סנכוניאתון

היסטוריון, סופר וכוהן פיניקי שתיעד את המיתולוגיה הפיניקית וכתב על האלים והעולם.
(הופנה מהדף סכניתן)

סנכוניאתוןיוונית: Σαγχουνιάθων[1]; בלטינית: Sanchuniathon) או סכניתןפיניקית: 𐤎𐤊𐤍𐤉𐤕𐤍, "(האל) סכן נתן")[2][3] היה היסטוריון, סופר וכהן פיניקי שתיעד את המיתולוגיה הפיניקית וכתב על האלים והעולם.

סנכוניאתון
𐤎𐤊𐤍𐤉𐤕𐤍
לידה פיניקיה
שפות היצירה פיניקית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו עריכה

פורפיריוס כתב על סנכוניאתון כי חי עוד לפני מלחמת טרויה, פעל בתקופת שלטונה של סמירמיס מלכת האשורים, ותיארך את תקופת פעילותו לתיארוך הדתי של זמנו של משה.[4] עם זאת, זמן חייו האמיתי לא ידוע בוודאות.

כתביו עריכה

כתביו של סנכוניאתון תורגמו ליוונית על ידי פילון איש גבל.[5][6] פרגמנטים מחיבורו של פילון נשתמרו בחיבור "הכנה לבשורה" של אוסביוס (בישוף קיסריה במאה הרביעית לסה"נ).[7] תעודות שנמצאו באוגרית מאשרות את הציטוט מן הסופר הפיניקי. פרופ פ' ב. פורבס מאוניברסיטת אדינבורו, התייחס אל ההיסטוריון הפיניקי סנכוניאתון וכתב כי מסמכים מהמאה ה-14 לפנה"ס מראס שמרה, אוגרית, שפורסמו ב-1929, "הוכיחו באופן סופי שסנכוניאתון הוא ללא ספק דמות אמיתית לאור ההתכתבויות הרבות בינו לבין טקסטים הנ"ל".[8]

 
אילן היוחסין של אלי כנען לפי כתבי סנכוניתון

הספר של פילון על המיתולוגיה הפיניקית המבוסס על כתבי סנכוניאתון כלל שמונה כרכים ונקרא "ההיסטוריה הפיניקית" (Φοινικικη ιατοαρια או Φοινικικια). הוא התייחס בו לתיאור בריאת העולם, האלים והמיתולוגיה.[9][10] המידע על ספריו של פילון על ההיסטוריה הפיניקית ידוע לנו בעיקר מהקטעים המצוטטים אצל אוסביוס בספרו "הכנה לבשורה". מתוך השוואה של 35 קטעים המצוטטים אצלו עם ציטוטים של אותם קטעים במקומות אחרים, עולה כי אוסביוס ציטט במדויק את פילון.[11]

חוקר המקרא הגרמני אוטו אייספלדט, שהתמחה בחקר תרבות הפיניקים (שקרבתה לחלקים מהמקרא הוכחה בעבר), על פי ממצאי האוגריתית. אייספלדט מסתמך בפירושו על שני קטעים מכתבי פילון מגְבַל, העוסקים בתיאור דומה למה שאנו מוצאים במקרא. על פי כתביו של סנכוניאתון, סיפור הבריאה הפיניקי מתחיל באֵלָה בשֵם בָּאאוּ (Baau). באאו ה'אם הראשונית' האלה האם מתוארת על ידיו בתור - לילה/חושך.[12] האלה מופיעה במיתוסים: האכדי, הבבלי, הפיניקי והשומרי, בשמות האלה בָּאאוּ (Baau), האלה באהו (Bahu) או האלה בוהו (Bohu).[13][14] חוקרים מצאו קשר בין המיתולוגיה הפיניקית לבין הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" המופיע בספר בראשית, פרק א', פסוק ב' ומקשרים את תהו אל האלה תיאמת המופיעה באפוס אנומה אליש הבבלי ('תהום' בתנ"ך) ואת בהו אל האלה הפיניקית באאו (בתנ"ך: המצב הבראשיתי של חושך על פני תהום).[15][16][17] בקטע אחד המובא שם,[18] מוצגת "סצנת־בראשית" ובה שני האלמנטים הקדומים, הרוח והכאוס, כשהרוח נושבת על פני הכאוס האפֵל. לאחר מכן בא תיאור של רוח זו כאחוזת תאווה־מינית.[19] תיאור דומה מופיע במיתולוגיה היוונית בשירת הסיודוס, כאשר שני האלמנטים הקדומים הם כאוס וארוס (התאווה המינית).

