סליק אבידוב בנהלל
סליק אבידוב בנהלל היה סליק מרכזי של ארגון ההגנה שנבנה ב-1943 בחצר ביתו של יעקב אבידוב בנהלל. לאחר הקמת המדינה הוכרז כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וניתן לסייר במקום.
 | |
| הכניסה לרפת משפחת אבידוב ממנה ירדו לסליק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | סליק |
| שימוש | סליק ומוזיאון |
| כתובת |
נהלל  |
| מיקום | נהלל |
| מדינה |
 ישראל |
| בעלים | משפחת אבידוב |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1943 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1943 |
| חומרי בנייה | בטון |
| יוצר | יאני אבידוב |
| מידות | |
| קומות | 1 |
| קואורדינטות | 32°41′30″N 35°11′36″E / 32.69162327361074°N 35.193414815908504°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   סליק אבידוב | |
  | |
רקע עריכה
לאחר תום מלחמת העולם הראשונה החלו יישובים רבים לאסוף ולרכוש נשק כשכל ישוב דאג לעצמו ובהתאם לכך כל ישוב טרח והקים סליקים פרטיים בתחום היישוב בכוחות עצמו. החל מ-1925, עם קום ארגון ההגנה, החלו ראשי הארגון בתהליך כלל ארצי של הרחבת היקף הנשק הנאגר ושיפור אופן אחסנתו. במסגרת זו הקים הארגון ארבעה סליקים ארציים מרכזיים (בגבעתיים, קבוצת גבע, קבוצת כנרת ובאיילת השחר). בנוסף פעל הארגון לשפר את הסליקים ביישובים נוספים ברחבי הארץ.
מאחר שרוב הסליקים הוקמו בקיבוצים היו אלו "על הכוונת" של הבריטים דבר שהתבטא בפשיטות ובחיפושים חוזרים ונשנים בקיבוצים. לכן החליטו ראשי ההגנה לפזר את הסיכון ולהקים סליקים גם במושבים. החלטה זו לוותה בהרבה חששות בגלל העונשים הכבדים שהטילו הבריטים בעקבות גילוי סליקים. בעוד שבמקרה של גילוי סליק בקיבוץ אין גורם אחד שניתן להאשים אותו הרי שבמקרה של גילוי סליק במשק פרטי במושב כן ניתן להאשים גורם ספציפי.
על אף החשש החל ארגון "ההגנה" בבניית סליקים במושבים כשאחד מהם נבנה במשק של יאני אבידוב בנהלל[1].
ההיסטוריה של הסליק עריכה
בניית הסליק במשק אבידוב החלה ב-1943. כדי להסוות את מטרת הבנייה הכריז אבידוב על בניית בור איסוף שתן של הפרות ברפת המשק. התכנון היה לחפור שני בורות כשלבור הקטן אכן ייאסף השתן בעוד שהבור הגדול יהפוך לסליק.
את החפירה ביצעו פועלים, מומחי חציבה, מחיפה. עבודתם לוותה במחאה של תושבי נהלל שלא היו בסוד העניינים והתנגדו לעבודת שכירים במושב. לאחר סיום חציבת שני הבורות נוצק בטון בקירות ובתקרה. הסליק נבנה בעומק 2.5 מטר ובשטח של כ-5 מ"ר. פיר חיבר אותו אל פני הקרקע שם הוסתר פתחו במשאבה אותה ניתן היה להזיז[2]. במקביל לבנייה הונחו ארבעה צינורות אוורור אנכיים שהוסוו כעמוד חשמל וכעמודי תמיכה למבנה הרפת שנבנתה מעל הסליק.
עם סיום בניית הסליק החלו אנשי ההגנה להעביר אליו נשק במהלך הלילה. בשבת השחורה לא גילו הבריטים את הסליק אך מחשש שבחיפוש נוסף הוא יתגלה נאטם הפתח עד פרוץ מלחמת העצמאות אז הוא נפתח שוב והנשק שבו נמסר לכוחות הלוחמים.
לאחר קום המדינה עריכה
ניסיון ההשתלטות על הסליק עריכה
על אף הקמת המדינה וצה"ל נותר בארגונים שונים החשש מפני הממלכתיות. אחד הארגונים האלו היה מפ"ם שחשד במנגנונים של מפא"י ולכן הורתה הנהגת מפ"ם לקיבוציו להכין נשק בסליקים. ב-1949 נרשם ניסיון דומה של מפ"ם להשתלט על הסליק במשק אבידוב. דב אבידוב (בנו של יאני) הוזמן לפגישה עם משה סנה בחיפה כשבהמשך החלו שליחים של מפ"ם לשפץ את הסליק ללא אישור המשפחה. הנושא דווח למשה דיין ואיסר הראל והניסיון נעצר.
הקמת המוזיאון עריכה
נכדו של יאני, עופר אבידוב, שיפץ את הסליק והפך אותו לאתר תיירות הפתוח למבקרים המשולב במספר אתרים נוספים הקשורים לסיפור משפחת אבידוב.
מחווה אומנותי עריכה
כמחווה לסליק אבידוב מספר מאיר שלו, בספרו רומן רוסי, על שומר הכפר, רילוב, על הסליק שהקים ברפת שלו, ועל שלל כלי הנשק שצבר שם.
לקריאה נוספת עריכה
- ד"ר רפי קיטרון, ארץ ישראל הנסתרת - סיפורם של הסליקים ותולדותיהם, הוצאת אריאל, 2010, עמודים 144–145
קישורים חיצוניים עריכה
- סליק אבידוב בנהלל, באתר "המועצה לשימור אתרים"
- סליק אבידוב, באתר מושב נהלל
- סליק בנהלל, באתר המועצה האזורית עמק יזרעאל (אורכב)
- הסליק בנהלל באתר "סברסים"
הסליק בנהלל, סרטון באתר יוטיוב, 18 בדצמבר 2009
הערות שוליים עריכה