אליעזר קפלן

פוליטיקאי ישראלי

אליעזר קפלן (27 בינואר 189113 ביולי 1952) היה פעיל ציוני, חבר מועצת העיר תל אביב (1925–1933), חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים שלה (1933–1948), שר האוצר הראשון של ישראל ושר המסחר והתעשייה.

אליעזר קפלן
Eliezer Kaplan.jpg
לידה 27 בינואר 1891
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית מינסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 ביולי 1952 (בגיל 61)
איטליהאיטליה ג'נובה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1920
מקום קבורה ישראלישראל חלקת גדולי האומה, ירושלים
מפלגה מפא"י
סגן ראש ממשלת ישראל ה־1
25 ביוני 195213 ביולי 1952
(19 ימים)
תחת ראש הממשלה דוד בן-גוריון
אבא אבן (עד 1963)
שר האוצר ה־1
14 במאי 194825 ביוני 1952
(4 שנים ו־6 שבועות)
תחת ראש הממשלה דוד בן-גוריון
שר המסחר והתעשייה ה־2
10 במרץ 19491 בנובמבר 1950
(שנה ו־33 שבועות)
תחת ראש הממשלה דוד בן-גוריון
שר בלי תיק
25 ביוני 195213 ביולי 1952
(19 ימים)
תחת ראש הממשלה דוד בן-גוריון
חבר הכנסת
14 בפברואר 194913 ביולי 1952
(3 שנים ו־21 שבועות)
כנסות 1 - 2
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אליעזר קפלן חותם על מגילת העצמאות 1948
קבריהם של אליעזר ודבורה קפלן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל

ביוגרפיהעריכה

קפלן נולד במינסק שבבלארוס (אז בפלך מינסק, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית), אחד מעשרת ילדיהם של פרומה ומאיר בן מיכאל קפלן, בעל בית מסחר סיטונאי גדול לחוטי אריגה[1]. למד ב"חדר", בגימנסיה רוסית בלוביץ' (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום בפולין) ובבית הספר הטכני הגבוה במוסקבה (MHTS). סיים לימודיו כמהנדס בניין ב-1917. נישא לד"ר דבורה לבית קפלן (בת דודו אברהם קפלן), רופאה, שעבדה שנים רבות כרופאת ילדים.

עלה לארץ ישראל בשנת 1920, בתקופת העלייה השלישית, ומיד נשלח לשנתיים לגרמניה להקים את הסניף המקומי של התאחדות הפועל הצעיר, ובהמשך, לשמש כמזכירו. כשחזר לארץ ישראל בשנת 1923 כיהן כחבר הנהלה במשרד לעבודות ציבוריות ובנין וכמנהל המחלקה הטכנית של עיריית תל אביב. בקיץ 1925 השתתף בקונגרס הציוני העולמי ה-14 שנערך בעיר וינה שבאוסטריה ונבחר לנשיאות הקונגרס כנציג הפועל הצעיר[2].

אחר כך נמנה עם ראשי ההסתדרות והיה מזכיר הוועד הפועל בשנים 19291933[3]. בשנים 1933–1948 היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים בה. כמו כן כיהן כחבר מועצת העיר תל אביב בין השנים 1925–1933.

אחרי מלחמת העולם השנייה, כגזבר הסוכנות, עסק בהכנת הבסיס הכלכלי למדינה שבדרך ובגיבוש תוכנית לעלייית מיליון איש[4]. עם קבלת תוכנית החלוקה ופרוץ מלחמת העצמאות עסק בגיוס התקציבים הדרוש ליישוב[5].

לפי תיאורו של זאב שרף, קפלן היה אחד מארבעת המצביעים במנהלת העם נגד הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948, אם כי יש היסטוריונים החולקים על זאת וטוענים שהייתה הסכמה כללית על הכרזת המדינה וההצבעה הייתה על נושא אחר[6]. נמנה עם חותמי מגילת העצמאות.

לאחר קום המדינה התמנה לשר האוצר הראשון. בתקופת כהונתו השיג את ההלוואות הראשונות ממקורות בחו"ל, שהצילו את המשק הישראלי מהתמוטטות, סיוע אמריקאי לישראל והלוואה מהבנק העולמי[7]. בתחילת 1952 הגה והוביל את המדיניות הכלכלית החדשה. במקביל לכהונתו כשר האוצר, כיהן קפלן בשנים 19491950 גם כשר המסחר והתעשייה.

כשבועיים לפני מותו התפטר ממשרתו בעקבות מצבו הבריאותי והתמנה לסגן ראש הממשלה ולשר בלי תיק[8].

