עד פופ

תוכנית טלוויזיה

עד פופ היא תוכנית פופ טלוויזיונית ישראלי, ששודרה לראשונה ב-17 באוקטובר 1982 ועד לתחילת שנות ה-90 בערוץ הראשון. הרעיון לתוכנית היה של אהוד מנור, שהיה גם המנחה הראשון שלה.

עד פופ
סוגה מוזיקה
בימוי פנחס הר זהב
מנחים אהוד מנור
ענת דולב
אברי גלעד
יואב קוטנר
מיכל ניב
מנחם גרנית
ארץ מקור ישראל
שפות עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
אורך פרק 50 דקות
שידור
רשת שידור הערוץ הראשון
תקופת שידור מקורית 17 באוקטובר 1982[1]אוקטובר 1992
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רשימה של תוכניות "עד פופ" באינדקס הממוחשב של ארכיון הטלוויזיה הישראלית

בתוכנית שודרו וידאו קליפים של זמרים מחו"ל ומישראל, ובנוסף שולבו בו ראיונות. לאחר פרישתו של מנור ב-1985 ועד לסגירתה ב-1992 הנחו את התוכנית מנחים שונים, בהם: יואב קוטנר, מנחם גרנית, ענת דולב, אברי גלעד, יואב גינאי.

הפורמט הראשון 1982-85עריכה

את הפורמט הראשון הנחה אהוד מנור עם שירים ישנים לצד חדשים, בחלק מן התוכניות ראיין אמנים, הראיונות נמשכו כרבע שעה. על כל שיר היה מנור מסביר מידע מפורט על כל שיר וזמר. פורמט זה שודר משנת 1982 ועד שנת 1985. בתוכנית הפרידה שלו אירח מנור את עפרה חזה.

מנגינת הפתיחה הייתה Les Chants Magnetique, נעימה מאת ז'אן מישל ז'אר.

הפורמט השני 1985-87עריכה

באוגוסט 1985 שונה מעט הפורמט והפעם המנחים היו ענת דולב ומנחם גרנית. עדיין היו ראיונות ולהיטים לצד שירים ותיקים יותר[2]. פורמט זה כלל 72 תוכניות עד ספטמבר 1987, וכלל פינת "סקירת תקליטים חדשים" ו"מוזיקה בקולנוע", את האינפורמציה על השירים הגישה ענת דולב, ואת הראיונות מנחם גרנית, שהגיש מספר תוכניות לבד לקראת הסוף. בינואר 1986 קוצרה התוכנית מ-50 דקות ל-20 דקות[3]. בשנת 1988 פרש מנחם גרנית מצוות מערכת התוכנית ומהגשתה [4].

מנגינת הפתיחה הייתה Good-Bye Bad Times של פיל אוקי וג'ורג'ו מורודר.

הפורמט השלישי 1988-91עריכה

לאחר השביתה ברשות השידור, בפברואר 1988 התוכנית חזרה בהגשתם של מיכל ניב ואברי גלעד[5].

ביולי 1988 הצטרף להגשה יואב קוטנר במקום מיכל ניב, שהמשיך עם אברי גלעד באותה המתכונת. במאי 1989 פרץ סכסוך עם חברות התקליטים על התעריף שישולם להם על שידורי קליפים, שעמד על 30 דולר בלבד[6].

בפברואר 1990 השתנתה התפאורה ומנגינת הפתיחה, ובנוסף למגזין הערב הרגיל, פעמיים החודש בימי א', התווספה גם תוכניות מגזין לילה תחת השם "עד פופ לילה", ששודרה במשך שעה כל יום רביעי בחצות. בתוכנית הלילה שודרו קליפים וקטעי הופעות של מוזיקאים מהעולם[7]. בספטמבר החליט מנהל הטלוויזה יוסף בראל לקצר את התוכנית ל-15 דקות בלבד, ולבטל את מגזין הלילה. בתגובה הודיעו אברי וקוטנר על פרישה מהגשת התוכנית[8]. לאחר פרישתם של אברי וקוטנר, התוכנית עברה למתוכנת מצומצמת בהגשתו של חיים צינוביץ'[9].

במהלך מלחמת המפרץ בינואר-פברואר 1991 התוכנית לא שודרה ובמרץ 1991 חזרה במתכונת רגילה ולילית בהגשתם של דידי הררי, לאה עוז ואחרים.

מנגינת הפתיחה בחלקו הראשון של פורמט זה הייתה Touched by the Hand of God (אנ') של ניו אורדר ולאחר מכן Midnight Man של Flesh and the Pan (אנ') שהיה גם הפתיח בהמשך.

הפורמט הרביעי 1991-92עריכה

באוקטובר 1991 החל הפורמט האחרון של התוכנית בהגשת יואב גינאי. בפורמט זה בוטלו הראיונות ומגזין הלילה באופן סופי ושודרו בו קליפים לועזיים בלבד.

באוגוסט 1992 גינאי החל להגיש מספר תוכניות של קליפים עבריים מארכיון הערוץ הראשון בשם "עד פופ נוסטלגי", אחרי מספר תוכניות בסגנון זה, ירדה התוכנית מהמסך.

מנחיםעריכה

סיכומים שנתייםעריכה

בשנת 1984 אירח אהוד מנור באולפן את האמנים הבולטים שהיו באותה שנה: שלמה ארצי, ירדנה ארזי, עפרה חזה, מאיר בנאי וג'קי מקייטן לסיכום שנת תשמ"ד. בשנת 1987 מנחם גרנית וענת דולב אירחו באולפן את רמי קלינשטיין, אהוד מנור ויעקב גלעד בסיכום הפזמונים לשנת 1986. בספטמבר 1987 אירח מנחם גרנית את אביהו מדינה, שרון מולדאבי ויואב קוטנר והראו קליפים משנת תשמ"ז.

תוכניות מיוחדותעריכה

התוכנית השנייה, ששודרה ב-31 באוקטובר 1982 הוקדשה התוכנית לשנתיים לרצח ג'ון לנון[10], וביוני 1987 במלאת 20 שנה לתקליט של הביטלס Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band.

מתוך התוכניתעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יום ראשון - טלוויזה, דבר, 15 באוקטובר 1982
  2. ^ יוסי חרסונסקי, "עד פופ": תמו ימי החסד, מעריב, 12 בנובמבר 1985
  3. ^ אבי מורגגשטרן, מקצרים את "עד פופ", מעריב, 28 באוקטובר 1986
  4. ^ מנחם גרנית, מלחמת התשה. טור פרידה: מנחם גרנית עוזב את עד פופ, חדשות, ‏18 בפברואר 1988
  5. ^ עירית לינור, טעון שיפור, כותרת ראשית, 9 במרץ 1988
  6. ^ אבי מרוגנשטרן ויובל ניב, עד פופ ־ בלי קליפים?, מעריב, 24 במאי 1989
  7. ^ שחר בן ברק, "עד פופ" תשודר גם בימי ד, אחרי הסרט, מעריב, 7 בפברואר 1990
  8. ^ רונית אנטלר תמי לוביץ׳, ״עד פופ״: 15 דקות בלבד, חדשות, 27 בספטמבר 1990
  9. ^ טל פרי, מה שבטוח, הוא לפחות מצטלם יפה, מעריב, 22 באוקטובר 1990
  10. ^ מבחר משדרים - עד פופ, מעריב, 31 באוקטובר 1982