סיסטר רוזטה תארפ

זמרת אמריקאית

סיסטר רוזטה תארפאנגלית: Sister Rosetta Tharpe;‏ 20 במרץ 19159 באוקטובר 1973) הייתה זמרת, כותבת שירים, גיטריסטית, ואמנית הקלטה אפרו-אמריקאית. בתור חלוצה של המוזיקה שהייתה פופולרית באמצע המאה ה-20, היא השיגה פופולריות בשנות ה-1930 וה-1940 עם הקלטות שירי הגוספל שלה, שאופיינו על ידי תערובת ייחודית של מילות ספיריטואלז עם ליווי קצבי שהייתה המבשרת ואף המולידה של הרוקנרול. היא הייתה הכוכבת הגדולה הראשונה בתחום הקלטות גוספל, ובין מוזיקאי הגוספל הראשונים לצבור קהל מקרב אוהדי מוזיקת רית'ם אנד בלוז ומאוחר יותר רוקנרול, ואף כונתה "הסנדקית של הרוקנרול" ו"הסול סיסטר האוריגינלית" (סול סיסטר - Soul Sister - הוא כינוי של אחווה וסולידריות בין נשים אפרו-אמריקאיות, בנוסף לסוג מוזיקה).[1][2][3][4] היא השפיעה על אמני הרוקנרול המוקדמים וביניהם ליטל ריצ'רד, ג'וני קאש, קארל פרקינס, צ'אק ברי, אלביס פרסלי וג'רי לי לואיס.[5][6][7]

סיסטר רוזטה תארפ
Sister Rosetta Tharpe
סיסטר רוזטה תארפ בהופעה. צילום שחור-לבן, היא עומדת מאחורי מיקרופון, עם הגיטרה החשמלית, ומוחאת בכפיה
לידה 20 במרץ 1915
Cotton Plant, Woodruff County, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באוקטובר 1973 (בגיל 58)
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה רוזתר אטקינס
שם במה Rosetta Nubin עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1919 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה גוספל
סווינג
בלוז
בוגי ווגי
ביג בנד
רוקנ'רול
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, גיטרה חשמלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דקה
שיתופי פעולה בולטים מארי נייט
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תארפ הייתה גם חלוצית בטכניקת הגיטרה שלה; היא הייתה בין הראשונים מאמני ההקלטה הפופולריים להשתמש בעיוות כבד על גיטרה חשמלית, סגנון שניבא את האלקטריק בלוז. לטכניקת הגיטרה שלה הייתה השפעה עמוקה על ההתפתחות של הבלוז הבריטי בשנות ה-1960; בפרט, סבב הופעות שערכה באירופה יחד עם מאדי ווטרס ב-1963, עם עצירה במנצ'סטר, צוין כהשפעה מוקדמת על יד גיטריסטים בריטים בולטים כגון אריק קלפטון, ג'ף בק, וקית' ריצ'רדס.[8]

תחילת דרכה עריכה

תארפ נולדה בשם רוזתר אטקינס (Rosether Atkins) לאמה קייטי הרפר, ואביה ויליס אטקינס, בקוטון פלנט שבארקנסו. הם היו קוטפי כותנה. ידוע אך מעט על אביה, חוץ מהעובדה שהוא היה זמר. גם אמה, קייטי, הייתה זמרת, וכן נגנית מנדולינה, אוונגליסטית, ומטיפה בכנסיית אלוהים בישו (COGIC), אשר נוסד בשנת 1894 על ידי צ'ארלס הריסון מייסון, בישופ בפטיסטי שחור, אשר בניגוד לעמדת הכנסייה הבפטיסטית, עודד ביטוי מוזיקלי קצבי וריקודים בשבח האל, וכן איפשר לנשים להטיף בכנסייה. בעידוד אמה, תארפ החל לשיר ולנגן בגיטרה בגיל ארבע, ולהופיע, ונהייתה מוכרת בתור עילוי מוזיקלי.

עד גיל שש, תארפ הצטרפה לאמה כמופיעה בלהקה אוונגליסטית, אשר הופיעה ברחבי הדרום של ארצות הברית. היא הוצגה בתור "נס של שירה ונגינה בגיטרה", וליוותה את קייטי בהופעות שהיו חלק דרשה וחלק הופעת מוזיקת גוספל.

באמצע שנות ה-1920, תארפ ואמה התיישבו בשיקגו, אילינוי, שם הופיעו בהופעות דתיות בכנסיית COGIC, ומדי פעם בנסיעות לכנסים של הכנסייה ברחבי הארץ. שמה של תארפ יצא לפניה והיא זכתה לפרסום גדול בתקופה בה לא היו כמעט נשים שחורות שניגנו בגיטרה בעולם המוזיקה.[9] בשנת 1934, בגיל 19, היא נישאה לתומאס תורפ, מטיף בכנסיית COGIC, שליווה אותה ואת אמה בסבבי ההופעות שלהן. הנישואים נמשכו רק מספר שנים, אבל היא החליטה לאמץ גרסה של שם משפחתו של בעלה בתור שם הבמה שלה, סיסטר רוזטה תארפ (Sister Rosetta Tharpe). ב-1938, היא עזבה את בעלה ועברה עם אמה לניו יורק. על אף שהיא נישאה שוב בהמשך, היא תמיד הופיעה בשם הנבחר שלה עד סוף חייה.

קריירה כאמנית הקלטות עריכה

ב-31 באוקטובר 1938, בגיל 23, תארפ הקליטה באולפן בפעם הראשונה – ארבעה צדדים עבור תקליטי דקה, כשהיא מגובה על ידי תזמורת הג'אז של לאקי מילינדר.[10] היו אלה שירי הגוספל הראשונים שהקליטה חברת התקליטים, והרצועות "Rock Me", "That's All," "My Man and I" ו-"The Lonesome Road" היו ללהיטים מידיים, והפכו את תארפ לסנסציה ולאחת מזמרי הגוספל הראשונים להצליח מסחרית. Rock Me" השפיע על ישירות על מי שהיו לשמות המוכרים יותר של הרוקנרול, כמו אלביס פרסלי, ליטל ריצ'רד, וג'רי לי לואיס.[11] מאידך, ההקלטות שלה יצרו גלים בין אנשי הכנסייה, שהשילוב של השירה הרוחנית עם המוזיקה החילונית גרמה להם לאי נוחות. אבל הקהלים אהבו אותה ואת שיריה.

כשתארפ הופיע עם אמן הג'אז קאב קאלוויי במועדון הכותנה בהארלם באוקטובר 1938, ועם מופע הסווינג של ג'ון האמונד "Spirituals to Swing" בקרנגי הול ב-23 בדצמבר 1938, גדלה תהילתה, וכך גם המחלוקת שעוררה. הביצועים שלה הכו את הקהלים בתדהמה ואף בהלם - חלק ראו אותה כמהפכנית, ואחרים כסוג של מחללת קודש, בנגינת שירי דת במרחבים חילוניים כמו מועדוני לילה, לצד מוזיקת בלוז וג'אז ורקדניות. זה שהיא הייתה אישה שניגנה בגיטרה באופן הזה רק הגביר את מורת הרוח של המתנגדים. מסיבות אלה, נוצר קרע בין תארפ לבין קהילת הגוספל השמרנית, שלא ראתה את בחירותיה בעין יפה.[12] הקלטותיה לשירים "This Train" ו-"Rock Me", אשר שילבו תמות של גוספל עם מוזיקה קצבית, היו ללהיטים בשנות ה-1930 בקרב קהלים שלא הכירו קודם לכן את מוזיקת הגוספל.

כפי הנראה, לא הייתה לתארפ הרבה ברירה לגבי החומר שהקליטה במסגרת חוזה התקליטים שלה - שהיה למשך שבע שנים - ועד ל-1943 המחלוקות שלה עם מילינדר גברו, והיא רצתה לפרוש מסבב הביג בנד (Big Band) ולחדש את הקריירה שלה בתור אמנית גוספל. היא הרגישה שחלק מהחומר לועג לדת. אך מצאה עצמה כבולה על פי החוזה.[13] 

