זנזיבר

זנזיבר (חבל ארץ)
زنجبار
Zanzibar
סמל זנזיבר	דגל זנזיבר דגל זנזיבר
	מיקומה בטנזניה
מדינה	טנזניה
בירת החבל ארץ; (והעיר הגדולה ביותר)	זנזיבר סיטי
שפה רשמית	סוואהילי; אנגלית; ערבית
תאריך ייסוד	10 בדצמבר 1963 (עצמאות מהממלכה המאוחדת) ; 26 באפריל 1964 (מיזוג עם טנגניקה)
שטח	2,461 קמ"ר
דת	אסלאם (98%); נצרות (1.16%) ; אחר (0.84%)
אוכלוסייה	‏
‑ בחבל ארץ	1,503,569 (2012)
‑ צפיפות	529.7 נפש לקמ"ר
קואורדינטות	5°54′S 39°18′E / 5.9°S 39.3°E
אזור זמן	UTC +3
	מפת מיקום; מפה מפורטת;

ערך זה עוסק באי באוקיינוס ההודי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זנזיבר (פירושונים).

זנזיבר (בערבית: زَنْجِيّ بَرَّا, תעתיק: זנג'י ברא, زنجبارا, זנג'בארא; בסוואהילי: Zanzibar) הוא חבל-ארץ ברפובליקה המאוחדת של טנזניה שבמזרח אפריקה, הכוללים גם את האי זנזיבר-אונגוג'ה שהוא חלקו הנודע ביותר של ארכיפלג זנזיבר וכן את האי פמבה, השוכנים כ-25–50 ק"מ מחופי טנזניה. בעבר הייתה זו טריטוריה עצמאית, אם כי בשנת 1964 היא אוחדה ביחד עם הטריטוריה של טנגניקה.

בירת זנזיבר והעיר הגדולה בה היא זנזיבר סיטי ששוכנת על האי זנזיבר. העיר העתיקה של הבירה היא סטון טאון. התעשייה העיקרית באי היא תעשיית התבלינים (בעיקר קינמון, פלפל ואגוז מוסקט) ותיירות. כמו כן, זנזיבר היא ביתם היחיד של קופי הקולובוס האדום הזנזיברי והנמר הזנזיברי, ומצויים בה בעלי חיים נוספים כצביון אדרס, צביון כחול, דלקרן המושק, גחן סרוולניה, זבד אפריקאי וזבד דקלים אפריקני. אוכלוסיית האי מונה כ-1,303,569 בני אדם (2012). גודל קבוצת האיים הוא 2,643 קמ"ר.

לעיתים איי זנזיבר נקראים, יחד עם האי מפיה, בשם "איי התבלינים", למרות שלרוב הכוונה בביטוי הזה דווקא לקבוצת איי מאלוקו. השם הפרסי زَنْجِيّ بَرَّا، "זנג'י בר", משמעו "ארץ הכושים". זאת משום שזנזיבר הייתה מרכז לסחר עבדים שחורים, שנוהל על ידי מוסלמים. על המטבעות הישנים של זנזיבר מימי שלטאן ברגש מוטבע השם במלה אחת בתוספת ا 'אלף' ובלי يّ 'יאא' באמצע. כך: زنجبارا 'זנג'בארא'.

בזנזיבר כ-99% מהאוכלוסייה הם בני דת האסלאם.^[1]

היסטוריה

מלבד לתקופה קצרה בשנת 1963, זנזיבר מעולם לא הייתה מדינה חופשית ומשוחררת. היא הייתה בשליטת הסולטאן של עומאן מ-1698. עוד לפני כן שלטו באי הפורטוגזים משנת 1503. הבריטים הפכו את האי לארץ חסות, ומינו וזירים לאי בין 1890 ל-1913. מאוחר יותר תושבים בריטיים השתקעו באי עד לשנת 1963. ב-27 באוגוסט 1896 התמרדה זנזיבר נגד בריטניה, המרד הסתיים בכניעתה לאחר 38 דקות ונחשב למלחמה הקצרה בהיסטוריה.

האי קיבל את עצמאותו בשנת 1963 והצטרף לטנגניקה כדי ליצור את טנזניה בשנת 1964. האי השתתף בסחר העבדים במאות ה-17–19 (תחת שלטון הסולטאנים), הבריטים כפו את סיום הסחר לקראת סוף המאה ה-19 בעזרת הסולטאן חמוד בין מוחמד. עד לעצמאות קניה בשנת 1963, מומבסה הייתה תחת שלטון זנזיבר.

פוליטיקה

חבל-הארץ זנזיבר הוא חלק ממדינת טנזניה. יש בחבל אוטונומיה חלקית, והוא ריבון לעצמו בענייני פנים הקשורים לאי עצמו (ובלבד שאינם נוגעים לכלל מדינת טנזניה). באי מתקיימות בחירות לנשיאות, והנשיא מנהל את ענייניו הפנימיים של האי. הנשיא המכהן, מאז נובמבר 2010, הוא ד"ר עלי מוחמד שיין. קדם לו אמאני עביד קארומה, שכיהן כנשיא במשך עשר שנים. בית הנבחרים של זנזיבר אחראי לחקיקת חוקים ייחודיים לאי, ויש בו 50 מושבים. חבריו נבחרים אחת לחמש שנים.

זנזיבר הייתה חברה באו"ם מ-16 בדצמבר 1963 עד לאיחוד עם טנגניקה בשנת 1964.

תרבות

תרבותה הרב-גונית של זנזיבר הושפעה מהפרסים, מהערבים, מהפורטוגלים ומתושבי יבשת אפריקה. דוגמה לכך היא סגנונה הארכיטקטוני של סטון טאון המלאה בשבילים ציוריים, מגדלים עגולים, דלתות עץ מגולפות, מרפסות מוגבהות ומסגדים. מקומות חשובים באי הם: בית ליווינגסטון, גשר גוליאני ובית הפלאים – ארמון שנבנה בידי הסולטאן בארגאש בשנת 1883.

ב-2004 הוציאה זנזיבר מחוץ לחוק קיום יחסי מין הומוסקסואליים, וקבעה על הפרת האיסור עונשים חמורים.^[2]