ספגטי

פסטה בצורת אטריות ארוכות ודקות

ספגטי הוא פסטה שצורתה כשל אטריות ארוכות ודקות (כ-1–1.5 מ"מ). בניגוד לבוקטיני (הפסטה שבישראל מכנים בטעות מקרוני), הספגטי אינו חלול במרכזו. מקור המילה "ספגטי" מהמילה האיטלקית Spaghetto, מעין קיצור של המילה Spago שפירושו "חוט דק" או "חוט שזור". ניתן לתרגם את המילה Spaghetti באופן מילולי - חוטים קטנים.

ספגטי
מאכלים
סוג מוצרי מקרוני דמויי־חוט, אטריות עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבח המטבח האיטלקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים סולת מחיטת דורום, מים עריכת הנתון בוויקינתונים
גבינות
צורה long, thin object עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ספגטי ללא רוטב
ספגטי מוכן עם רוטב עגבניות
בישול ספגטי

ישנן כמה וריאציות על הספגטי המוכר, בהן ספגטיני (Spaghettini, ספגטי דק), ספגטוני (Spaghettoni, ספגטי עבה) וספגטי אלה קיטרה (Spaghetti alla chitarra, ספגטי עם חריצים אופקיים שמזכיר מיתר של גיטרה).

הכנה

עריכה

רוב הספגטי הנמכר והנצרך יוצר בצורה מסחרית ולאחר מכן עבר ייבוש. את הספגטי מבשלים במים רותחים ומומלץ עם מלח גס עד שהם הופכים רכים ולאחר מכן מסננים את הספגטי באמצעות מסננת, ולא שוטפים. מבנה ומרקם הספגטי משתנה במהלך הבישול. מרקם פופולרי הוא אל דנטה (בישול הספגטי לדרגה שהם אכן מבושלים אולם עדיין קשים ונדרשת לעיסה שלהם). אחרים מעדיפים לבשל את הספגטי עד הסוף על מנת שיהיה לספגטי מרקם רך במיוחד.

הספגטי, אשר מוגש בדרך כלל עם רוטב עגבניות, מהווה מעין סמל של המטבח האיטלקי. ניתן להגיש ספגטי עם רטבים איטלקיים אחרים כמו בשמל או אליו אוליו (Aglio e olio) אבל לא מקובל להגיש עם רוטב בולונז או רטבים גסים כיוון שהם לא יכולים להתפס על המבנה החוטי הארוך. נהוג להוסיף חתיכות קטנות של גבינה צהובה הנמסות בספגטי החם. סוגי הגבינה הנפוצים הם פרמזן, פקורינו וצ'דר. מחוץ לאיטליה מוגש הספגטי יחד עם קציצות בשר, אם כי שילוב זה אינו מתכון איטלקי.

קיימת אפשרות להגשת ספגטי עם צדפות - ספגטי אלה וונגולה.

אכילה

עריכה

בעולם המערבי נהוג לאכול את הספגטי באמצעות מזלג: "דוקרים" את הספגטי באמצעות המזלג ומסובבים את המזלג כך שהספגטי יתלפף סביב שיני המזלג. לעיתים נעזרים בכף, אשר בתוכה מסובבים את המזלג עם הספגטי. עם זאת, לא בכל התרבויות אוכלים את הספגטי בצורה זו. יש המעדיפים לחתוך את הספגטי לאטריות קטנות באמצעות סכין ולאחר מכן להשתמש במזלג או כף (במטרה לאסוף את הספגטי במקום ללפף אותו סביב כלי האכילה). במספר מדינות באסיה יש המשתמשים במקלות אכילה סיניים. באתיופיה אוכלים את הספגטי עם הידיים.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • מאסימו מונטנארי, קיצור תולדות הספגטי ברוטב עגבניות, הוצאת אסיה, 2023.[1]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה