סטיבי וונדר

זמר אמריקאי

סטיבי וונדראנגלית: Stevie Wonder; נולד ב-13 במאי 1950) הוא זמר, נגן מפוחית, פזמונאי, מפיק מוזיקלי ואקטיביסט אמריקאי.

סטיבי וונדר
Stevie Wonder
סטיבי וונדר במסיבת עיתונאים בברזיל ביולי 2006
סטיבי וונדר במסיבת עיתונאים בברזיל ביולי 2006
לידה 13 במאי 1950 (בן 73)
סגינו, מישיגן
ארצות הברית
שם לידה סטיבלנד הרדוואי ג'דקינס
שם במה Stevie Wonder עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות דטרויט, מישיגן
ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1961
מקום לימודים Michigan School for the Blind עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פזמונאי, זמר, נגן, מפיק, אקטיביסט
סוגה מוזיקת נשמה
רית'ם אנד בלוז
פופ
פאנק
ג'אז
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, מפוחית, סינתיסייזר, קלידים, תופים, גיטרה בס, תופי קונגה, אקורדיון
חברת תקליטים מוטאון
בן או בת זוג סייריטה רייט (14 בספטמבר 1970מרץ 1972) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Aisha Morris, Keita Morris עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וונדר, עיוור מילדות, הפך לאחד האמנים המוערכים ביותר במוזיקה העולמית כאשר כתב 30 שירים אשר הגיעו למקום הראשון במצעדי הפזמונים בארצות הברית ומכר למעלה מ-100 מיליון עותקים.

וונדר זכה ב-25 פרסי גראמי - שיא זכיות פרסי גראמי לאמן סולו[1] - הכוללים פרס גראמי למפעל חיים. וונדר זכה גם בפרס האוסקר ובפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר[2][3]. בנוסף, נכנס להיכל התהילה של הפזמונאים[4] ולהיכל התהילה של הרוק אנד רול[5]. זוכה פרס וולף בתחום המוזיקה לשנת 2021.

מגזין "רולינג סטון" דירג את וונדר במקום ה־15 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים.

ביוגרפיה וקריירה מוזיקלית עריכה

ראשית חייו עריכה

סטיבי וונדר נולד ב-1950 כסטיבלנד ג'דקינס. מאוחר יותר שינה את שמו לסטיבלנד מוריס. הוא נולד בסגינו שבמישיגן, כילד השלישי מתוך שישה, ללולה מאה הארדוואי. הוא נולד כפג, וקיבל אספקת חמצן ברמה חריגה באינקובטור אשר גרמה לו למחלה ברשתית המתאפיינת בגידול חריג של כלי הדם, בצלקות ולעיתים בנתק של הרשתית. מחלה זו, הרווחת בקרב פגים שנולדו בשנות הארבעים והחמישים, נחשבת כגורם לעיוורונו של וונדר. אמו דרשה מארבעת אחיו ואחותו של וונדר, להתייחס אליו כאל כל ילד אחר, ולא לעזור לו יתר על המידה, במטרה לספק לוונדר ילדות מאוזנת.

וונדר עבר עם משפחתו להתגורר בדטרויט, ובגיל צעיר החל לשיר ולנגן בכנסייה. הוא ניגן בעיקר בפסנתר, מפוחית ובתופי קונגה.

תחילת הקריירה: 1962–1971 עריכה

בשנת 1962 הוצג וונדר בן ה-11 לרונלד וייט, חבר להקת The Miracles. וייט הביא את וונדר ואמו לחברת התקליטים, מוטאון. מנכ"ל החברה, ברי גורדי, התרשם מוונדר והחתים אותו בלייבל Tamla כ-"Little Stevie Wonder".

בגיל 13 הוציא וונדר את הלהיט הגדול הראשון שלו, (Fingertips (Pt. 2, שיר משנת 1963 שהוקלט בהופעה חיה של ה-Motortown Revue. השיר הגיע למקום הראשון במצעדי הפופ והריתם אנד בלוז בארצות הברית והכיר את וונדר להמונים. בשיר, וונדר שר וניגן בתופי קונגה ובמפוחית ומרווין גיי הצעיר ניגן על התופים.