בתקופתה, כבכל גלגולי מוזיקת הרוק, נגינת גיטרה הייתה מיוחסת לגבריות, ותארפ עמדה בניגוד להבניה המגדרית הזו. אך במקום לקבל שבחים על ייחודה כמוזיקאית, הייתה לעיתים קרובות מקבלת מחמאות מפוקפקות כגון "היא מנגנת כמו גבר", למרות העובדה שהיא עלתה בכישוריה על הרוב המוחלט של הגברים, ואף הוכיחה זאת ב"קרבות גיטרה" שנערכו בתיאטרון האפולו בהארלם. היא הייתה מהפכנית, ואתגרה ושיבשה את הסדר הקיים בז'אנר המוזיקה, הן בשל מגדרה והן בשל גזעה.[14]

תארפ המשיכה להקליט במהלך מלחמת העולם השנייה, אחת משני אמני הגוספל היחידים שהורשו להקליט תקליטים מיוחדים עבור החיילים.[15] את השיר "Strange Things Happening Every Day" היא הקליטה ב-1944 עם סמי פרייס, פסנתרן הבוגי ווגי של דקה, והשיר הציג את הווירטואוזיות שלה כגיטריסט וכן את הגשתה השנונה של מילות השיר. זה היה שיר הגוספל הראשון שהעפיל לעשירייה המובילה במצעד פזמוני הארלם של בילבורד (שמאוחר יותר שונה למצעד ה-R&B), הישג עליו חזרה מספר פעמים בקריירה שלה. על פי היסטוריוני מוזיקה, תקליט זה משנת 1944 היה בעצם תקליט הרוקנרול הראשון.[16] 

בשנת 1946 תארפ ראתה את מארי נייט שרה במופע של מהליה ג'קסון בניו יורק. היא זיהתה אותה ככישרון מיוחד, והזמינה אותה לצאת עמה לסבב הופעות. הן תיירו במעגלי הגוספל במשך מספר שנים, במהלכן הן הקליטו להיטים כמו "Up Above My Head" ו-"Gospel Train".[17] למרות הכחשתן של שתי האמניות, הייתה רכילות לגביהן בקהילת הגוספל שהן מעורבות רומנטית ומינית.[18]

החל מ-1949, הפופולריות שלהן ירדה באופן פתאומי. הפופולריות של מהליה ג'קסון התחילה להאפיל על זו של תארפ, ובו זמנית נייט טפחה רצון להשתחרר מהמופע ולצאת כאמנית סולו במוזיקה הפופולרית. יתר על כן, סביב הזמן הזה, נייט שכלה את ילדיה ואת אמה בשריפת בית.[19] 

בשנת 1951, כשתארפ נישאה בפעם השלישית, לאמרגן שלה ראסל מוריסון, היא הפכה את האירוע להופעה, ומכרה 25,000 כרטיסים. אחר טקס הנישואין באצטדיון גריפית בוושינגטון די סי, היה מופע שירים.

במהלך שנות החמישים והשישים, תארפ המשיכה להופיע ולצאת לסבבי הופעות בארצות הברית ובאירופה, כולל לצד שמות מן הגדולים במוזיקת הבלוז כמו מאדי ווטרס ואחרים.

חייה המאוחרים ומותה עריכה

ב-1970 תארפ הפסיקה להופיע, לאחר שחוותה שבץ מוחי. היא סבלה סיבוכים בשל סוכרת, וכרתו אחת מרגליה.[20] ב-9 באוקטובר 1973, בערב שהייתה אמורה להקליט באולפן, היא נפטרה בפילדלפיה, פנסילבניה כתוצאה משבץ נוסף. היא נקברה בקבר לא מסומן[21] בבית הקברות נורתווד בפילדלפיה.[22][23] מאז הונחה מצבה על הקבר.[24]

הכרה מאוחרת עריכה

התעוררות מחודשת של עניין בתארפ ובמוזיקה שלה הובילה לפרסום ביוגרפיה עליה, מספר קטעים ב-NPR, מאמרים אקדמיים, ואותות הכרה. שירות הדואר של ארצות הברית הוציא בול 32-סנט להנצחתה של תארפ ב-15 ביולי 1998.[25] בשנת 2007, היא הוכנסה להיכל התהילה למוזיקת בלוז. בשנת 2008, נערכה הופעה כדי לגייס מימון עבור מצבה לקברה, ויום ה-11 בינואר הוכרז בפנסילבניה כ"יום סיסטר רוזטה תארפ".[26] המצבה הונחה באותה השנה,[27] והונחה גם לוחית זיכרון מטעם מדינת פנסילבניה ביתה בשכונת יורקטאון בפילדלפיה.

