טובאס

עיר ברשות הפלסטינית

טוּבַּאסערבית: طوباس) היא עיר פלסטינית במזרח השומרון, כ-19 ק"מ מדרום־מזרח לג'נין. העיר משמשת מרכז מינהלי של נפת טובאס.[1] גובהה הממוצע הוא כ-360 מ' מעל פני הים.

טובאס
طوباس
נוף טובאס
נוף טובאס
נוף טובאס
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה טובאס
ראש העיר חוסאם דראע'מה
שפה רשמית ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 295.123 קמ"ר
גובה 407 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 22,000 (2018)
קואורדינטות 32°19′20″N 35°22′07″E / 32.322222222222°N 35.368611111111°E / 32.322222222222; 35.368611111111 
אזור זמן UTC +2
http://www.tubas.ps/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על פי מפקד האוכלוסין שנערך ב-2017 בידי הלמ"ס הפלסטינית, אוכלוסיית טובאס הייתה 21,431 איש.[2]

מקור השם

עריכה

יש המזהים את טובאס עם תבץ המקראית, העיר שבה מצא את מותו אבימלך בן גדעון מידי אישה שזרקה עליו פלח-רכב.[3][4] אדם זרטל סבור שהעיר תבץ הייתה על התל הסמוך לעיר מדרום מזרח – תל עיינון.

פרופ' אברהם מלמט זיהה בו את טַבָּֽת, שמוזכר בשופטים, ז', כ"ב.[5] ביישוב נמצאים שרידים ארכאולוגיים מן התקופה הישראלית ואילך.

בפי התושבים סברה שהמילה טובאס באה מהמילה הכנענית "טוּבָּה-סְיוֹס" (Tuba Syoys), או "הכוכב המאיר" או "ברק" ובתקופה הרומית העיר נקראה "תֶפָּאס" (Thepas).[6]

היסטוריה

עריכה

העת העתיקה

שרידים ארכאולוגיים בכפר ובסביבתו, כמו קברים חצובים וגתות, מצביעים על כך שבמקום היה יישוב בתקופה הרומית בארץ ישראל.[6]

התקופה העות'מאנית

לפני כמה מאות שנים הגיעו לטובאס משפחות משבט א-דראע'מה (الدراغمة) שחיו בבקעה, בשטחים הסמוכים לנהר הירדן. בהמשך, הגיעו לטובאס משפחות מחצי האי ערב, מירדן, מסוריה וכן מאזורי שכם וחברון.[6]

חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בטובאס בשנת 1870, וכתב שיושבים בה כ-2,500 איש. בזמנו, העיירה התחלקה לשלושה רבעים, שבראש כל אחד מהם עמד שייח'. בתים רבים חרבו ברעידת האדמה של שנת 1837, שהרגה רבים מתושבי העיירה, ולא נבנו מחדש. הוא ציין כי כמה מאות גרים במערות שנכרו בסלע מתחת לאדמה, וכי סקר מחוץ לעיירה מספר קברים עתיקים חצובים בצלע, "אך כולם שדודים, אחדים חסומים, ואחרים – הכניסה לתוכם הוגדלה מאוד כדי שיוכלו לשמש כמחסה לעיזים, לכבשים ואף לשוורים".[3]

בשנת 1887 ביקר במקום קיצ'נר, מצוות הסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל, ובין היתר ציין שתושבי הכפר שילמו שוחד לפאשה של שכם כדי למנוע את גיוס צעיריהם לצבא הטורקי הנלחם בקרים.[7]

על פי מסורת שומרונית שתועדה במאה ה-19, הדמות המקראית אשר, בנו של יעקב, נקבר ב"נבי טובא" שבטובאס.[8]

המנדט הבריטי

בשנת 1917 כבשו הבריטים את ארץ ישראל מהעות'מאנים וטובאס הייתה תחת המנדט הבריטי.