וונדר השמיט את המילה "Little" מכינויו, והוציא את האלבום, Up-Tight, הכולל את הלהיטים ‏ "(Uptight (Everything's Alright"‏, "With a Child's Heart" וגרסת כיסוי לשירו של בוב דילן, "Blowin' in the Wind", שהיה אחד מהשירים הראשונים ששיקפו את מודעותו החברתית של וונדר. הוא החל גם לעבוד במחלקת כתיבת השירים של מוטאון, וחיבר שירים לעצמו ולאמניה האחרים של החברה.

וונדר מחה על השיטות דמויות-המפעל של החברה: אמנים, כותבי שירים ומפיקים נשמרו בדרך-כלל בקולקטיבים מיוחדים כמעט ללא חפיפה ביניהם, ולאמנים לא הייתה שליטה על היצירה. כפשרה, ב-1968 איפשרה מוטאון לוונדר להוציא אלבום אינסטרומנטלי בשם Eivets Rednow ‏(Stevie Wonder במהופך), אשר לא זכה להצלחה.

בין השנים 1968 ל-1970, הקליט וונדר מספר להיטים גדולים נוספים, ביניהם "I Was Made to Love Her", "For Once in My Life", "My Cherie Amour" וגם את "Signed, Sealed, Delivered I'm Yours", שיר שמלבד היותו הראשון שנכתב והופק על ידי וונדר, היה גם אחד מהלהיטים המובהקים של הרכב הליווי שלו, שלישיית ה-"Wonder Love" בה היו חברים בזמנים שונים מיני ריפרטון, דניס ויליאמס, לינדה לורנס וסייריטה רייט. וונדר נישא לסייריטה רייט ב-14 בספטמבר 1970. הזוג התגרש שמונה-עשר חודשים לאחר מכן, אך המשיך בשיתוף פעולה בפרויקטים מוזיקליים נוספים. השניים כתבו בשיתוף את השירים לאלבום, Where I'm Coming From, אשר לא הצליח במצעדים.

וונדר הניח לחוזה שלו במוטאון לסיים את תוקפו ועזב את החברה ביום הולדתו העשרים ואחד, בשנת 1971.

התקופה הקלאסית: 1972–1976 עריכה

וונדר הקליט באופן עצמאי שני אלבומים אשר שימשו ככלי במשא ומתן עם מוטאון. לבסוף הסכימה מוטאון, בחוזה תקדימי, לדרישותיו לחופש אמנותי מלא ולזכויות על שיריו. הוא חזר למוטאון עם האלבום, Music of My Mind. מילות השירים באלבום עוסקות בנושאים פוליטיים, חברתיים, מיסטיים ורומנטיים.

בסוף 1972, הוציא את האלבום Talking Book אשר כלל את הלהיטים "Superstition", ו-‏ "You Are the Sunshine of My Life". ב-1973, הוציא וונדר את האלבום Innervisions שזכה בשלושה פרסי גראמי ביניהם "אלבום השנה". האלבום דורג במקום ה-23 ברשימת 500 האלבומים הטובים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון[6].

ביולי 1974, הוציא את האלבום Fulfillingness' First Finale אשר כלל את הלהיטים ‏ "You Haven't Done Nothin'" ו-"Boogie On Reggae Woman". גם אלבום זה זכה בשלושה פרסי גראמי ביניהם "אלבום השנה".

הוא כתב והפיק לגרושתו, סייריטה רייט, את האלבום Stevie Wonder Presents: Syreeta בשנת 1974. וונדר הוציא שני אלבומים נוספים: Innervisions בשנת 1974 ו-Fulfillingness' First Finale עליהם קיבל שני פרסי גראמי ברציפות.

האלבום הכפול Songs in the Key of Life, יצא בספטמבר 1976 והפך לאלבום הראשון של זמר אמריקני שנכנס הישר למקום הראשון בבילבורד האמריקאי שם שהה 14 שבועות לא רצופים. האלבום כלל את הלהיטים ‏"I Wish", "Sir Duke"‏, ו-"Isn't She Lovely?" שכתב לבתו, עיישה. האלבום דורג במקום ה-56 ברשימת "500 האלבומים הטובים בכל הזמנים" של מגזין הרולינג סטון [7].