ב-2011 BBC ארבע שידרה סרט דוקומנטרי בשם Sister Rosetta Tharpe: The Godmother of Rock & Roll, שנכתב ובוים על ידי הקולנוען הבריטי מיק צ'אקי. בשנת 2013 הסרט שודר בארצות הברית כחלק מסדרת American Masters של PBS.[28] הסרט שודר מאז פעמים רבות בבריטניה ובארצות הברית, כולל בחודש מרץ 2015 לציון מאה שנה ללידתה של תארפ[29] ב-12 בספטמבר 2016, עלה לבמה בניו יורק המחזמר Marie And Rosetta, המבוסס על הקשר בין תארפ ומארי נייט.

ב-5 באוקטובר 2017, נרשמה תארפ כמועמדת לשנת 2018 להיכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול. ב-13 בדצמבר 2017, היא נבחרה על ידי היכל התהילה כהשפעה מוקדמת.[30]

השפעה מוזיקלית עריכה

מבחינה מוזיקלית, הסגנון הייחודי של תארפ בגיטרה ערבב בלוז עירוני מלודי עם פולק עממי מסורתי, בשילוב עם צלילי סווינג פועם, וסגנון זה הוא אחד המבשרים הברורים וקודמו של הרוקנרול.[31]

ליטל ריצ'רד התייחס לאמנית הגוספל הקולנית, עוצמתית, והפרועה משהו כזמרת האהובה עליו בילדותו. ב-1947, היא שמעה את ריצ'רד שר לפני הופעה שלה באודיטוריום העירוני במייקון, ג'ורג'יה, ולאחר מכן הזמינה אותו לעלות על הבמה ולשיר איתה; זו הייתה הופעתו הראשונה של ריצ'רד בפומבי מחוץ לכנסייה. לאחר ההופעה, היא שילמה לו עבור הופעתו, וזה נתן לו השראה להמשיך דרכו כמופיע.[32] כאשר ג'וני קאש נתן את נאום הקבלה שלו להיכל התהילה של הרוק אנד רול, גם הוא ציין את תארפ בתור הזמרת האהוב עליו בילדותו. הגיטרה החשמלית שלה בשיר משנת 1940, "That's All", הייתה השפעה ישירה על צ'אק ברי ואלביס פרסלי. מוזיקאים אחרים, כולל אריתה פרנקלין, ג'רי לי לואיס, ואייזק הייז, הדגישו את ההשפעה שלה עליהם הן מבחינת סגנון השירה שלה, נגינתה בגיטרה, וכן הסגנון שלה על הבמה. טינה טרנר מציינת את תארפ ואת מהליה ג'קסון, כהשפעות מוזיקליות מוקדמות. מוזיקאים מסגנונות וזרמים שונים מאוד, כגון קציץ בשר, ניל סדקה וקארן קרפנטר, מעידים על ההשפעה של הקצביות והאנרגיה של תארפ על המוזיקה שלהם ועיצובם כמופיעים.[33] 

ב-1997, הלהקה הבריטית אלבמה 3 קראה לרצועה באלבום הבכורה שלהם על שמה של תארפ ("Sister Rosetta"), ואף הקליטה גרסת קאבר לשיר "Up Above My Head" באותו האלבום, Exile on Coldharbour Lane. ב-2007, להקת האינדי רוק הבריטית נויזטס הוציאה את הסינגל "Sister Rosetta (Capture the Spirit)", מתוך האלבום What's the Time Mr. Wolf? גם ב-2007, אליסון קראוס ורוברט פלאנט הקליטו גרסת דואט של השיר "Sister Rosetta Goes Before Us", שנכתב על ידי סם פיליפס. פיליפס הוציאה גרסה משלה לשיר באלבומה משנת 2008, Don't Do Anything. מישל שוקד פתחה את אלבום הגוספל הלייב שלה משנת 2007, ToHeavenURide, עם "Strange Things Happening Every Day", יחד עם מחווה לתארפ.