במהלך המרד הערבי הגדול היו כמה פעילים מהכפר ומכפרים אחרים שפעלו בסביבת הכפר נגד הבריטים.[9] עקב פעילות זו, נכנס הצבא הבריטי לטובאס בפברואר 1938[10] והטיל עוצר על הכפר.[11]

במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948, פאוזי אל-קאוקג'י הגיע עם 750 חיילים של צבא ההצלה (ALA) מעבר הירדן והקים שם בסיס, שפעל נגד יהודים, לאורך כל המלחמה.[12]

במהלך מלחמת ששת הימים נמלטו רבים מתושבי העיירה לממלכת ירדן, ורובם חזרו אליה לאחר המלחמה.[13] מייד לאחר המלחמה סייעו שלטונות צה"ל בקציר החיטה בטובאס, מה שהיה ניצן ראשון של שיתוף פעולה בין ישראל לאוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון.[14] בהמשך טובאס הייתה אחת העיירות הראשונות ביהודה ושומרון שבהן נשבר החרם נגד פתיחת בתי ספר,[15] וכן העיירה הראשונה שהממשל הצבאי התקין בה רשת מים זורמים.[16] באופן כללי בטובאס היו מעט הפגנות נגד ישראל, יחסית למקומות אחרים ביהודה ושומרון,[17] וראש העיר אף קרא לשיתוף פעולה עם השלטונות. עם זאת, מטובאס יצאו מספר מחבלים.[18][19][20]

אוכלוסייה

עריכה
מפקדי אוכלוסין – טובאס
שנה תושבים מקור הערות
1870 2,500 ויקטור גרן.
1922 3,349 [21]
1931 4,097 [21][4] ב-773 בתים. כולל 29 נוצרים
1945 5,530 [21][22] 5,470 מוסלמים ו-60 נוצרים
1961 5,709 [21]
1967 5,262 [4] חלק מהתושבים ברחו במהלך מלחמת ששת הימים
1982 5,300 [21]
1987 10,600 [21]
1997 11,760 [21][6] 1,989 משקי בית שהתגוררו ב-2,308 בתים
2005 15,591 [21]
2007 16,366 [21]
2017 21,431 [2]

אדמה, חקלאות, מים

עריכה

על פי סקר הקרקעות בשנת 1945, שטח הכפר הוא 313,123 דונם. מתוכם: 220,594 רשומים כאדמות פרטיות ועוד 92,529 דונם – מושע. מתוך כלל השטח, השטח הבנוי היה 204 דונם, 117,076 דונם שימשו לחקלאות ועוד 195,903 דונם היו אדמות בּוּר.[22]

מאמצע שנות ה-70 הופקעו אדמות רבות של טובאס לצורך הקמת היישובים רועי ובקעות.[23][24] בעקבות עתירה לבג"ץ נגד ההפקעה, ניתן תצהיר לגבי החשיבות הביטחונית של הקמת יישובים באזור טובאס:[25]

מדובר בגיא המתחבר לנהר הירדן, בלב האזור שבו עוברות דרכי הגישה מהירדן והבקעה אל האזורים המאוכלסים ביהודה ושומרון. ... זהו ציר החדירה הנוח ביותר מירדן לישראל, ובאזור בוצעו מאות חדירות של חוליות מחבלים. כן נערכו בו עשרות מרדפים וסריקות והעקבות הוליכו לכפרים שבאזור טובאס.

האלוף אברהם אורלי

כלכלה

עריכה

המגזר הכלכלי העיקרי בטובאס הוא חקלאות. האדמה פורייה, אך יש מחסור במים להשקיה. החקלאים מסתמכים על משקעים, בורות אגירה ועל מי מעיין אחד. בשנת 2005, על 49% מהקרקע הניתנת לעיבוד, גידלו גידולי שדה, מטעי פרי היו על כ-40% מהקרקע וכ-11% שימשו לגידול ירקות.[6]

לרבים מתושבי טובאס יש "משק חי", בעיקר כבשים. בשנת 2005 היו בכפר 6,670 כבשים, 96 ראשי בקר, 880 עיזים, 126,500 עופות ובנוסף, 123 כוורות.[6]

בשנת 2006 נוסדה בטובאס מחלבה בשם Golden Sheep Dairy ("כבשי הזהב"), בעזרת הארגון האיטלקי UCODEP (ארגון חברתי, לא ממשלתי). המפעל מתמחה בייצור גבינות איטלקיות, כמו מוצרלה, פקורינו וריקוטה, ומכוון בעיקר לצרכנים קוסמופוליטיים ברמאללה, בית לחם וירושלים, וכן עובדים ודיפלומטים בין-לאומיים המתגוררים בגדה המערבית.[26]

נכון ל-2005, עסקו כ-17% מהתושבים בשירותים ציבוריים, כ-10% במסחר וכ-8% עבדו בתוך ישראל.[6]

משטרה

עריכה

בשנת 2008 נחנך בניין משטרת (מחוז) טובאס בכפר, בנוכחות מפקד המשטרה הפלסטינית.[27]

תשתיות

עריכה

מים: טובאס מחובר לרשת המים מאז 1968.[6]

