עונת 1992/1993 בליגת האלופות

טורניר כדורגל

עונת 1992/1993 בליגת האלופות הייתה העונה ה-38 של גביע אירופה של אופ"א למועדונים הבכירים ביבשת, והעונה הראשונה שמותגה כליגת האלופות (במקור מיתוג זה החל רק בשלב הבתים).

עונת 1992/1993 בליגת האלופות
הגמר נערך באצטדיון האולימפי במינכן
הגמר נערך באצטדיון האולימפי במינכן
מארחת גרמניהגרמניה גרמניה
תקופת התחרות 16 בספטמבר 1992 – 26 במאי 1993 (36 שבועות ויום)
מספר משתתפות 32
(מתוך 36 משתתפות שנרשמו)
הזוכה צרפתצרפת אולימפיק מרסיי
מספר משחקים 82
מספר שערים 195 (2.38 בממוצע למשחק)
מספר צופים 1,896,787 (23,132 בממוצע למשחק)
מלך השערים ברזילברזיל רומאריו
(7 שערים)
1991/1992 (גביע אירופה)

הייתה זו העונה השנייה בה שמונת המנצחות בשלב השני חולקו לשני בתים, ושתי אלופות הבתים התמודדו על התואר בגמר. בנוסף, בעונה זו נדרש שלב מוקדמות, משום שעקב התפרקותן של ברית המועצות ויוגוסלביה, הצטרפו מדינות חדשות רבות לאופ"א. גם ישראל ואיי פארו יוצגו לראשונה בתחרות. עם זאת, בגלל מלחמות יוגוסלביה, רק סלובניה השתתפה בתחרות.

בטורניר זכתה מרסיי לראשונה בתולדותיה לאחר ניצחון על מילאן בגמר, ונכון לשנת 2022 היא הקבוצה הצרפתית היחידה שזכתה בגביע אירופה לאלופות או בליגת האלופות. ברצלונה, האלופה המכהנת, הודחה בסיבוב השני על ידי צסק"א מוסקבה.

זמן קצר לאחר זכייתה של מרסיי, הועלו כלפיה האשמות בהטיית משחקים בליגה הצרפתית. לפי החשד, במשחק הליגה מול ואלנסיין שהתקיים שישה ימים לפני הגמר, שיחד נשיא מרסיי ברנאר טאפי את ואלנסיין על מנת לנצח את המשחק, כך שמרסיי תבטיח את האליפות ותוכל להתרכז בגמר ליגת האלופות מול מילאן, בלי להסתכן בפציעה של כוכביה. טאפי, כך נטען, ביקש להימנע משחזור של גמר 1991 בו הפסידה מרסיי בדו־קרב בעיטות עונשין להכוכב האדום בלגרד, לאחר שכמה משחקניה הבולטים היו פצועים. מכירת המשחק (בו "ניצחה" מרסיי 1–0) שללה ממרסיי את תואר האליפות בו זכתה ואת ההשתתפות במפעלים האירופיים בעונת 1993/1994. נאסר עליה להגן על תוארה בליגת האלופות, ונמנע ממנה לשחק כאלופת אירופה בגביע הביניבשתי ובסופר קאפ האירופי (מילאן, סגניתה, ייצגה את אלופת אירופה בשני המקרים). למרות זאת, תוארה לא נשלל ממנה, מכיוון שמכירת המשחקים נעשתה אך ורק בליגה הצרפתית, ולא בגביע אירופה לאלופות. ב־1995, במהלך המשפט הפלילי כנגד מועדון הכדורגל מרסיי, נחשף כי מרסיי החזיקה תקציב בן 5 מיליון פרנקים שהוקדש למכירת משחקים ב־1989 ועד 1993. אופ"א, יחד עם התאחדות הכדורגל הצרפתית ורשויות החוק בצרפת, חקרו מספר ממשחקי מרסיי בעונת 1992/1993, אך לא עלה בידם למצוא הוכחות להטיית משחקים בליגת האלופות, ועל כן מעמדה של מרסיי, כאלופת אירופה לעונת 1992/1993, לא נפגע.

קבוצותעריכה

סיבוב ראשון
ספרד  ברצלונה (1)TH איטליה  מילאן (1)
גרמניה  שטוטגרט (1) בלגיה  קלאב ברוז' (1)
צרפת  מרסיי (1) הולנד  פ.ס.וו. איינדהובן (1)
פורטוגל  פורטו (1) רוסיה (1991–1993)  צסק"א מוסקבה (1)
רומניה  דינמו בוקרשט (1) צ'כוסלובקיה  סלובן ברטיסלאבה (1)
סקוטלנד  גלאזגו ריינג'רס (1) אנגליה  לידס יונייטד (1)
אוסטריה  אוסטריה וינה (1) דנמרק  לינגבי בולדקלוב (1)
יוון  א.א.ק. אתונה (1) טורקיה  בשיקטש (1)
שווייץ  פ.צ. סיון (1) פולין  לך פוזנן (1)
שוודיה  גטבורג (1) הונגריה  פרנצווארוש (1)
בולגריה  צסק"א סופיה (1) פינלנד  קוסיסי (1)
איסלנד  ויקינגור רייקיאוויק (1) נורווגיה  וייקינג (1)
קפריסין  אפואל ניקוסיה (1) צפון אירלנד  גלנטורן (1)
לוקסמבורג  יוניון לוקסמבורג (1) ליטא (1988–2004)  ז'לגיריס וילנה (1)
סיבוב מקדים
אירלנד  שלבורן (1) מלטה  ולטה (1)
אסטוניה  נורמה טאלין (2) איי פארו  קלאקסוויק (1)
ישראל  מכבי תל אביב (1) לטביה  סקונטו ריגה (1)
סלובניה  אולימפיה ליובליאנה (1) אוקראינה  טאבריה סימפרופול (1)

מבנה התחרותעריכה

התחרות כללה מספר שלבי נוקאאוט, שלב בתים, וגמר. אל הסיבוב המקדים העפילו 8 קבוצות, ארבעת המנצחות העפילו לסיבוב הראשון והצטרפו ל־28 הקבוצות שהעפילו ישירות לשלב זה. 16 המנצחות בסיבוב הראשון העפילו לסיבוב השני, ושמונה המנצחות העפילו לשלב הבתים. שלב זה כלל שני בתים בני ארבע קבוצות, שתי הקבוצות שסיימו בראשות הבית העפילו לגמר, שם התמודדו ראש בראש על התואר. כל סיבובי הנוקאאוט נערכו בשיטת בית-חוץ, כאשר שוויון בסיכום שני המשחקים הוכרע באמצעות חוק שערי חוץ, ושוויון גם בשערי חוץ הוכרע באמצעות הארכה. שוויון בסיום הארכה הוכרע שוב באמצעות שערי חוץ (אם הובקעו שערים במהלך ההארכה) או באמצעות דו־קרב בעיטות עונשין (אם לא הובקעו שערים).

סיבוב מקדיםעריכה

הסיבוב המקדים שימש כטורניר מוקדמות עבור ליגת האלופות. ארבעת המנצחות בסיכום שני המשחקים העפילו לשלב הבא והצטרפו ל־28 הקבוצות שכבר העפילו. הגרלת המשחקים נערכה ב־15 ביולי 1992 בז'נבה, שווייץ. הסיבוב הראשון התקיים ב־19 באוגוסט, והסיבוב השני ב־2 בספטמבר.

קבוצה א' תוצאה קבוצה ב' סיבוב ראשון סיבוב שני
אירלנד  שלבורן 1–2 אוקראינה  טאבריה סימפרופול 0–0 1–2
מלטה  ולטה 1–3 ישראל  מכבי תל אביב 1–2 0–1
איי פארו  קלאקסוויק 1–6 לטביה  סקונטו ריגה 1–3 0–3
סלובניה  אולימפיה ליובליאנה 5–0 אסטוניה  נורמה טאלין 3–0 2–0

סיבוב ראשוןעריכה

בשלב זה השתתפו 32 קבוצות; 28 העפילו ישירות לשלב זה, ואליהן הצטרפו 4 המנצחות בשלב המקדים. 16 המנצחות העפילו לסיבוב השני. הגרלת המשחקים התקיימה ב־15 ביולי 1992 בז'נבה, שווייץ. הסיבוב הראשון נערך ב־16 בספטמבר, והסיבוב השני ב־30 בספטמבר. סיבוב פלייאוף נערך ב־9 באוקטובר.