הסרט הצרפתי "אמלי" (2001) כולל סצנה המראה את השכן של אמלי, המסוגר בבית, מהופנט ממונטאז' של קטעי וידאו של תארפ בהופעה של "Up Above My Head".

ב-2014 הסרט הקנדי Félix et Meira כלל קליפ של תארפ שרה את "Didn't It Rain" מתוך הסרט של ההופעה החיה שלה ב-1964 במנצ'סטר.

ב-2016 הזמרת מרי צ'ייפין קרפנטר כתבה והקליטה את "Oh Rosetta" לאלבומה "The Things That We Are Made Of", שיר בו היא מדמיינת דו-שיח עם סיסטר רוזטה תארפ.

בשנת 2018 הזמר פרנק טרנר כתב וביצע את השיר "Sister Rosetta" על ההשפעה שלה ואיך שהיא ראויה להיכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול. הוא ביצע את השיר הזה בפעם הראשונה ב-24 ביוני בפיירלון, אוהיו, שם הקהל הודיע לו שהיא בדיוק נבחרה להיכנס להיכל.[34]

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומים עריכה

  • The Lonesome Road, Decca 224 (1941)
  • Blessed Assurance (1951)
  • Wedding Ceremony of Sister Rosetta Tharpe and Russell Morrison, Decca DA-903 (1951)
  • Gospel Train (1956)
  • Famous Negro Spirituals and Gospel Songs (1957)
  • Sister Rosetta Tharpe, MGM E3821 (1959)
  • Sister Rosetta Tharpe, Omega OSL31 (1960)
  • Gospels in Rhythm (1960)
  • Live in 1960 (1960)
  • The Gospel Truth with the Sally Jenkins Singers (1961)
  • Sister Rosetta Tharpe, Crown LP5236 (1961)
  • Sister on Tour (1962)
  • Live in Paris (1964)
  • Live at the Hot Club de France (1966)
  • Negro Gospel Sister Rosetta Tharpe and the Hot Gospel Tabernacle Choir and Players (1967)
  • Precious Memories, Savoy 14214 (1968)
  • Singing in My Soul, Savoy 14224 (1969)

גוף העבודות שלה עד שנת 1961 הוצא כסט-קופסה של שבעה דיסקים כפולים על ידי הלייבל הצרפתי Frémeaux & Associes.[35]

סינגלים שהגיעו למצעדים עריכה

שנה הסינגל מקום
US
R&B
1945 "Strange Things Happening Every Day" 2
1948 "Precious Memories" 13
"Up Above My Head, I Hear Music in the Air" 6
1949 "Silent Night (Christmas Hymn)" 6

מחוות עריכה

  • Shout, Sister, Shout: A Tribute to Sister Rosetta Tharpe (2003)