חשמל: משנת 1963 עד 1997 סיפקה העיר טובאס את צורכי החשמל שלה (גנרטורים). ב-1997 העיר חוברה לרשת חשמל אזורית בשיתוף הפעולה עם חברת החשמל הישראלית.[6]

ביוב: אין בטובאס רשת ביוב. משקי בית מפנים את מי השפכים שלהם לבורות ספיגה (אחד ממקורות הזיהום העיקריים למי התהום).[6]

אתרים

עריכה

בית הקברות לחללי הצבא הירדני: חללים, בעיקר מיחידת שריון, שנפלו באזור במהלך מלחמת ששת הימים. נמצא ביציאה מטובאס לצד הכביש לכיוון העיר ג'נין.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא טובאס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בתקופות השלטון הירדנית והישראלית, טובאס הייתה תחת ניהול נפת שכם, לאחר הסכמי אוסלו, בשנת ב-1996 הכריזה הרש"פ שטובאס וסביבתה הקרובה תהיה מחוז בחירות, ומאוחר יותר כאזור מנהלי עצמאי – מחוז טובאס.
  2. ^ 1 2 Preliminary Results of the Population, Housing and Establishments Census, 2017 (PDF). Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS) ראה: https://www.pcbs.gov.ps/Downloads/book2364-1.pdf
  3. ^ 1 2 ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך רביעי: השומרון (א), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1983, עמ' 237
  4. ^ 1 2 3 זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 2611-2610
  5. ^ אברהם מלמט, ‏מלחמת גדעון במדין, באתר "דעת"
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 - ARIJ - The Applied Research Institute - Jerusalem, Tubas City profile, 2006
  7. ^ Kitchener, H.H. (1878). "Journal of the Survey". Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund pp. 62-67
  8. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 219
  9. ^ أ. عبدالعزيز أمين عرار - א' עבד-אל-עזיז אמין עראר, قائمة بأسماء رؤساء وقادة فصائل الثورة العربية الفلسطينية الكبرى1936_1939 - רשימת שמות ראשי ומנהיגי הפלגים של המרד הערבי הפלסטיני הגדול 1936-1939, دنيا الوطن, 14.1.2016
  10. ^ צבא בכפרים בסביבות שכם, דבר, 25 בפברואר 1938
  11. ^ בסביבות שכם - ג'נין, דבר, 27 בפברואר 1938
  12. ^ Daniel Pipes, Greater Syria: The History of an Ambition - סוריה הגדולה: ההיסטוריה של שאיפה, Oxford University Press, 1990, עמ' 57
  13. ^ יואל דר, הגירה ערבית מישראל ואליה, דבר, 6 בספטמבר 1967; המשך
  14. ^ יואל דר, נסתיים הקציר בעיירה טובאס, דבר, 3 באוגוסט 1967
  15. ^ חודשו הלימודים בבתי הספר ב-3 עיירות בנפת ג'נין, מעריב, 12 באוקטובר 1967
  16. ^ הקמת מפעל המים בטובאס, מעריב, 12 באוקטובר 1967
  17. ^ התלמידים שוב הפגינו - העוצר הוטל מחדש בערי הגדה, מעריב, 28 באוקטובר 1968
  18. ^ נלכדה רשת פתח, דבר, 22 באפריל 1969
  19. ^ י. וקסמן, נכבדי טובאס הסתייגו מרשת החבלנים, מעריב, 11 במאי 1969
  20. ^ מאסר עולם לשלושה מחבלים, דבר, 16 ביוני 1971
  21. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 طوباس - Tubas - טובאס, באתר palestineremembered, ‏2007
  22. ^ 1 2 Government of Palestine, Department of Statistics (1945). Village Statistics, April, 1945 p.19 ראה: http://users.cecs.anu.edu.au/~bdm/yabber/census/VSpages/VS1945_p19.jpg
  23. ^ מחא בטובאס על סגירת שטח ממזרח לעיירה, דבר, 13 ביוני 1976
  24. ^ דני רובינשטיין, צפויות פניות נוספות לבג"ץ, דבר, 4 ביוני 1978
  25. ^ עמוס לבב, חלק ממערכת ההגנה של המדינה, מעריב, 23 בנובמבר 1978
  26. ^ Tubas Golden Sheep Cheese
  27. ^ , اللواء حازم عطا الله يفتتح مبنى شرطة طوباس الجديد - האלוף חאזם עטאללה חנך את בניין משטרת טובאס החדש, maannews, 13/09/2008