נחל ארנון

נחל ארנון
	סכר אל-מוג'יב
	סכר אל-מוג'יב
מידע כללי
אורך	70 ק"מ
ספיקה ממוצעת	2 מ"ק לשנייה
מוצא	הרי מואב
גובה מוצא הנהר	950 מטרים
שפך	ים המלח
מדינות באגן הניקוז	ירדן

נחל ארנון (בערבית: وادي الموجب - "ואדי אלמוג'ב") הוא נחל איתן הנמצא בעבר הירדן המזרחי, ונשפך לים המלח. זיהויו של ואדי אלמוג'ב עם נחל ארנון המקראי מקובל על כל החוקרים.

שטח אגן הניקוז של הנחל הוא 6,450 קמ"ר וספיקת המים שלו היא כ-7,200 מטר מעוקב בשעה. בחלקו הצפוני של אגן הניקוז של הנחל, מגיע יובלו העיקרי, ואדי ואלה, עד סמוך לעמאן, ובדרום אגן הניקוז מגיעות שלוחותיו עד כרך^[1]. מקורו המזרחי של הנחל האיתן מצוי בעין אל-לג'ון, בגובה של 690 מטר מעל פני הים, בין כרך ובין תחנת קטראני שעל מסילת הברזל החיג'אזית, במקום הנקרא "ראס אלמוג'ב". מנקודה זו ועד שפכו במרכז חופו המזרחי של ים המלח, יורד הנחל כ-1,111 מטרים במהלך של 51 קילומטר^[1].

אורכו של הנחל הוא כ־76 ק"מ. כיום, חלקו התחתון של הנחל הוא חלק משמורת טבע מוכרזת של "הרשות המלכותית לשמירת טבע" בירדן. השמורה משתרעת על השטח שבין ואדי זרקא-מעין בצפון ובין ואדי שקיק בדרום. סמוך לשפך הנחל הוקם גשר המשמש את הכביש הסלול לאורך חופו המזרחי של ים המלח^[2].

הנחל הוא בעל אופי קניוני לכל אורכו, וכולל מפלי מים רבים שמונעים הליכה רצופה בערוצו. הנחל אינו ניתן לחצייה אלא במעבר ערוער בו פונה הנחל מזרימה צפונה לזרימה בכיוון מערב. מעבר זה (מעברות הארנון) היה בעל חשיבות רבה מאז ומתמיד. ב-2004 נחנך באזור המעבר סכר אל-מוג'יב הגדול אשר יוצר אגם מלאכותי שמימיו מיועדים להשקיה^[3]. בחלקו התחתון של הנחל, מכ-15 קילומטר ממזרח לים המלח ועד שפכו, זורם הנחל בקניון אבן חול נובית בשורה של מפלים. בשפך הנחל לים המלח נוצרה דלתה ברוחב ובאורך של כקילומטר. אדמת הסחף של הדלתה מכוסה בצמחייה סבוכה וגדלים בה עצי אשל, שיזף מצוי, דקל ושיטה וחישות של קנה מצוי וקנה צמר^[1]. בנחל מתרחשים שיטפונות מעת לעת וכתוצאה מכך משתנה מדי פעם מהלך הנחל בתוך הדלתה. בשנת 1925 ערכו תלמידי גימנסיה הרצליה טיול במקום, נקלעו לשיטפון ואת אשר ראו תיאר רפאל סברדלוב:

כל הדלתא נעלמה במים. האגמון נעקר, העצים שנישאו בגל הנהר התגלגלו במים הצהובים ויעברו לעינינו במהירות איומה. כל הזרועות נהפכו לנהרות-איתן ומהירות מימם הגיעה עד כדי 7 מ' בשנייה וצבעם כצבע הקאקאו. ארבעה ימים עשינו על הגבעה הזאת והסתכלנו בחרדה בכוח הנהרות המבהיל ובשינויים שחלו בסביבה. התיישבנו על הגבעה הלבנה, שתינו ממי הנהרות הצהובים ואכלנו את כל אשר השגנו במקום...