ביבליוגרפיה עריכה

  • Boyer, Horace Clarence (1995). How Sweet the Sound: The Golden Age of Gospel. Elliott and Clark. ISBN 0-252-06877-7.
  • Cosby, James A. (2016). Devil's Music Holy Rollers and Hillbillies: How America Gave Birth to Rock and Roll. McFarland & Co. pp. 2, 7–8, 112–13, 117–19, 138, 179.
  • Heilbut, Tony (1997). The Gospel Sound: Good News and Bad Times. Limelight Editions. ISBN 0-87910-034-6.
  • Wald, Gayle (בספטמבר 2003). "From Spirituals to Swing: Sister Rosetta Tharpe and Gospel Crossover". American Quarterly. 55 (3): 387–416. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Wald, Gayle (2007). Shout, Sister, Shout!: The Untold Story of Rock-and-Roll Trailblazer Sister Rosetta Tharpe. Beacon Press. ISBN 0-8070-0984-9.
  • White, Charles (2003). The Life and Times of Little Richard: The Authorised Biography. Omnibus Press. p. 17.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סיסטר רוזטה תארפ בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Sister Rosetta Tharpe (2015). "Sister Rosetta Tharpe". AllMusic.
  2. ^ "Sister Rosetta Tharpe". Last.fm. 2015.
  3. ^ "Godmother of Rock and Roll: Sister Rosetta Tharpe".
  4. ^ Wald, Gayle. Shout, Sister, Shout! p. vii.
  5. ^ "Sister Rosetta Tharpe". Rock & Roll Hall of Fame (באנגלית). 2018.
  6. ^ DeLuca, Dan (26 בפברואר 2007). "Sister Rosetta Tharpe got rock rolling long before Elvis". PopMatters. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "The Godmother of Rock & Roll: Sister Rosetta Tharpe". BBC Four. 24 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Long, Chris (7 במאי 2014). "Muddy Waters and Sister Rosetta Tharpe's 'mind-blowing' station show". BBC.com. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Welky, Ali; Keckhaver, Mike (2013). Encyclopedia of Arkansas Music. University of Arkansas Press. p. 202.
  10. ^ Wald, Gayle, Shout, Sister, Shout! p. 42.
  11. ^ Birnbaum, Larry (1 בינואר 2013). Before Elvis: The Prehistory of Rock 'n' Roll. Rowman & Littlefield. ISBN 9780810886384. {{cite book}}: (עזרה)
  12. ^ "Sister Rosetta Tharpe ca. 1941 "The Lonesome Road"". YouTube. 31 במרץ 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Wald, Gayle, Shout, Sister, Shout! p. 64.
  14. ^ Wald, Gale (2007). Shout, Sister, Shout!. Beacon Press. pp. 151–155. ISBN 9780807009895 – via WVU Library.
  15. ^ Ankeny, Jason. "Sister Rosetta Tharpe". AllMusic.com.
  16. ^ Wald, Gayle, Shout, Sister, Shout! p. 68.
  17. ^ Heim, Chris (2007). "Marie Knight: She's Got It!". Dirty Linen (10): 25–28.
  18. ^ "Sister Rosetta Tharpe – By Jessica Fisher". Analogrevolution.com. 30 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Grimes, William. "Marie Knight, Gospel Singer, Is Dead at 89 - Obituary (Obit)". Nytimes.com.
  20. ^ McNeil, W. K. (2005). Encyclopedia of American Gospel Music. Psychology Press. p. 399. ISBN 978-0-415-94179-2.
  21. ^ Belcher, Craig (2018-04-09). "Her Gospel Truth". Richmond Magazine (באנגלית אמריקאית).
  22. ^ "American Masters/Sister Rosetta Tharpe: The Godmother of Rock and Roll (Timeline)". pbs.org. PBS.
  23. ^ Eagle, Bob L.; LeBlanc, Eric S. (2013). Blues: A Regional Experience. ABC-CLIO. p. 158.
  24. ^ "Rosetta Tharpe (1915-1973) - Find A Grave..." Findagrave.com.
  25. ^ 2012 Scott Specialized Catalogue of United States Stamps and Covers, no. 3219.
  26. ^ "Pennsylvania Governor Rendell Proclaims Sister Rosetta Tharpe Day on January 11, 2008 to Honor the Gospel Music Legend". webwire.com. 2 בינואר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Merz, Bob (16 בדצמבר 2008). "Sister Rosetta's Stone: Gospel Music Legend Memorialized after 35 Years". shoutsistershout.net. אורכב מ-המקור ב-22 בדצמבר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "American Masters (2013 season) – Sister Rosetta Tharpe: The Godmother of Rock & Roll". WNET TV.
  29. ^ Williams, Richard. "Sister Rosetta Tharpe: the godmother of rock'n'roll". The Guardian.
  30. ^ Andy Greene (13 בדצמבר 2017). "Nina Simone, Bon Jovi, Dire Straits Lead Rock and Roll Hall of Fame 2018 Class". Rolling Stone. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Cosby, James A. (2016). Devil's Music Holy Rollers and Hillbillies: How America Gave Birth to Rock and Roll. Jefferson, NC: McFarland & Co., 2016. Print. 2, 7-8, 112-13, 117-19, 138, 179
  32. ^ White, Charles (2003). The Life and Times of Little Richard: The Authorised Biography. Omnibus Press. p. 17.
  33. ^ Bego, Mark (2013). Tina Turner: Break Every Rule. p. 18.
  34. ^ "Frank Turner - "Sister Rosetta" (New song) - June 24, 2018 - Hollow Bone Records in Fairlawn, OH".
  35. ^ "Complete Sister Rosetta Tharpe: Volume 7". Frémeaux & Associés (בצרפתית). 2015.