וונדר הפך לאחד מהמוזיקאים המשפיעים והמפורסמים ביותר בתקופתו. שנות השבעים נחשבו לתקופה הקלאסית שלו, שכן הוציא רצף אלבומים שנחשבים מאז לקלאסיקה בתחום הריתם אנד בלוז, מוזיקת נשמה והפופ. אמנים רבים, ביניהם קניה וסט, הזכירו את "Songs In the Key of Life" ואת Innervisions כאלבומים שמהם שאבו את השראתם המוזיקלית.

הצלחה מסחרית: 1979–1990 עריכה

בשנות ה-80 הוציא לאור וונדר את להיטיו הגדולים ביותר אשר הביאו לו הצלחה מסחרית ותהילה חסרות תקדים שבאו לידי ביטוי על ידי מכירות אלבומים, שיתופי פעולה, השתתפות בצדקה, השפעה פוליטית והופעות טלוויזיוניות. וונדר הוציא את האלבום Journey through the Secret Life of Plants שיצא עם הסרט The Secret Life of Plants בשנת 1979. בשנה זו גם כתב והפיק לג'רמיין ג'קסון את להיט הדאנס, "Let's Get Serious", שדורג במקום הראשון במצעד הבילבורד ריתם אנד בלוז.

Hotter Than July שיצא בשנת 1980, הפך לאלבום הפלטינה הראשון של וונדר. האלבום כלל להיטים רבים כמו "('Master Blaster (Jammin" שהיה מחווה לבוב מארלי, "Happy Birthday" שבו שר וונדר למרטין לותר קינג והיה חלק מן הקמפיין למען הפיכת יום הולדתו של קינג לחג לאומי (יום מרטין לותר קינג, שנקבע ב-1983) והבלדה, "Lately", שעשור מאוחר יותר תהפוך ללהיט של להקת הבנים Jodeci.

בשנת 1982, וונדר הוציא אלבום אוסף בשם Stevie Wonder's Original Musiquarium, המציג את עבודתו בשנות השבעים וכלל ארבעה שירים חדשים, ביניהם "That Girl" שהפך לאחד הלהיטים הגדולים באותה שנה. כמו כן, התארח באלבום של פול מקרטני, Tug of war, והיה שותף ללהיט "Ebony and Ivory", מתוך האלבום.

וונדר הוציא את השיר "I Just Called to Say I Love You" אשר שימש כפסקול הסרט האישה באדום. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הפופ ובצמרת מצעד הריתם אנד בלוז בארצות הברית ובבריטניה. השיר זכה בפרס האוסקר ובפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר לשנת 1985[2][3].

באותה שנה הוציא וונדר את האלבום In Square Circle, המוכר פחות, אך נחשב בקרב מעריצים לטוב מקודמו, בעיקר בזכות שירים כמו ‏"Whereabouts " ‏,"Overjoyed", ‏ "Land of La La"‏ והשיר "Go Home", האחרון שהכניס וונדר לעשרת הגדולים בארצות הברית.

באותה תקופה, וונדר שיתף פעולה עם יוריתמיקס בשיר "There Must Be an Angel (Playing With My Heart)" כאשר ביצע סולו מפוחית ועם אלטון ג'ון בשיר, "I Guess That's Why They Call It The Blues".

עד לשנת 1985, וונדר הפך לסמל אמריקאי, ולמושא בדיחות על עיוורון על ידי הקומיקאי אדי מרפי, בתוכנית סטרדיי נייט לייב. וונדר התייחס לבדיחות בהומור עצמי.

וונדר השתתף בשיר הצדקה "We Are the World", שיתף פעולה עם הזמר מייקל ג'קסון בדואט "Just Good Friends", מתוך Bad, אלבומו של ג'קסון ובדואט "Get It" מתוך האלבום Characters ושיתף פעולה עם חוליו איגלסיאס בשיר "My Love". וונדר גילם את עצמו בהופעת-אורח בסדרה משפחת קוסבי, בשנת 1986.

 
וונדר במסיבת עיתונאים בברזיל ביולי 2006

קריירה מאוחרת: 1991–הווה עריכה

וונדר המשיך להוציא חומר חדש אך בקצב איטי יותר. הוא הקליט פסקול לסרטו של ספייק לי, קדחת הג'ונגל, ב-1991. האלבום, Conversation Peace, יצא ב-1995 וכלל את השיר זוכה פרס גראמי, "For Your Love".