— ים המלח, ר. סברדלוב, 1928

נחל ארנון במקורות

הנחל נזכר רבות בתנ"ך כנקודת ציון בתיאור הגבול שבין שטחי מואב שלא יועדו לבני ישראל (מדרום לנחל) ובין שטחי מואב שהיו בשליטת האמורים (מצפון לנחל), ואשר יועדו לנחלות גד וראובן: ”מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר הַיֹּצֵא מִגְּבֻל הָאֱמֹרִי כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי”^[4].

בספר יהושע מתואר כי גבול בני ישראל בעבר הירדן היה מערוער שבשפת נחל ארנון (כיום "ח'רבת עראער" שבאפיק הארנון^[5]) בדרום ועד הר חרמון בצפון: ”וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת אַרְצָם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה הַשָּׁמֶשׁ מִנַּחַל אַרְנוֹן עַד הַר חֶרְמוֹן וְכָל הָעֲרָבָה מִזְרָחָה”^[6], וכן: ”וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא”^[7].

חז"ל מייחסים את הפסוק "את והב בסופה ואת הנחלים ארנון"^[8] לנס שנעשה לעם ישראל בנחל ארנון בזמן יציאת מצרים: כאשר עמדו בני ישראל לעבור בערוץ נחל ארנון, המתינו להם אמוריים בשני ההרים שמצידי הנחל על מנת להרגם כשיעברו בנחל, אך קודם שהגיעו בני ישראל לאזור קרבו שני ההרים זה לצד זה ומחצו למוות את האמוריים שבפנים. בני ישראל עברו על פסגת ההר ולא ידעו על האויבים הקבורים בו, וכדי לפרסם את הנס זרמה בארה של מרים לתוך הנחל ושטפה מתוכו החוצה את דמם ואיבריהם של המתים^[9].

נחל ארנון נזכר גם במצבת מישע של מישע מלך מואב שישב בדיבון הסמוכה מצפון (כיום "דיבאן"), שם הוא מציין כי סילק את ישראל ואת בני שבט גד מהאזור, ובנה "מסילה" (דרך) בארנון^[10].

נחל ארנון מצוין גם באופן בולט בפסיפס מפת מידבא. בימי רומא נפלה באזור אימת השודדים ועל כן התקיימה בו פעילות צבאית של לגיונות רומיים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נחל ארנון בוויקישיתוף

אל הידן -נחל ארנון, באתר מועדון אלפיני לישראל
שמורת הטבע "מוג'יב", באתר שמורות הטבע הירדני
צילום היסטורי - טיפוס המפל הגדול בארנון 1976 , באתר גלריית התמונות של חוג אלעד
חיים בן-דוד ועמוס קלונר, ‏מסילות בארנון - דרך סלולה קדם רומית במואב, קתדרה 108, יולי 2003, עמ' 50-37

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ רפי טהון, הקפנו את ים המלח ברגל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1977
^ תמונת הגשר, באתר פליקר, ‏2 בינואר 2004
^ Mujib Dam, באתר Structurae (באנגלית)
^ ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק י"ג
^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי, עמ' 46–52, 104, 205-204, 263, 346, 366, 369, 382, 420
^ ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק א'
^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק ט"ז
^ ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק י"ד
^ רש"י במדבר כא, יד-טו. מדרש רבה במדבר יט, כה. מדרש תנחומא במדבר, פרק כ"א, סימן כ, מכללת הרצוג, שבילי התנ"ך
^ ש' אחיטוב, אסופת כתובת עבריות, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, עמ' 260

[טהון-1] ¹ ² ³ רפי טהון, הקפנו את ים המלח ברגל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1977

[2] תמונת הגשר, באתר פליקר, ‏2 בינואר 2004

[3] Mujib Dam, באתר Structurae (באנגלית)

[4] ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק י"ג

[5] י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי, עמ' 46–52, 104, 205-204, 263, 346, 366, 369, 382, 420

[6] ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק א'

[7] ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק ט"ז

[8] ספר במדבר, פרק כ"א, פסוק י"ד

[9] רש"י במדבר כא, יד-טו. מדרש רבה במדבר יט, כה. מדרש תנחומא במדבר, פרק כ"א, סימן כ, מכללת הרצוג, שבילי התנ"ך

[10] ש' אחיטוב, אסופת כתובת עבריות, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, עמ' 260

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]