סעדיה אלקיים

סעדיה ("סופאפו") אלקיים (כ"ב בכסלו תר"ץ, 24 בדצמבר 1929 - ו' באדר תשט"ו, 28 בפברואר 1955) היה לוחם ומפקד בצנחנים בדרגת רב-סרן, מעוטר עיטור העוז. לזכרו נקראה הפעולה בחאן-יונס מבצע אלקיים.

סעדיה אלקיים
אין תמונה חופשית
לידה 24 בדצמבר 1929
כ"ב בכסלו תר"ץ
תל אביב
נהרג 28 בפברואר 1955 (בגיל 25)
ו' באדר תשט"ו
כינוי סופאפו
דרגה רב סרן רב סרן
תפקידים בשירות
לוחם בפלמ"ח בחטיבת יפתח
קצין בנח"ל
מפקד פלוגה בצנחנים
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
קרב לטרון
מבצע יואב
פעולות התגמול
מבצע חץ שחור
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
התצפית על שם סעדיה אלקיים (סופפו) באנדרטת חץ שחור

ביוגרפיהעריכה

נולד בתל אביב לאליהו ואסתר. דור שלישי בארץ. סבו היה יועץ השולטן המרקשי, אשר עזב את כהונתו מאהבתו הרבה לציון, והוא היה יהודי יחיד בין הערבים בלוד שבה גר. אביו, שירש את בית-מסחרו העדיף לגור בתל אביב. אחרי שסעדיה סיים את לימודיו בבית-הספר לדוגמה למד שנתיים בגמנסיה העברית "הרצליה" ולאחר-מכן סיים את לימודיו במוסד החקלאי בבן-שמן.[1]בסיום לימודיו החל לעבוד כחקלאי במספר קיבוצים. בקיבוץ חולתה שבגליל העליון דבק בו הכינוי "סופאפו" על שם "סופפים", כינוי לחלק במנוע הטרקטורים, שבהם אהב להתעסק. לאחר מכן, החליט להתגייס לפלמ"ח.[2]

מלחמת העצמאותעריכה

אלקיים היה לוחם בגדוד השלישי בחטיבת יפתח ולחם בחזיתות שונות בהם פעולת סאסא, כיבוש נבי יושע, פיצוץ גשר מירון כיבוש עין זיתים, התקפה על הרובע הערבי בצפת בלחימה בלטרון כיבוש חדותה גימזו ודניאל בכיבוש לוד ורחובות. בלחימה בבית חאנון ובמבצע יואב במהלך הלחימה נפצע פעמיים. [3]

לאחר המלחמה השתחרר וחזר לחקלאות, אולם מספר שנים לאחר מכן החליט לשוב לצבא, לחטיבת הנח"ל, ולאחר שסיים קורס קצינים והתמנה למפקד מחלקה.

מבצע חץ שחורעריכה

  ערך מורחב – מבצע חץ שחור

מבצע חץ שחור או פעולת עזה היה פעולת תגמול צבאית שנערכה החל ב-28 בפברואר ועד 1 במרץ 1955 על ידי צה"ל ברצועת עזה, כתגובה לסדרת מעשי רצח ואלימות שביצעו מסתננים, ששיאם ברצח של תושב ישראלי ברחובות.

בפעולה זו אלקיים פיקד על אחד מהכוחות, שיעדו היה תקיפת מחנה צבאי מצרי. אלקיים הסתער והתקדם בראש אנשיו, גלוי לאש, עד שנפל. חייליו המשיכו בהסתערות וכבשו את המחנה.

אלקיים נקבר בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול. הותיר אחריו אישה ובת.

עיטור העוזעריכה

אחרי נפלו צויין לשבח על ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף משה דיין, על גבורה ורוח מנהיגות למופת, ובשנת 1973 הוענק לו עיטור העוז על ידי הרמטכ"ל, רב-אלוף דוד אלעזר.[4]

הנצחהעריכה

זכרו מונצח בגבעת התצפית ע"ש סופאפו באנדרטת חץ שחור ושמו חרוט על "סלע הגיבורים" באנדרטת חץ שחור ליד העיר שדרות. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-סרן.

ב-12 בנובמבר 1960 נערך משחק כדורגל לזכרו בין שמשון תל אביב לבני יהודה תל אביב.[5]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה