אבן חושן, רעננה, 2003.
• מונוגמיה עילית, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2009.
• ישר מן השטח, מבחר שירים, הקיבוץ המאוחד, ומוסד ביאליק, 2014.
• אקופואטיקה, עתון 77, גיליון 357–358, חשוון תשע"ב, אוקטובר-נובמבר 2011.
• על היופי הבלתי מצוי של המצוי, הקיבוץ המאוחד עם מקום לשירה 2017.
• שיחותי עם רחל, הקיבוץ המאוחד 2018.
• כן, שרתי לך ארצי, הקיבוץ המאוחד 2018.
• האכסניה הסקוטית, ים כנרת, כליל, מקום, 2019.
• מנזר בעין כרם, כליל, מקום, 2019.
• בנייאס, כליל, מקום, 2020.
• צפת, מסע סימטה, כליל, מקום, 2020.
• בית באבו תור, כליל, מקום, 2021.
• פיקוס בפרדס חנה,כליל, מקום, 2021.
• כליל, מיינדפולנס,כליל, מקום, 2022.
• ארץ: שירים אקופואטיים, כליל מקום, 2022.

ספרים שתרגמה

למבוגרים:

• איילה, שירים, מאת סוזן אפטרמן, תרגמה מאנגלית: סבינה מסג, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1991.
• אתה, אני ועוד שירי מלחמה, מאת קרן אלקלעי-גוט, מאנגלית: סבינה מסג, אילן שיינפלד, רחל חלפי, הקיבוץ המאוחד תל אביב, תשנ"ד 1994.
• שועל המחשבה, מבחר שירים, מאת טד יוז, תרגום ואחרית דבר: סבינה מסג, הקדמה: יהודה עמיחי, שוקן, ירושלים, 1996.
• אריאל ושלוש נשים, מאת סילביה פלאת, תרגמה: סבינה מסג, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2002.
• הנהר שמעבר לפיורד, מאת אולב האוגה, תרגום: סבינה מסג עם חנה-מאי סוונדל, אחרית דבר: סבינה מסג, קשב לשירה, תל אביב, תשס"ד 2003.
• בצפונו של כדור העולם, מאת רולף יאקובסן, תרגום: סבינה מסג עם חנה-מאי סוונדל, אחרית דבר: סבינה מסג, כרמל, ירושלים, 2010.
• טרייה ויגן, מאת איבסן, תרגום: סבינה מסג עם ונקה נורויק, אחרית דבר: סבינה מסג, כרמל, ירושלים, 2013.
• שלג ויער אשוחים: מבחר שירים, מאת טאריי וסוס והלדיס מורן וסוס, תרגום: סבינה מסג עם חנה-מאי סוונדל, אחרית דבר: סבינה מסג, כרמל, ירושלים, 2017.
• פרס המתרגמים מטעם שרת התרבות על הטרילוגיה הנורווגית 2018
• שירים לגאיה, מאת גארי סניידר, מבחר שירים ומאמרים. את המאמרים תרגם ד"ר אליק פלמן. הוצאת כרמל, ירושלים, 2019.

לילדים:

• דוט והקנגורו, עיבוד לסיפור אוסטרלי קלאסי מאת אתל פדלי, תרגמה מאנגלית: עדולה (סבינה מסג), מסדה, גבעתיים, 1981.
• לבד ביער הפרא, מאת יצחק בשביס-זינגר, ציירה: מרגוט צמח, תרגמה מאנגלית: עדולה (סבינה מסג), מסדה, גבעתיים, 1982.
• איש הברזל, מאת טד יוז, איורים: אנדרו דוידסון, תרגום: עדולה, מסדה, 1986.
• האגודלים של טיסטו, מאת מוריס דרואון, ציורים: ז’קלין דיהם, תרגום מצרפתית: עדולה, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1989.
• כןכן ולאלא, מאת קארי סטאי, מנורווגית סבינה מסג, הוצאת עם עובד, 2020.

ספרי ילדים שכתבה בשם העט "עדולה"

