אליעזר קפלן

אליעזר קפלן
לידה	27 בינואר 1891; מינסק, האימפריה הרוסית
פטירה	13 ביולי 1952 (בגיל 61); ג'נובה, איטליה
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1920
מקום קבורה	חלקת גדולי האומה, ירושלים
מפלגה	מפא"י
	25 ביוני 1952 – 13 ביולי 1952; (19 ימים)
תחת ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
	אבא אבן (עד 1963) ←
	14 במאי 1948 – 25 ביוני 1952; (4 שנים ו־6 שבועות)
תחת ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
	לוי אשכול ←
	10 במרץ 1949 – 1 בנובמבר 1950; (שנה ו־33 שבועות)
תחת ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
	→ פרץ ברנשטיין יעקב גרי ←
	25 ביוני 1952 – 13 ביולי 1952; (19 ימים)
תחת ראש הממשלה	דוד בן-גוריון
	14 בפברואר 1949 – 13 ביולי 1952; (3 שנים ו־21 שבועות)
כנסות	1 - 2
	מזכיר הוועד הפועל; חבר הנהלת הסוכנות היהודית; חבר מועצת העיר תל אביב;
	מזכיר הוועד הפועל; חבר הנהלת הסוכנות היהודית; חבר מועצת העיר תל אביב;

אליעזר קפלן (27 בינואר 1891 – 13 ביולי 1952) היה פעיל ציוני, חבר מועצת העיר תל אביב (1925–1933), חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים שלה (1933–1948), שר האוצר הראשון של ישראל ושר המסחר והתעשייה.

אליעזר קפלן חותם על מגילת העצמאות 1948

קבריהם של אליעזר ודבורה קפלן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל

ביוגרפיהעריכה

קפלן נולד במינסק שבבלארוס (אז בפלך מינסק, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית), אחד מעשרת ילדיהם של פרומה ומאיר בן מיכאל קפלן, בעל בית מסחר סיטונאי גדול לחוטי אריגה^[1]. למד ב"חדר", בגימנסיה רוסית בלוביץ' (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום בפולין) ובבית הספר הטכני הגבוה במוסקבה (MHTS). סיים לימודיו כמהנדס בניין ב-1917. נישא לד"ר דבורה לבית קפלן (בת דודו אברהם קפלן), רופאה, שעבדה שנים רבות כרופאת ילדים.

עלה לארץ ישראל בשנת 1920, בתקופת העלייה השלישית, ומיד נשלח לשנתיים לגרמניה להקים את הסניף המקומי של התאחדות הפועל הצעיר, ובהמשך, לשמש כמזכירו. כשחזר לארץ ישראל בשנת 1923 כיהן כחבר הנהלה במשרד לעבודות ציבוריות ובנין וכמנהל המחלקה הטכנית של עיריית תל אביב. בקיץ 1925 השתתף בקונגרס הציוני העולמי ה-14 שנערך בעיר וינה שבאוסטריה ונבחר לנשיאות הקונגרס כנציג הפועל הצעיר^[2].

אחר כך נמנה עם ראשי ההסתדרות והיה מזכיר הוועד הפועל בשנים 1929–1933^[3]. בשנים 1933–1948 היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים בה. כמו כן כיהן כחבר מועצת העיר תל אביב בין השנים 1925–1933.

אחרי מלחמת העולם השנייה, כגזבר הסוכנות, עסק בהכנת הבסיס הכלכלי למדינה שבדרך ובגיבוש תוכנית לעלייית מיליון איש^[4]. עם קבלת תוכנית החלוקה ופרוץ מלחמת העצמאות עסק בגיוס התקציבים הדרוש ליישוב^[5].

לפי תיאורו של זאב שרף, קפלן היה אחד מארבעת המצביעים במנהלת העם נגד הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948, אם כי יש היסטוריונים החולקים על זאת וטוענים שהייתה הסכמה כללית על הכרזת המדינה וההצבעה הייתה על נושא אחר^[6]. נמנה עם חותמי מגילת העצמאות.