קבוצה א' תוצאה קבוצה ב' סיבוב ראשון סיבוב שני פלייאוף
שוודיה  גטבורג 3–2 טורקיה  בשיקטש 2–0 1–2
פולין  לך פוזנן 2–0 לטביה  סקונטו ריגה 2–0 0–0
סקוטלנד  גלאזגו ריינג'רס 3–0 דנמרק  לינגבי בולדקלוב 2–0 1–0
גרמניה  שטוטגרט 4–5[א] אנגליה  לידס יונייטד 3–0 0–3[א] 1–2
צ'כוסלובקיה  סלובן ברטיסלאבה 4–1 הונגריה  פרנצווארוש 4–1 0–0
איטליה  מילאן 7–0 סלובניה  אולימפיה ליובליאנה 4–0 3–0
פינלנד  קוסיסי 1–2 רומניה  דינמו בוקרשט 1–0 0–2 (ה)
צפון אירלנד  גלנטורן 0–8 צרפת  מרסיי 0–5 0–3
ישראל  מכבי תל אביב 0–4 בלגיה  קלאב ברוז' 0–1 0–3
אוסטריה  אוסטריה וינה 5–4 בולגריה  צסק"א סופיה 3–1 2–3
שווייץ  פ.צ. סיון 7–2 אוקראינה  טאבריה סימפרופול 4–1 3–1
לוקסמבורג  יוניון לוקסמבורג 1–9 פורטוגל  פורטו 1–4 0–5
יוון  א.א.ק. אתונה 3–3 (ש) קפריסין  אפואל ניקוסיה 1–1 2–2
הולנד  פ.ס.וו. איינדהובן 8–0 ליטא (1988–2004)  ז'לגיריס וילנה 6–0 2–0
איסלנד  ויקינגור רייקיאוויק 2–5 רוסיה (1991–1993)  צסק"א מוסקבה 0–1 2–4
ספרד  ברצלונה 1–0 נורווגיה  וייקינג 1–0 0–0
  1. ^ 1 2 משחק הגומלין בין לידס יונייטד לשטוטגרט הסתיים בניצחון 4–1 של לידס, 4–4 בסיכום שני המשחקים, ומכוח חוק שערי חוץ העפילה שטוטגרט לשלב הבא לאחר 1–0 בשערי חוץ. אך לאחר סיום המשחק התגלה כי בסגל של שטוטגרט היו יותר משלושה זרים המותרים לפי תקנון אופ"א, וכתוצאה מכך הוענק ללידס יונייטד ניצחון טכני 3–0, וכעת התוצאה בסיכום שני המשחקים הייתה 3–3, 0–0 בשערי חוץ. כתוצאה מכך, נקבע משחק פלייאוף במקום נייטרלי, על מנת להכריע את זהות המנצחת.

סיבוב שניעריכה

לסיבוב השני העפילו 16 הקבוצות שניצחו בסיבוב הראשון. שמונת המנצחות העפילו לשלב הבתים. ההגרלה התקיימה ב־2 באוקטובר 1992 בז'נבה, שווייץ. הסיבוב הראשון נערך ב־21 באוקטובר, והסיבוב השני נערך ב־4 בנובמבר.

קבוצה א' תוצאה קבוצה ב' סיבוב ראשון סיבוב שני
שוודיה  גטבורג 4–0 פולין  לך פוזנן 1–0 3–0
סקוטלנד  גלאזגו ריינג'רס 4–2 אנגליה  לידס יונייטד 2–1 2–1
צ'כוסלובקיה  סלובן ברטיסלאבה 0–5 איטליה  מילאן 0–1 0–4
רומניה  דינמו בוקרשט 0–2 צרפת  מרסיי 0–0 0–2
בלגיה  קלאב ברוז' 3–3 (ש) אוסטריה  אוסטריה וינה 2–0 1–3
שווייץ  פ.צ. סיון 2–6 פורטוגל  פורטו 2–2 0–4
יוון  א.א.ק. אתונה 1–3 הולנד  פ.ס.וו. איינדהובן 1–0 0–3
רוסיה (1991–1993)  צסק"א מוסקבה 4–3 ספרד  ברצלונה 1–1 3–2

שלב הבתיםעריכה

משחקי שלב הבתים החלו ב־25 בנובמבר 1992 והסתיימו ב־21 באפריל 1993. שמונה הקבוצות חולקו לשני בתים בני ארבע קבוצות, וכל קבוצה שיחקה נגד חברותיה לבית בשני מפגשים, בית-חוץ, ובסך הכול שישה משחקים לכל אחת מהקבוצות. על ניצחון הוענקו 2 נקודות, ועל תיקו נקודה בודדת. בסיום שלב הבתים, הקבוצות שסיימו במקום הראשון בבתיהן העפילו לגמר. מחזורי המשחקים התקיימו ב־25 בנובמבר, 9 בדצמבר, 3 במרץ, 17 במרץ, 7 באפריל ו־21 באפריל.