• היום אני אינני, שירים, כתבה: עדולה, ציירה: מיכל זיו, מסדה, גבעתיים, 1982.
• העיפרון שלי הוא אניה, ציירה: רות צרפתי, מסדה, גבעתיים, 1986.
• תמיד יש ילד שמביט למעלה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1987.
• איש הזמן: שירי חגים ועונות לילדים (גבעתיים: מסדה, 1987) איורים: יוסי וקסמן
• מי אוהב אותי?, מאת עדולה, איורים: טיה סטרימבנד, הקיבוץ המאוחד, 1990.
• יום יום שיר, יום יום חג, מאת עדולה, איורים: אהרן שבו, ספרית מעריב, תל אביב, תש"ן 1990.
• הבית בקצה המושב (תל אביב: ספרית הפועלים, תשנ"ג 1992) איורים: אהרן שבו, זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער
• חתול בגשם, עדולה, צייר: אהרן שבו, עם עובד, תשנ"ב 1992.
• הבית שלנו (תל אביב: עם עובד, תשנ"ד 1994) איורים: אורה איל
• נגלוש בחרמון נשוט בכנרת, מאת עדולה, איורים: טניה רויטמן, הקיבוץ המאוחד, 1994.
• החתול שרציתי לכתוב עליו שיר (תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ז 1997) איורים: אלונה פרנקל
• כאן אני גר (תל אביב: ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 1997) איורים: נורית צרפתי
• פרח כחל על הלב: שירי ארץ-ישראל לילדים (בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 1998) איורים: אבנר כץ
• מילים מלטפות, עדולה (קריית גת: הוצאת קוראים, 2002) איורים: מיכל אפרת
• צעצועים, מאת עדולה, איורים: הדס ודייוויד הול, תצלומים: עדי אדר, עורכת: דלית לב, עם עובד, תל אביב, תשס"ה 2005.
• שאלות לא קלות, מאת עדולה והפסיכולוג פרופ' עמירם רביב, הוצאת אח, חיפה, 2006.
• ילדת טבע דיסק עם ספרון בשיתוף חוה אלברשטיין שביצעה והלחינה, (2011 nmc)
• מה נעים להיות בחוץ (הקיבוץ המאוחד, 2012) איורים: הילה חבקין
• לגור על כדור (עם עובד, ינואר 2016) איורים: שמרית אלקנתי

פרס 'כליל' לאקופואטיקה - שירה בעריכת סבינה מסג

• עיר ותנוחת ההר, כתיבה מאיה ויינברג, עריכה סבינה מסג, זוכה פרס 'כליל' לאקופואטיקה תשע"ח, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2018.
• לדובים שהיו כאן פעם, כתיבה צוריאל אסף, עריכה סבינה מסג, זוכה פרס 'כליל' לאקופואטיקה תשע"ט, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2019.
• קומפוסט, אסופה של 11 משוררים, הוצאת כליל, מקום 2020.
• מכתב אחרון לאדם, ניגון קוליקובסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2021.

פרסים

• פרס ניומן לספר ביכורים' מטעם בית הסופר בירושלים,1967
• פרס רמת גן, 1970
• פרס זאב, 2005
• פרס ראש הממשלה, 2004
• פרס לאה גולדברג
• פרס הדסה
• מענק מפעל הפיס לספר "ישר מן השטח", 2014
• פרס ראש הממשלה, 2014 (פעם שנייה)
• פרס היצירה המקומית מטה אשר, 2014
• פרס לאה גולדברג, 2014 (פעם שנייה)
• פרס המתרגמים של שרת התרבות
• על תרגומי שירה מנורווגית, 2018

לקריאה נוספת

• קובי נסים, "גן זן שלי", על המשמר, 31 במאי 1991, עמ' 21. על: סבינה מסג, מושב: שירים (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1991).
• על כתיבה לגדולים ולקטנים, מאת סבינה מסג, נדפס בעיונים בספרות ילדים, 15, תשס"ה, 2005.

קישורים חיצוניים

• סבינה מסג מפגשי סופרים
• סבינה מסג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• סבינה מסג, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• סבינה מסג, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הספרים של סבינה מסג, באתר "סימניה"
• סבינה מסג, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל
• סבינה מסג בפלטפורמת הבלוגים של אתר בננות
• סבינה מסג, הכי טבעי שיש, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2008
• סבינה מסג, סיפורונים, שפת ים כנרת, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2009
• שמעון שלוש, "אני קמה דבורה!", על הספר "מונוגמיה עילית", באתר סימניה 5 בנובמבר 2009
• אלי הירש, על "מונוגמיה עילית", ידיעות אחרונות, 27 בנובמבר 2009
• תמר משמר, "מונוגמיה עילית" מאת סבינה מסג | לא הייתה ברירה אלא לשלוף את המשוררת, באתר הארץ, 18 במאי 2010
• כרמית ספיר ויץ, ‏שמורת טבע: המשוררת שחיה בטבע ויוצרת שירה אקולוגית, באתר מעריב אונליין, 24 בינואר 2016
• רחלי ריף, ‏טבע משלה: תכירו את כותבת השיר "גשם גשם מטפטף", בעיתון מקור ראשון, 29 בינואר 2018
• המשוררת סבינה מסג באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
• ורד טוהר ועדי וולפסון, רגע לפני העזאזל, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2021
• סַבִּינָה בַּת שְׁמוֹנִים, מחווה לסבינה מסג, נורית זרחי, מאיה כהן לוי, אפרת מישורי, יקיר בן משה, צוריאל אסף, רוני סומק ונטע דן, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2022