לאחר קום המדינה התמנה לשר האוצר הראשון. בתקופת כהונתו השיג את ההלוואות הראשונות ממקורות בחו"ל, שהצילו את המשק הישראלי מהתמוטטות, סיוע אמריקאי לישראל והלוואה מהבנק העולמי^[7]. בתחילת 1952 הגה והוביל את המדיניות הכלכלית החדשה. במקביל לכהונתו כשר האוצר, כיהן קפלן בשנים 1949–1950 גם כשר המסחר והתעשייה.

כשבועיים לפני מותו התפטר ממשרתו בעקבות מצבו הבריאותי והתמנה לסגן ראש הממשלה ולשר בלי תיק^[8].

קפלן, שסבל ממחלת לב, קיבל התקף לב בבוקר ה-11 ביולי 1952 על סיפון האונייה "נגבה", כשהיה בדרכו לחופשה בשווייץ^[9]. הוא הובל לטיפול רפואי בג'נובה שבאיטליה, שם נקבע מותו ב-13 ביולי 1952 לפנות בוקר^[10]. הוא היה הראשון להיקבר בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל, עוד בטרם נקבעו הקריטריונים לקבורה בחלקה^[11]^[12]. בעקבות כך, קפלן הוא המנהיג היחיד (לבד מטדי קולק ורעייתו) הקבור בחלקה למרות שלא מילא את תפקיד ראש ממשלת ישראל, נשיא מדינת ישראל או יושב ראש הכנסת (או בן/בת זוגו/ה). קפלן היה אב לשתיים.

הנצחתועריכה

באוגוסט 1952 הוחלט לקרוא את היישוב בית אליעזר ליד חדרה על שמו (היישוב הפך לשכונה של חדרה אחר כך)^[13]. בנוסף קרויים על שמו בית החולים קפלן ברחובות, שכונת קריית אליעזר בחיפה, שכונת קריית אליעזר בנתניה שכונת קפלן בכפר סבא ורחובות רבים בערי ישראל, בהם רחוב קפלן (ומחלף קפלן שלצידו) בתל אביב שנקרא על שמו מאז 1961^[14], ורחוב קפלן בירושלים שבו שוכנת הכנסת ומוסדות שלטון נוספים. עוד קרוי על שמו פרס קפלן, פרס ישראלי שניתן מאז 1954 על התייעלות והעלאת פריון העבודה. את הזוכים בפרס קובעת ועדה בראשות מנהל המכון לפריון העבודה והייצור, ואת הפרס מעניק לזוכים שר העבודה^[15].

כתביועריכה

די ווירטשאפטס-פּאָליטיק פון דער ציוניסטישער עקזעקוטיווע (דער ובאנייטער קאלאניזאציע-טעטיקייט), ירושלים, לונדון: הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תרצ"ה. (ביידיש)
חזון ומעש (העורך: יוסף שפירא), תל אביב: עם עובד - תרבות וחינוך, תשל"ג. (ראה אור לאחר מותו)

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא אליעזר קפלן בוויקישיתוף

רשימת הפרסומים של אליעזר קפלן, בקטלוג הספרייה הלאומית
אליעזר קפלן, באתר הכנסת
אליעזר קפלן, באתר כנסת פתוחה
אליעזר קפלן, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
דוד תדהר (עורך), "אליעזר קפלן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1116
ד"ר דבורה קפלן, 'בבית ציוני', בתוך: דוד כהן (כינס), שלמה אבן שושן (ערך), מינסק עיר ואם: קורות - מעשים - אישים - הוי, כרך א, תל אביב: ארגון יוצאי מינסק ובנותיה בישראל; הקיבוץ המאוחד; לוחמי הגטאות: בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון, תשל"ה, עמ' 363–367 (ספר יזכור לקהילת מינסק, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 367) (הכותבת היא אשתו ובת-דודו)
גד ליאור, מהנדס הבניין שהפך לשר ששלט בכל לירה שיצאה מקופת המדינה, באתר ynet, 22 באוקטובר 2021
אליעזר קפלן איננו, יומני כרמל יולי 1952
אליעזר קפלן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שולייםעריכה

