ויקיפדיה

עירית קינן

פרופ' להיסטוריה של עם ישראל

עירית קינן היא פרופסור להיסטוריה, ראש המחלקה לחינוך בלתי פורמלי במכללת סמינר הקיבוצים. בתפקידה הקודם הייתה דיקנית בית הספר לחינוך במסלול האקדמי המכללה למינהל; ופעילה חברתית בתחומים של צדק חברתי, דמוקרטיה, וסיום הסכסוך עם הפלסטינים; משוררת וסופרת

עירית קינן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
שם לידה עירית קדרון עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי חינוך, היסטוריה
מקום לימודים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייה עריכה

עירית קינן נולדה וגדלה במושב מגשימים לרבקה לבית קפלן, ילידת תל אביב; וליעקב ז'אק קלדרון, יליד מקדוניה, וניצול שואה יחיד ממשפחתו הענפה. לאחר נישואיהם עברתו הוריה את שמם לקדרון.

פרופסור עירית קינן היא בעלת תואר ראשון בחינוך והיסטוריה של עם ישראל מאוניברסיטת תל אביב (1980), תואר דוקטור בהיסטוריה של עם ישראל מאוניברסיטת תל אביב (1994), ובוגרת המכללה לביטחון לאומי (1996).

הייתה בין המייסדים של מרכז יצחק רבין לחקר ישראל בשנת 1996, ושימשה במשך 5 שנים כמנכ"לית הראשונה של המרכז.

בשנת 2004 מונתה ליועצת לאחריות חברתית לנשיא אוניברסיטת חיפה. במסגרת תפקיד זה הקימה צוות מיוחד לטיפול בנושא של עובדי קבלן וחברות כוח אדם, על מנת לשפר את זכויותיהם הסוציאליות, לקדם קביעות בעבודה ותנאי שכר. כמו כן יזמה ועמדה בראש "כנס חיפה לאחריות חברתית", והקימה כפר סטודנטים בשכונת הדר בחיפה

בשנת 2009 שהתה כחוקרת אורחת במרכז ללימודי ישראל באוניברסיטת ניו יורק, בשנת 2012 שהתה כמרצה אורחת באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ובשנת 2015 שהתה כחוקרת אורחת באוניברסיטת מסצ'וסטס, לואל; ובשנת 2022 שהתה בשבתון באוניברסיטת ברצלונה.

פעילות אקדמית וספרותית עריכה

עבודתה האקדמית של קינן עוסקת בחברה הישראלית, בהיבטים שכורכים סוגיות היסטוריות ועכשוויות עם אחריות חברתית, רב תרבותיות, צדק חברתי ופיוס אתני ולאומי. היא פרסמה ספרים ומאמרים רבים בכתבי עת מדעיים ומקצועיים בנושאי עבודתה, בעיקר טראומת מלחמה, אחריות חברתית, זיכרון קולקטיבי, ותפקיד ההשכלה הגבוהה. כמו כן היא משתתפת ומרצה בכנסים מדעיים ומקצועיים בנושאים אלה, מפרסמת מאמרי דעה בעיתונות ומתראיינת מדי פעם לתוכניות טלוויזיה ורדיו.

ספרה הראשון, "לא נרגע הרעב, ניצולי השואה ושליחי ארץ ישראל, גרמניה, 1945-1948", על ניצולי השואה וחייהם במחנות העקורים אחרי מלחמת העולם השנייה, יצא בהוצאת עם עובד בשנת 1996, וזכה בפרס יצחק שדה.

ספרה השני "כאילו היא פצע נסתר: טראומת מלחמה בחברה הישראלית", ייצא בהוצאת עם עובד ב-2012, וזכה בפרס שפירא לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל. מהדורה מורחבת של ספר זה יצאה באנגלית בשנת 2015 בהוצאת Routledge

בשנת 2020 יצא לאור ספרה (סוגת ממואר) בהוצאת פרדס ״זכרונות מחיים שלא חייתי״. ספר זה יצא בשנת 2022 באנגלית תחת השם The secret Jewish soldier, ובמשך מספר שבועות היה רב מכר באמזון.

קינן הקימה תוכנית לתואר שני בחינוך, חברה ותרבות, המתמקדת בחינוך לאחריות חברתית ולאזרחות רב תרבותית, עמדה בראש המכון לאחריות אזרחית במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, כיהנה כדיקנית הפקולטה לחינוך במסלול האקדמי המכללה למינהל, והקימה את המחלקה לחינוך בלתי פורמלי במכללת סמינר הקיבוצים שבראשה היא עומדת היום.