במקור, ליגת האלופות היה המיתוג של שלב הבתים, כלומר שלב ספציפי בגביע אירופה.

אף קבוצה שהשתתפה בשלב הבתים בעונה הקודמת, לא הצליחה להגיע לשלב הבתים בעונת 1992/1993.

בית א'עריכה

קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה הפרש שערים נקודות
צרפת  אולימפיק מרסיי 6 3 3 0 14 4 10+ 9
סקוטלנד  גלאזגו ריינג'רס 6 2 4 0 7 5 2+ 8
בלגיה  קלאב ברוז' 6 2 1 3 5 8 3– 5
רוסיה (1991–1993)  צסק"א מוסקבה 6 0 2 4 2 11 9– 2

בית ב'עריכה

קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה הפרש שערים נקודות
איטליה  מילאן 6 6 0 0 11 1 10 12
שוודיה  גטבורג 6 3 0 3 7 8 1– 6
פורטוגל  פורטו 6 2 1 3 5 5 0 5
הולנד  פ.ס.וו. איינדהובן 6 0 1 5 4 13 9– 1

הגמרעריכה

  ערך מורחב – גמר ליגת האלופות 1993
26 במאי 1993
CET 20:15
צרפת  אולימפיק מרסיי 1–0 איטליה  מילאן האצטדיון האולימפי, מינכן
צופים: 64,444
שיפוט: קורט רות'ילסברגר (שווייץ)
באזיל בולי   43' (סיקור)

מלכי השעריםעריכה

להלן מלכי השערים של עונת 1992/1993 (לא כולל הסיבוב המקדים):[1]

דירוג שחקן קבוצה שערים
1 ברזיל  רומאריו הולנד  פ.ס.וו. איינדהובן 7
2 הולנד  מרקו ואן באסטן איטליה  מילאן 6
צרפת  פרנק סוזה צרפת  מרסיי 6
קרואטיה  אלן בוקסיץ' צרפת  מרסיי 6
5 שוודיה  ג'וני אקסטרום שוודיה  גטבורג 5
6 איטליה  מרקו סימונה איטליה  מילאן 4
בלגיה  גרט ורהיין בלגיה  קלאב ברוז' 4
ברזיל  זה קרלוס פורטוגל  פורטו 4
בולגריה  אמיל קוסטדינוב פורטוגל  פורטו 4
ברזיל  טוליו מרביליה שווייץ  פ.צ. סיון 4

קבוצות ישראליות בתחרותעריכה

  ערך מורחב – קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופיים

מכבי תל אביב הייתה הנציגה הראשונה של ישראל במפעל. היא החלה את העונה בסיבוב המקדים בו היא נפגשה עם אלופת מלטה ולטה וניצחה אותה פעמיים. בסיבוב הראשון של התחרות היא נפגשה עם קלאב ברוז' מבלגיה והפסידה פעמיים, ובכך הודחה מהמפעל.

הסיבוב המקדיםעריכה

19 באוגוסט 1992 מלטה  ולטה 1–2 ישראל  מכבי תל אביב האצטדיון הלאומי טא' אלי, טא' אלי, מלטה
צופים: 1,234
שיפוט: טורקיה  אחמט צ'אקר
ז'סמונד ז'רפה   75' (סיקור) אבי כהן   83'
אבי נמני   88'
2 בספטמבר 1992 ישראל  מכבי תל אביב 1–0 מלטה  ולטה אצטדיון רמת גן, רמת גן, ישראל
צופים: 3,200
שיפוט: יוון  וסיליאוס ניקקיס
מאיר מליקה   24' (סיקור)

הסיבוב הראשוןעריכה

16 בספטמבר 1992 ישראל  מכבי תל אביב 0–1 בלגיה  קלאב ברוז' אצטדיון רמת גן, רמת גן, ישראל
צופים: 14,000
שיפוט: הונגריה  לסלו וגנר
(סיקור) לורנצו סטאלנס   35'
30 בספטמבר 1992 בלגיה  קלאב ברוז' 3–0 ישראל  מכבי תל אביב סטאד ולודרום דה רוקו, ליאז', בלגיה
צופים: 7,000
שיפוט: צרפת  רמי הראל
לורנצו סטאלנס   56'
גרט ורחיין   76', 83'
(סיקור)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Player stats, באתר הרשמי של אופ"א