סיריסערבית: سيريس) היא עיירה פלסטינית בצפון השומרון. העיירה ממוקמת ממערב לעיירה טובאס, ו-13 ק"מ דרומית מג'נין, 8 ק"מ מכביש 60 המקשר בין שכם לג'נין. מספר תושביה 6,073 (נכון לשנת 2016).[1]

סיריס
سيريس
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה ג'נין
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 6,073[1] (2016)
קואורדינטות 32°19′46″N 35°17′23″E / 32.329444°N 35.289722°E / 32.329444; 35.289722
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאוגרפיה

עריכה

הכפר ממוקם בקצהו הדרומי של עמק סנור בסמוך לכפר גו'דידה, על מורדות הר חורייש.[2]

מקור השם

עריכה

על-פי סברה אחת, מקור השם במילה הערבית "סיריס", סירה קוצנית. ייתכן ששם המקום קשור בשם שָׁרֶשׁ, המופיע בדברי הימים א', ז', ט"ז במסגרת רשימת הייחוס של שבט מנשה.[2]

היסטוריה

עריכה

בסקר ארכאולוגי שנעשה בסיריס לאחר מלחמת ששת הימים, נמצאו במקום חרסים מהתקופה הביזנטית, מימי הביניים ומן התקופה העות'מאנית.[3]

בגרעין הימי-ביניימי של הכפר 20–25 בתים וסמטאות. בסביבות הכפר ישנן טרסות רבות.[2]

טקסט משנת 1165 מזכיר אחוזה צלבנית בשם קאסליין סיריס שהשתייכה לפיצגרף אולריך.[2]

התקופה העות'מאנית

עריכה

על פי רישום המס העות'מאני של שנת 1596, בכפר היו אז 12 משקי בית ו-3 רווקים – כולם מוסלמים. תושבי הכפר שילמו מיסים על חיטה, שעורה, יבולי קיץ, כוורות ועיזים, בנוסף על הכנסות מזדמנות. בסך הכל שילמו תושבי הכפר כ-2,030 אקצ'ות.[4][2]

אדוארד רובינסון הזכיר את הכפר בסיור שערך באזור בשנת 1838. הוא ציין כי הכפר נמצא בסמוך לעמק סנור הפורה, וכי הוא משתייך לנפת חרית'ה, הנמצאת צפונית לשכם.[5] בשנת 1870, ויקטור גרן תיאר את סיריס ככפר מוקף במטעי זיתים.[6] תיאור דומה של הכפר הופיע בספר סקר ארץ ישראל המערבית של הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1882.[7][2]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סיריס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Localities in Jenin Governorate by Type of Locality and Population Estimates, 2007-2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Adam Zertal, Sanur Valley: Landscape Unit 4, The Manasseh Hill Country Survey, Volume I: The Shechem Syncline, כרך 1The Manasseh Hill Country Survey, Volume I: The Shechem Syncline, Brill, 2004-01-01, עמ' 249–250, ISBN 978-90-474-1352-3. (באנגלית)
  3. ^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא, 1972, עמ' 201, 217
  4. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 128
  5. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, 2 appendix, p. 129.
  6. ^ Guérin, 1874, p. 352
  7. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 158