קפלן, שסבל ממחלת לב, קיבל התקף לב בבוקר ה-11 ביולי 1952 על סיפון האונייה "נגבה", כשהיה בדרכו לחופשה בשווייץ[9]. הוא הובל לטיפול רפואי בג'נובה שבאיטליה, שם נקבע מותו ב-13 ביולי 1952 לפנות בוקר[10]. הוא היה הראשון להיקבר בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל, עוד בטרם נקבעו הקריטריונים לקבורה בחלקה[11][12]. בעקבות כך, קפלן הוא המנהיג היחיד (לבד מטדי קולק ורעייתו) הקבור בחלקה למרות שלא מילא את תפקיד ראש ממשלת ישראל, נשיא מדינת ישראל או יושב ראש הכנסת (או בן/בת זוגו/ה). קפלן היה אב לשתיים.

הנצחתועריכה

באוגוסט 1952 הוחלט לקרוא את היישוב בית אליעזר ליד חדרה על שמו (היישוב הפך לשכונה של חדרה אחר כך)[13]. בנוסף קרויים על שמו בית החולים קפלן ברחובות, שכונת קריית אליעזר בחיפה, שכונת קריית אליעזר בנתניה שכונת קפלן בכפר סבא ורחובות רבים בערי ישראל, בהם רחוב קפלןמחלף קפלן שלצידו) בתל אביב שנקרא על שמו מאז 1961[14], ורחוב קפלן בירושלים שבו שוכנת הכנסת ומוסדות שלטון נוספים. עוד קרוי על שמו פרס קפלן, פרס ישראלי שניתן מאז 1954 על התייעלות והעלאת פריון העבודה. את הזוכים בפרס קובעת ועדה בראשות מנהל המכון לפריון העבודה והייצור, ואת הפרס מעניק לזוכים שר העבודה[15].

כתביועריכה

  • די ווירטשאפטס-פּאָליטיק פון דער ציוניסטישער עקזעקוטיווע (דער ובאנייטער קאלאניזאציע-טעטיקייט), ירושלים, לונדון: הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תרצ"ה. (ביידיש)
  • חזון ומעש (העורך: יוסף שפירא), תל אביב: עם עובד - תרבות וחינוך, תשל"ג. (ראה אור לאחר מותו)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אליעזר קפלן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 'מאיר קפלן', בתוך: דוד כהן (כינס), שלמה אבן שושן (ערך), מינסק עיר ואם: קורות - מעשים - אישים - הוי, כרך א, תל אביב: ארגון יוצאי מינסק ובנותיה בישראל; הקיבוץ המאוחד; לוחמי הגטאות: בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון, תשל"ה, עמ' 664 (ספר יזכור לקהילת מינסק, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 667).
  2. ^ הקונגרס היד בווינא, הארץ, 18 באוגוסט 1925
  3. ^ ועד פועל חדש להסתדרות העובדים, הארץ, 7 בפברואר 1934
  4. ^ הסוכנות דורשת עלית מיליון יהודים אחרי המלחמה אומר אליעזר קפלן במסבת עיתונאים בניו־יורק, הבוקר, 15 באפריל 1945
    נאום אליעזר קפלן לפני ועדת או"מ, קול העם, 7 ביולי 1947
  5. ^ נאומו של אליעזר קפלן, הארץ, 10 במאי 1948
    אליעזר קפלן: אל יקוו למצוא יהודים מתונים, הארץ, 2 במרץ 1948
    הערב - "כנוס המלוה", המשקיף, 9 במאי 1948
  6. ^ מרדכי נאור, יום רביעי הגדול, באתר הארץ, 1 במאי 2006
  7. ^ א.קפלן יסע לארה"ב בקשר עם בקשת המלווה, קול העם, 21 בנובמבר 1948
  8. ^ פרוטוקול הישיבה ה-99 של הכנסת השנייה. (עמ' 2), אתר הכנסת, ‏25 ביוני 1952
  9. ^ אליעזר קפלן איננו, הארץ, 14 ביולי 1952
  10. ^ אליעזר קפלן איננו, דבר, 14 ביולי 1952
  11. ^ הר הרצל - מתווה היסטורי של בית הקברות הלאומי בירושלים
  12. ^ הקבר של אליעזר קפלן בחלקת גדולי האומה, באתר BillionGraves
  13. ^ בית אליעזר" - יישוב עיש אליעזר קפלן, דבר, 8 באוגוסט 1952
  14. ^ פתיחת רחוב ע"ש אליעזר קפלן זיל, הבוקר, 11 בינואר 1961
  15. ^ פרםי ייעול ע"ש אליעזר קפלן, הארץ, 5 במרץ 1959
אליעזר קפלן - תבניות ניווט