א-סמוע

עיירה בתחומי הרשות הפלסטינית
(הופנה מהדף סמוע)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אַ-סַּמוּעערבית: السموع) (בעברית: סמוע) היא עיירה פלסטינית בדרום הר חברון, המונה כ-18,000 תושבים. תושביה מעבדים כ-20 אלף דונם, ובכלל זה גידולי תבואה, ירקות ומעט מטעים. ענף גידול הצאן הוא מענפי הפרנסה העיקריים.

א-סמוע (עיירה)
السموع
Samu 2007 (cropped).jpg
א-סמוע. 2007
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה חברון
שטח 13.80 קמ"ר
גובה 696 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 18,000 (2006)
קואורדינטות 31°24′03″N 35°04′01″E / 31.400791666667°N 35.067075°E / 31.400791666667; 35.067075 
אזור זמן UTC +2
קבוצה יהודית מבקרת בבית הכנסת, 2009. על משקוף הפתח משמאל גרפיטי של צלב קרס. ברקע בתי הכפר א-סמוע
בית הכנסת 2009

הכפר מעיד ומשמר את שמו של היישוב היהודי המקראי אשתמוע, השוכן ככל הנראה באותו מקום. בשנת 1838 זיהה אדוארד רובינסון את סמוע עם אשתמוע המקראית[1][2]. הוא תיאר את סמוע ככפר "משמעותי מלא צאן ועדרים". הוא מצא גם שרידי קירות שנבנו מאבנים גדולות מאוד, שחלקם היו באורך של יותר מ-10 מטרים[3].

תולדות היישובעריכה

בתקופת המקרא היה במקום יישוב כהנים בשם אשתמוע, המוזכר לראשונה בספר יהושע. אוסביוס מקיסריה בן המאה ה-4 כותב על אשתמוע: "כפר גדול מאוד של יהודים בדרומא מצפון לעָנִים בתחום אלויתרופוליס".

במאה ה-12 הוקמה במקום מצודה צלבנית, שהייתה חלק ממערך ההגנה על הדרך לעבר הירדן, אל המרכז הצלבני החשוב בקיר מואב (אל-כרכ).

על הכפר בתקופת שלטון העות'מאני כתב החיד"א (הרב חיים יוסף אזולאי) בספר "מעגל טוב", כי הוא עבר במקום בשנת תקל"ג (סוף שנת 1772) בדרכו מחברון לאל עריש, וכי תושבי שמוע הטילו מס מיוחד על זרים שעברו בגבולות העיר[4].

בכפר נתגלו שרידים רבים, המעידים על יישוב גדול ומבוסס בתקופת המשנה והתלמוד. החשוב שבהם הוא בית הכנסת הגדול, שנחשף במרכז הכפר ובחצרותיו נמצאו, בשימוש משני, שברים ארכיטקטוניים ובהם סמלים יהודיים אופייניים.

חפירות ארכאולוגיות נערכו במקום בשנת 1934 בידי החוקרים מאיר ורייפנברג. במקום נמצאו שרידי בית כנסת עם כתובת פסיפס ומטמון מטבעות גדול. החפירות נמשכו לאחר מלחמת ששת הימים. בשנת 1969 הן הושלמו על ידי זאב ייבין. באותה שנה פונו הדיירים שגרו מעל המבנה ובית הכנסת הוכשר לביקורי הקהל[5].

בשנת 1970 סקר שמריהו גוטמן את בתי הכפר א-סמוע ומצא בהם פריטי אדריכלות יהודית: 15 משקופים מעוטרים, עם רוזטות אופייניות. על ארבעה משקופים נמצאו תאורי מנורת שבעת הקנים. בקירות המבנים בכפר נמצאו ציורי מנורות פשוטות. שני משקופים הועברו למוזיאון רוקפלר ושלישי לכפר עציון.

היסטוריה מודרניתעריכה

תושבי הכפר מעבדים כ-20 אלף דונם, ובכלל זה גידולי תבואה, ירקות ומעט מטעים. ענף גידול הצאן הוא מענפי הפרנסה העיקריים.

ב-13 בנובמבר 1966 פשט צה"ל על הכפר בפעולת תגמול שנודעה כפעולת סמוע, בעקבות פעולות חבלה שנעשו נגד מטרות ישראליות. בפעולה פוצצו עשרות בתים. לירדנים היו 18 הרוגים, ולצה"ל הרוג אחד – מפקד גדוד צנחנים, סא"ל יואב שחם. מהפיצוץ במקום נפגע גם מבנה בית הכנסת העתיק במקום.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא א-סמוע בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ E. Robinson, Biblical researches in Palestine, and in the adjacent regions, Volume I, p. 494. London 1856.
  2. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. 194.
  3. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 2, pp. 626-7.
  4. ^ מקור:דוד עמית
  5. ^ היום הוא בתחומי השליטה של הרשות הפלסטינית.