^ 'מאיר קפלן', בתוך: דוד כהן (כינס), שלמה אבן שושן (ערך), מינסק עיר ואם: קורות - מעשים - אישים - הוי, כרך א, תל אביב: ארגון יוצאי מינסק ובנותיה בישראל; הקיבוץ המאוחד; לוחמי הגטאות: בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון, תשל"ה, עמ' 664 (ספר יזכור לקהילת מינסק, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 667).
^ הקונגרס היד בווינא, הארץ, 18 באוגוסט 1925
^ ועד פועל חדש להסתדרות העובדים, הארץ, 7 בפברואר 1934
^ הסוכנות דורשת עלית מיליון יהודים אחרי המלחמה אומר אליעזר קפלן במסבת עיתונאים בניו־יורק, הבוקר, 15 באפריל 1945
נאום אליעזר קפלן לפני ועדת או"מ, קול העם, 7 ביולי 1947
^ נאומו של אליעזר קפלן, הארץ, 10 במאי 1948
אליעזר קפלן: אל יקוו למצוא יהודים מתונים, הארץ, 2 במרץ 1948
הערב - "כנוס המלוה", המשקיף, 9 במאי 1948
^ מרדכי נאור, יום רביעי הגדול, באתר הארץ, 1 במאי 2006
^ א.קפלן יסע לארה"ב בקשר עם בקשת המלווה, קול העם, 21 בנובמבר 1948
^ פרוטוקול הישיבה ה-99 של הכנסת השנייה. (עמ' 2), אתר הכנסת, ‏25 ביוני 1952
^ אליעזר קפלן איננו, הארץ, 14 ביולי 1952
^ אליעזר קפלן איננו, דבר, 14 ביולי 1952
^ הר הרצל - מתווה היסטורי של בית הקברות הלאומי בירושלים
^ הקבר של אליעזר קפלן בחלקת גדולי האומה, באתר BillionGraves
^ בית אליעזר" - יישוב עיש אליעזר קפלן, דבר, 8 באוגוסט 1952
^ פתיחת רחוב ע"ש אליעזר קפלן זיל, הבוקר, 11 בינואר 1961
^ פרםי ייעול ע"ש אליעזר קפלן, הארץ, 5 במרץ 1959

אליעזר קפלן - תבניות ניווט

[1] 'מאיר קפלן', בתוך: דוד כהן (כינס), שלמה אבן שושן (ערך), מינסק עיר ואם: קורות - מעשים - אישים - הוי, כרך א, תל אביב: ארגון יוצאי מינסק ובנותיה בישראל; הקיבוץ המאוחד; לוחמי הגטאות: בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון, תשל"ה, עמ' 664 (ספר יזכור לקהילת מינסק, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 667).

[2] הקונגרס היד בווינא, הארץ, 18 באוגוסט 1925

[3] ועד פועל חדש להסתדרות העובדים, הארץ, 7 בפברואר 1934

[4] הסוכנות דורשת עלית מיליון יהודים אחרי המלחמה אומר אליעזר קפלן במסבת עיתונאים בניו־יורק, הבוקר, 15 באפריל 1945
נאום אליעזר קפלן לפני ועדת או"מ, קול העם, 7 ביולי 1947

[5] נאומו של אליעזר קפלן, הארץ, 10 במאי 1948
אליעזר קפלן: אל יקוו למצוא יהודים מתונים, הארץ, 2 במרץ 1948
הערב - "כנוס המלוה", המשקיף, 9 במאי 1948

[6] מרדכי נאור, יום רביעי הגדול, באתר הארץ, 1 במאי 2006

[7] א.קפלן יסע לארה"ב בקשר עם בקשת המלווה, קול העם, 21 בנובמבר 1948

[8] פרוטוקול הישיבה ה-99 של הכנסת השנייה. (עמ' 2), אתר הכנסת, ‏25 ביוני 1952

[9] אליעזר קפלן איננו, הארץ, 14 ביולי 1952

[10] אליעזר קפלן איננו, דבר, 14 ביולי 1952

[11] הר הרצל - מתווה היסטורי של בית הקברות הלאומי בירושלים

[12] הקבר של אליעזר קפלן בחלקת גדולי האומה, באתר BillionGraves

[13] בית אליעזר" - יישוב עיש אליעזר קפלן, דבר, 8 באוגוסט 1952

[14] פתיחת רחוב ע"ש אליעזר קפלן זיל, הבוקר, 11 בינואר 1961

[15] פרםי ייעול ע"ש אליעזר קפלן, הארץ, 5 במרץ 1959

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]