ב-1999, ניגן במפוחית בשירו של סטינג, "Brand New Day". באותה שנה, הצהיר שהוא מעוניין ברכישת תותב רשתית תוך-עיני כדי בנסיון לשחזר את ראייתו.

ב-2005, עשר שנים לאחר אלבומו הקודם, הוציא וונדר את האלבום A Time to Love, שכלל אורחים כמו פרינס, אן ווג ואינדיה ארי.

ב 2016 הוציא סטיבי ביחד עם הזמרת אריאנה גרנדה את השיר "Faith".

מורשת עריכה

וונדר הוא דמות בולטת במוזיקה הפופולרית במחצית השנייה של המאה העשרים. וונדר מכר למעלה מ-100 מיליון עותקים והכניס 10 שירים למקום ראשון במצעדי הפופ ו-20 שירים למקום הראשון במצעדי הריתם אנד בלוז.

וונדר הקליט אלבומים וסינגלים שזכו לשבחי הביקורת וכתב והפיק שירים רבים לשותפיו בחברת מוטאון ולאמנים מחוץ לחברה. הוא זכה ב-22 פרסי גראמי כמו גם פרס מפעל חיים. הוא גם זכה בפרס האוסקר עבור השיר המקורי הטוב ביותר ובכך הפך לאמן הראשון ממוטאון והמוזיקאי האפרו-אמריקני השני שזכה בפרס האוסקר. כמו כן, זכה בפרס פולאר למוזיקה ונכנס להיכלי התהילה של הרוקנרול והפזמונאים.

וונדר דורג תשיעי ברשימת "100 הזמרים הטובים בכל הזמנים" ומקום 15 ברשימת "100 האמנים הטובים בכל הזמנים" של מגזין הרולינג סטון [8][9].

וונדר מנגן בפסנתר, סינתיסייזר, מפוחית, תופי קונגה, גיטרה בס, תופי בונגו, מלודיקה, וקלרינט. בילדותו, הוא היה ידוע בעיקר בזכות נגינתו במפוחית, אבל היום הוא ידוע יותר בנגינתו בקלידים וביכולתו הווקאלית.

השירים של וונדר ידועים כשירים קשים לשירה. יש לו חוש מפותח מאוד של הרמוניה והוא משתמש באקורדים מורחבים רבים לניצול סיומות במילים. רבים מן הלחנים שלו ומנגינות הקול שלו עשויים להשתנות באופן פתאומי.

לוונדר היה תפקיד גדול בהבאת הסינתיסייזרים לחזית המוזיקה הפופולרית והוא פיתח מרקמים חדשים רבים, שמעולם לא נשמעו קודם.

אמנים רבים ביצעו גרסאות כיסוי לשיריו והשתמשו בדגימות משיריו, ביניהם ניתן למצוא את הרד הוט צ'ילי פפרז בשיר "Higher Ground", הדואט של ג'ורג' מייקל ומרי ג'יי בלייג', "As ", קוליו ב- "Gangsta's Paradise" וטופאק שאקור ב-"So Many Tears".

חיים אישיים עריכה

וונדר היה נשוי פעמיים: מ-1970 עד 1972 לזמרת סייריטה רייט, ומ-2001 למעצבת האופנה קאי מילה מוריס. יש לו שבעה ילדים משני נישואיו וממספר מערכות יחסים.

באוגוסט 2012 הגיש סטיבי וונדר בקשה לגירושים מקאי מילרד מוריס לאחר נישואין שארכו 11 שנים. הזמר בן ה-62 נימק את בקשתו ב"פערים בלתי ניתנים לגישור" בין בני הזוג.

בתו, עיישה מוריס, היא זמרת אשר השתתפה איתו במסע ההופעות של האלבום A Time 2 Love, ב-2005.

חברת ההפקות של וונדר, טקסי הפקות, מחזיקה בבעלותה את תחנת הרדיו KJLH.

בשנת 2014 אימץ אורח חיים טבעוני. הוא חיבר שיר על טבעונות במהלך ראיון בתוכנית אירוח בשנת 2015.