בכתביו, סנכוניאתון מתאר את התהוות העולם במסורת הפיניקית,[20] ראשית הפולחן וייסודה של התרבות החומרית. לעומת התיאור הקצר בבראשית, הבא כהערות לוואי לשמות המייסדים, הרי בכתביו מתואר נושא זה בהרחבה. לאחר סיפור בריאת העולם הוא מספר על המצאת המזון, המצאת התפילה לאל בעת בצורת, המצאת האש, המצאת הבית והמחסה, המצאת מגן לגוף מעורות חיות,[21] קביעת המועדים[22] ולאחר מכן המצאת הציד והדיג, המצאת הברזל המצאת לחשים והגדת עתידות, המצאת החקלאות ועוד.[23]

הוא מרבה לתאר בכתביו את האל הכנעני אל, ובתרגום כתביו פילון איש גבל מזהה את אל עם קרונוס היווני.

מיתוס פיניקי המופיע בכתביו מספר שאיש בשם אוסוס שנלכד ביער בוער, כרת עץ, דחף אותו לים וכך ניצל מן האש, וזה היה הפיניקי הראשון שהפליג בים.[24]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הגיית השם ביוונית: סנכוּניאתון, במלעילהטעמה בהברה השנייה מהסוף).
  2. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, תש"ב, עמ' י"ג
  3. ^ Albert I. Baumgartner, The Phoenician History of Philo of Byblos: A Commentary, Brill, 1981, עמ' 42
  4. ^ פורפיריוס מצוטט אצל אוסביוס, הכנה לבשורה, ספר 1, פרק 9.
  5. ^ שלמה ראבין (רובין), מעשה בראשית של הכנעני סנחוניתון עם מבוא גדול המבאר באספקלריא מאירה חותם תוכנית מסתרי מעשה בראשית וסודות ספרי היצירה אצל היהודים הקדמונים (שם בספר בגרמנית: (Kosmologie und Theoginie der Phonizier. הכוונה סנכוניאתון, הסופר הפיניקי שפילון מגבל (שדבריו נשתמרו בחיבורו של אוזוויוס (Preaparation evangelica, שטען שסמך על חיבור שנכתב לפני מלחמת טרויה. ראו: השחר, חוברת שלישית, עמ' 43-68.
  6. ^ [O. Eissfeldt, Taautos und Sanchuniathon, Berlin, 1952]
  7. ^ אוסביוס, הכנה לבשורה, ספר 1, פרקים 9–10.
  8. ^ Forbes, Peter Barr Reid, "Philon of Byblos" in The Oxford Classical Dictionary, New York, New York.: Oxford University Press, 1991, p.823.
  9. ^ [Baumgarten, The Phoenician History of Philo of Byblos (Leiden, 1981)]
  10. ^ James Barr, Philo of Bylos and his "Phoenician History, Bulletin of the John Rylands University Library 57, 1974
  11. ^ Sanchuniathon of Berytus, Phoenician History tr. Philo of Byblos, fragments.
  12. ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother interpreted by him as Night
  13. ^ [Encyclopedia of Ancient Deities. Edited by Charles Russell Coulter, Patricia Turner. "Bau Ba'u (Akkadian, Babylonian, Phoenician, Sumerian) Also known as: Baau, Bahu, Bohu" ]
  14. ^ Bau. MESOPOTAMIAN DEITY. WRITTEN BY: THE EDITORS OF ENCYCLOPÆDIA BRITANNICA
  15. ^ The Phenomenology of Symbol: Genesis I and II. FK Flinn - Phenomenology in Practice and Theory, 1985 - Springer, "tohu-wa-bohu… these verses mythologically by relating tehom to Ti-amatu, the Mesopotamian dragonness of the deep, and bohu to Baau, the Phoencian goddess of darkness"
  16. ^ Watson, Wilfred GE. "Philo of Byblos, the Phoenician History: Introduction, Critical Text, Translation, Notes (CBQMS 9)." (1983): 652-654.," equation of "Baau" with Hebrew bôhû "
  17. ^ [Cosmogonic Affinities in Genesis 1:2. Journal of Near Eastern Studies. Volume 43, Number 3 Apr., 1927]
  18. ^ במהדורת אטרידג' ואודן, עמ' 35.
  19. ^   אדמיאל קוסמן, לעשות אהבה כדי לברוא את העולם, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2015.
  20. ^ F. Jacoby. Die Fragrnenie tier Griechisehen Historiker, iii (Leiden. 1958), pp. 802 24.
  21. ^ השוו ספר בראשית, פרק נ', פסוק כ"א.
  22. ^ השוו ספר בראשית, פרק א', פסוק ט"ו.
  23. ^ ייסוד התרבויות במסורת העברית, הכנענית והשומרית מתוך: עולם התנ"ך - בראשית > בראשית > פרק ד
  24. ^ ישראל שצמן, רחל צלניק-אברמוביץ, רומא: אימפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 2, עמ' 105