עוזיאל מייזליש

מראשוני החסידות בפולין

רבי עוזיאל מייזלישׂ (או: מייזלס[1]; ה'תק"ד, 1744כ"ח בכסלו ה'תקמ"ו, 30 בנובמבר 1785) היה מתלמידי המגיד ממזריטש ומראשוני תנועת החסידות בפולין, רב בריטשוואל (פו') ובניישטאט ("עיר חדש"), ומחבר הספרים "כרם שלמה", "מנורה הטהורה", "תפארת עוזיאל", "תפארת הצבי" ועוד.

רבי עוזיאל מייזליש
לידה 1744
ה'תק"ד
פטירה 30 בנובמבר 1785 (בגיל 41 בערך)
כ"ח בכסלו ה'תקמ"ו
מקום קבורה נובי קורצ'ין, פולין
מקום פעילות האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאי, ריטשוואל (פו')
תקופת הפעילות ?–1785 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק רבנות
רבותיו הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש וכמה מתלמידיהם
תלמידיו ראו להלן
בני דורו רבי אלימלך מליז'נסק
חיבוריו מנורה הטהורה, תפארת עוזיאל, ועוד (ראו להלן)
אב רבי צבי הירש
אם דרעזיל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בשנת ה'תק"ד נולד לאביו רבי צבי הירש ב"ר שמשון מסמיאטיץ' נכדו של הגאון (בעמ"ס שו"ת "שאגת אריה" ו"קול שחל") נכדו של הגאון רבי אריה לייב חסיד (ר' לייבלי חסיד; אב"ד פשמישל ולבוב, נכדו של הגאון בעל הרמ"א. ולאמו מרת דרעזיל בת רבי אברהם נתן נטע (בעל "נטע שעשועים"), נכדו של החסיד ר' שמואל צבי הירץ בעמ"ס ("בית חדש") ב"ר שמואל יפה נכד רב' שמואל (בעמ"ס "כלי יקר"). מצד אם אביו הוא נכד הגאון רבי נפתלי הירץ מגזע רש"י הק'. ומצד אם אמו הוא נכדו של רבי נחמן ליפשיץ חתן רבי יוסף חתן המהר"ם מלובלין הראשון.

כבר בהיותו צעיר החל לכהן ברבנות בערים חשובות בפולין בהתחלה באוסטרובצה[2] ולאחר מכן בריטשוואל (פו') ולבסוף ב"ניישטאט" ("עיר חדש"; נובי קורצ'ין).

בצעירותו התקרב לבעל שם טוב ונהיה תלמיד שלו ולאחר פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של המגיד ממזריטש, תלמיד הבעש"ט ועוד מצדיקי תנועת החסידות, כמו רבי מנחם מנדל מפרמישלן, רבי אברהם מפודולסק, ורבי נחמן מקוסוב. היה בידידות עם רבי אלימלך מליז'נסק (יש שמחשיבים אותו כתלמיד רבי אלימלך[3]), רבי שמואל שמלקה הורוביץ מניקלשבורג, רבי פנחס הורוביץ ("ההפלאה"), רבי משולם זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב.

בשל השתייכותו לתנועת החסידות סבל מהמתנגדים לחסידות, כאשר נודע לפרנסי אוסטרובצה שבפולין שם כיהן ברבנות על היותו חסיד – הודח מתפקידו וגורש מהעיר. הדבר היה בערב שבת, סמוך לכניסת השבת. את אותה השבת הוא עשה בביתו של חובש מקומי שגר בקצה העיר, ושלמרות זעם בני העיר ניאות להכניסו לביתו. לפי המסורת החסידית החובש ניאות לכך בתמורה להבטחת רבי עוזיאל שיזכה לחתן תלמיד חכם (לימים השיא את בתו לרבי אריה לייב מאוז'רוב, מייסד חסידות אוז'רוב). הוא עקר לריטשוול על שמה נודע, ובסוף ימיו התיישב ב"ניישטאט" ("עיר חדש"; נובי קורצ'ין)[4].

נערץ על ידי צדיקי דורו שאף אמרו עליו "עבד ה'" – ראשי תיבות עוזיאל בן דרעזיל[5].

נפטר בגיל 42, בכ"ח בכסלו ה'תקמ"ו, ונקבר בניישטאט (נובי קורצ'ין) שבפולין.

ספריו

עריכה

ספריו בלולים הן בהלכה מדברי הפוסקים הראשונים והאחרונים, והן בתורת החסידות מרבותיו תלמידי הבעל-שם-טוב. בין אלו שהוא מרבה לצטט מדבריהם, נמנים רבי משה אלשיך, רבי ישעיה הלוי הורביץ (בעל "שני לוחות הברית") ורבי יהונתן אייבשיץ. כתיבתו קולחת וצחה, ולעיתים הוא משתמש במשלים על מנת להבהיר רעיונות.
בדבריו הוא מציין גם לדברים שהתגלו לו בחלום.

תלמידיו

עריכה

לרבי עוזיאל היו תלמידים רבים, בהם:

  • אחיו רבי יצחק מייזליש - גדל בביתו כיתום, והיה לתלמידו המובהק. מילא את מקומו ברבנות בעיירה "ניישטאט" ("עיר חדש"; נובי קורצ'ין), וכיהן גם בצויזמיר. הדפיס את ספרו של רבי עוזיאל "כרם שלמה". נפטר בשנת תר"ט.
  • רבי פישל מסטריקוב
  • רבי דוד שלמה אייבשיץ
  • רבי אהרן מזליחוב - נפטר בגיל צעיר בערך בשנת ה'תקל"ח. הוספד על ידי רבו, רבי עוזיאל. דברי תורתו מופיעים בספרו של רבו, "תפארת עוזיאל". יש המזהים אותו עם רבי אהרן הכהן מזליחוב, בעל "אור הגנוז (לצדיקים)" ו"כתר נהורא", ויש המזהים אותו עם רבי אהרן השותק מזליחוב[6].

משנתו

עריכה

בתורתו הוא מרבה להורות על הדרך לעבודת ה', באופן הנכון להתעלות ולהתקדש. כמו כן בדבריו מוזכרת רבות העשייה לשם שמים. גם התחדשות והתלהבות לעבודת ה' נחשבות כערכים מרכזיים אצלו.

משפחתו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ספריו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ השם מייזלס נכתב בצורות שונות, ונהגה מֵייזְלְס.
  2. ^ רבי יהונתן הלוי אייבשיץ, אהל ברוך <מהדורה חדשה>, ניו יורק תשס"ד, עמ' קצ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  3. ^ ראו לדוגמה אצל: אלפסי, יצחק, "רבי אלימלך מליז'נסק", בתוך: 'אנציקלופדיה לחסידות, חלק א', ירושלים תשמ"ו, עמ' רל"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  4. ^ המחנה החרדי, גיליון 508, עמ' 23.
  5. ^ היכל הבעש"ט, גיליון ב' שנה ד' (י"ד), עמ' ק"ז.
  6. ^ לדיון על כך, ולבירור זהותו, ראו: אברהם אביש שור, "על תקופת שהותו של מרן הרא"ש הגדול מסטאלין בזעליחוב שבשיין וחלקו ביסוד כולל לעולי פולין בארה"ק בשנת תקנ"ז : פרק א'", בתוך: בית אהרן וישראל, גיליון י' (שנה ב', ד'), ירושלים תשמ"ז, עמ' פ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); בן ציון הלוי מייזעלס, מבוא לספר "אור הגנוז לצדיקים", ירושלים תשס"ח, עמ' כ"ד-כ"ה, באתר אוצר החכמה.