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומי אולפן עריכה

אלבומי הופעה עריכה

אלבומי פסקול סרט עריכה

אלבומי אוסף עריכה

פרסים עריכה

פרסי גראמי עריכה

רשימת פרסים ומועמדויות
שנה פרס קטגוריה תוצאה

1973

פרס גראמי שיר הריתם אנד בלוז הטוב ביותר — Superstition זכייה


מבצע ריתם אנד בלוז הטוב ביותר - גבר — Superstition זכייה


מבצע הפופ הטוב ביותר - גבר — You are the Sunshine of My Life זכייה


אלבום השנה — Innervisions זכייה


מפיק השנה* — Innervisions זכייה


1974

שיר הריתם אנד בלוז הטוב ביותר - גבר — Living for the City זכייה


מבצע ריתם אנד בלוז הטוב ביותר - גבר — Boogie On Reggae Woman זכייה


מבצע הפופ הטוב ביותר - גבר — Fulfillingness' First Finale זכייה


אלבום השנה — Fulfillingness' First Finale זכייה


מפיק השנה* — Fulfillingness' First Finale זכייה


1976

ביצוע הריתם אנד בלוז הטוב ביותר - גבר — I Wish זכייה


ביצוע הפופ הטוב ביותר - גבר — Songs in the Key of Life זכייה


מפיק השנה* זכייה


אלבום השנה — Songs in the Key of Life זכייה


1985

ביצוע הריתם אנד בלוז הטוב יותר - גבר — In Square Circle זכייה


1986

שיתוף הפעולה הפופי הטוב ביותר — That's What Friends Are For זכייה


1995

שיר הריתם אנד בלוז הטוב ביותר — For Your Love זכייה


ביצוע הריתם אנד בלוז הטוב ביותר - גבר — For Your Love זכייה


1996

פרס מפעל חיים — כללי זכייה


1998

סידור קולות הליווי האינסטרומנטליים הטוב ביותר — St. Louis Blues זכייה


ביצוע הריתם אנד בלוז הטוב ביותר — St. Louis Blues זכייה


2002

ביצוע הריתם אנד בלוז בשיתוף פעולה הטוב ביותר — Love's in Need of Love Today זכייה


2005

ביצוע הפופ הטוב ביותר — From the Bottom of My Heart זכייה


ביצוע הריתם אנד בלוז בשיתוף פעולה הטוב ביותר — So Amazing זכייה


2006

שיתוף הפעולה הפופי הטוב ביותר — For Once In My Life זכייה


  • בין השנים 1965 ל-1980, אמן שהיה גם מפיק עצמאי זכה בפרס גראמי נוסף, כמפיק בקטגוריות הקלטת השנה ובאלבום השנה.
  • מקור:[1]

פרסים אחרים עריכה

רשימת פרסים ומועמדויות
שנה פרס קטגוריה תוצאה

1983

היכל התהילה של הפזמונאים כללי[4] זכייה


1984

אוסקר השיר המקורי הטוב ביותר[3] — I Just Called to Say I Love You מתוך הסרט The Woman in Red זכייה


1985

גלובוס הזהב השיר המקורי הטוב ביותר[2] — I Just Called to Say I Love You מתוך הסרט The Woman in Red זכייה


1989

היכל התהילה של הרוקנרול כללי[5] זכייה


2004

פרס המאה של הבילבורד כללי[10] זכייה


2021

פרס וולף מוזיקה[11] זכייה


קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 מידע על זכיות בפרסי גראמי, אתר פרסי גראמי
  2. ^ 1 2 3 מידע על זכיות בפרסי גלובוס הזהב,HFPA
  3. ^ 1 2 3 מידע על זכיות בפרסי האוסקר
  4. ^ 1 2 סטיבי וונדר, באתר היכל התהילה של הפזמונאים
  5. ^ 1 2 סטיבי וונדר, באתר היכל התהילה של הרוק
  6. ^ מידע על Innervisions, באתר רולינג סטון
  7. ^ מידע על Songs in the Key of Life, באתר רולינג סטון
  8. ^ רשימת 100 הזמרים הגדולים בכל הזמנים, מגזין רולינג סטון
  9. ^ רשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים, מגזין רולינג סטון
  10. ^ פרסי המאה של הבילבורד, אתר הבילבורד
  11. ^ איזי נבו, גבישים, RNA ומוזיקה פופולרית: פרסי וולף 2021, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 9 בפברואר 2021
סטיבי וונדר – פרסים
הקודם:
1976: עריף מרדין
פרס גראמי למפיק השנה, לא קלאסי
1977: סטיבי וונדר
הבא:
1978: פיטר אשר