במסגרת פעילותה הספרותית, פרופ׳ קינן היא חברת מערכת בכתב העת מאזניים, חברה באגודת הסופרים, שירים מפרי עטה פורסמו בכתבי עת שונים לשירה. בנוסף, פרסמה שני ספרי ילדים.

פעילות ציבורית-חברתית עריכה

לאורך כל הקריירה שלה מקפידה קינן לשלב את עבודתה האקדמית עם עשייה חברתית וציבורית.

בין היתר, היא כיהנה כיועצת לנשיא אוניברסיטת חיפה לאחריות חברתית וכיו"ר כנס חיפה לאחריות חברתית; הייתה המנהלת המקימה של מרכז יצחק רבין לחקר ישראל בתל אביב, שנוסד לאחר רצח ראש הממשלה; והיא היוזמת של עמותת "קו משווה" אותה הקימה בשיתוף עם דב לאוטמן, ושמטרתה קידום שוויון הזדמנויות בתעסוקה לאקדמאים ערבים ישראלים. קינן ממשיכה להיות חברה פעילה בוועד המנהל של קו משווה. עמותת קו משווה צמחה מתוך פרויקטים של צדק חברתי, שעירית קינן יזמה כפועל יוצא של כנס חיפה לאחריות חברתית, אותו יזמה ועמדה בראשו באוניברסיטת חיפה. בתקופת פעילותה באוניברסיטת חיפה הקימה גם כפר סטודנטים בשכונת הדר בחיפה, שמטרתו השתלבות צעירים בשכונה, תוך פעילות קהילתית לטובת התושבים. כפר הסטודנטים ממשיך לפעול במקום עד היום.

בנוסף, עירית קינן חברה בתנועת מחנכים לדמוקרטיה, שהוקמה בשנת 2019 על ידי פרופ' דניאל בר-טל, פרופ' נמרוד אלוני, פרופ' יורם הרפז, וחברים נוספים.

ספריה עריכה

  • לא נרגע הרעב, ניצולי השואה ושליחי ארץ ישראל: גרמניה 1945–1948 הוצאת עם עובד, 1996. זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.
  • כאילו היא פצע נסתר, טראומת מלחמה בחברה הישראלית (הוצאת עם עובד, 2012) זכה בפרס שפירא לספר הטוב ביותר ל-2012 בלימודי ישראל.
  • 'זהות, נרטיב ורב תרבותיות בחינוך הערבי בישראל (הוצאת פרדס, 2015), בעריכת ח'אלד עראר ועירית קינן.
  • ״הביטחון כסוגיה אזרחית״ (הוצאת פרדס, 2020), בעריכת עירית קינן ועירית הרבון.
  • זיכרונות מחיים שלא חייתי (הוצאת פרדס, 2020.
  • Irit Keynan, 2015, Psycological Trauma and Society, Routledge, 2015
  • Irit Keynan, 2022, *The secret Jewish soldier*

ספרי ילדים עריכה

  • אלברט עובר דירה, הוצאת בוקס אר אס, 2017
  • הילדות שהחליפו את שיערן, הוצאת אופיר ביכורים, 2018

מאמרים נבחרים עריכה

  • Keynan, I. (2019) The aftermath of Victimhood – can victims share responsibility for a better future?. In Peleg, I. (ed). Victimhood discourse in contemporary Israel. (pp 137 – 152). Washington: Lexington Books.
  • Keynan, I., (2018). The memory of the Holocaust and Israel's attitude towards war trauma 1945 - 1973: the collective vs. the individual. Israel Studies, 23(2), 95 - 117.
  • Keynan, I., (2017). Citizenhood: Rethinking Multicultural Citizenship. Cosmopolitan Civil Societies: An Interdisciplinary Journal, 9 (3), 21 - 39.
  • Keynan, I. (2016). Collective trauma and national behavior in times of threat – the Israeli public and the 2014 war in Gaza. Cultural and Religious Studies, 4(5), 300 - 309.
  • Keynan, I., (2016). Is neoliberalism consistent with individual liberty? Friedman, Hayek and Rand on education, employment and equality. International Journal of teaching and education, IV (4), 30 - 47.
  • Keynan, I. & Keynan, J.N. (Equal contributors). (2016). War trauma, politics of recognition and purple heart: PTSD or PTSI? Social Sciences, 5(4), 57 (12 pp.); doi:10.3390/socsci5040057.

קישורים חיצוניים עריכה

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עירית_קינן&oldid=37361688"