עליזה עזיקרי

שחקנית תיאטרון ישראלית

עליזה עָזיקְרי (28 בדצמבר 194125 בפברואר 2009) הייתה זמרת, שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית.

עליזה עזיקרי
עליזה עזיקרי בהופעה, 1978
עליזה עזיקרי בהופעה, 1978
לידה 28 בדצמבר 1941
גדת פרסננסקאיה, פרסננסקי, מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות
פטירה 25 בפברואר 2010 (בגיל 68)
ישראל ישראלישראל
שם לידה לוסי מלול
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19602009 (כ־49 שנים)
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ניסים עזיקרי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

עזיקרי נולדה במרוקו בשם לוסי מלול לדוד ופאני מלול ולה אחות בשם גילה. הוריה עלו עמה ועם אחותה לישראל והתגוררו בירושלים. בהיותה בת חמש עוּברַת שמה בארץ לעליזה.

בהיותה בת שנתיים הוריה נפרדו. שנתיים לאחר מכן, בעת שאמה גיהצה במגהץ פחמים, אחד הפחמים נפל על שמלתה והיא התלקחה ונגרמו לאמה כוויות קטלניות. היא היתה עדה לאירוע ונכנסה לטראומה נפשית והפסיקה לדבר למשך כשנה וחצי, ועברה לגור תחילה עם אביה ובת זוגו, ולאחר מכן אצל סבה וסבתה. לאחר מכן נשלחה למוסד ליתומים[1]. בהמשך עזיקרי גדלה בכפר הנוער קריית יערים בניהולו של ישראל כץ ובקיבוץ בית אלפא.

בשירותה הצבאי הייתה תחילה מזכירתו של מפקד גייסות השריון חיים בר-לב, ולאחר מכן הוזמנה ללהקת גייסות השריון על ידי שאול ביבר, שהיה אז קצין החינוך של החיל והתרשם מקולה. שם הכירה עליזה מלול את מייסד הלהקה השחקן ניסים עזיקרי.

לאחר שחרורה מהצבא נישאה לניסים עזיקרי והופיעה לראשונה בתיאטרון כמחליפה בהצגה "עושה הנפלאות מלובלין". לאחר מכן הופיעה עם "להקת זרקור". במחזמר "נאסר א־דין" ב"תיאטרון העממי" של פשנל בתפקיד הראשי עם חיים טופול ויהורם גאון. לאחר לידת בתה פאני ב-1964 החלה עזיקרי להופיע במועדון הלילה "עומר כיאם".

היא השתתפה בתוכניות "מועדון הזמר" של הרדיו, שם שרה לראשונה את "שיר סיאמי" של נעמי שמר. לאחר מכן פגשה את נחום היימן והקליטה כמה שירים ללחניו. התקליטון הראשון שלה, שיצא ב-1963 ונקרא "מכתב אהבה" כלל ארבעה שירים: "שיר סיאמי", "ציור בצבעים", "אגדת הפרח", ו"מכתב אהבה".

בפסטיבל הזמר 1966 שרה עזיקרי את שירו של היימן "הדודאים נתנו ריחם", שזכה להצלחה רבה.

באמצע שנות השישים הופיעה עזיקרי במועדוני הים התיכון, וכששמע אותה הזמר היווני אריס סאן, הזמין אותה להופיע במועדון שלו, "זורבה". סאן כתב לה מספר שירים שהפכו ללהיטים בישראל: "נערה ממש אוצר", "בחיים הכול עובר" ועוד. בתקופה זו הוציאה את אלבומה הראשון "נערה ממש אוצר".[2] סאן ועזיקרי ניהלו רומן, שבעקבותיו נולדה להם ב-1968 בתם סאני (על שמו של סאן); הרומן הסתיים בפרידה בטרם נולדה הבת.

בשנים 1968 עד 1969 לאחר שסיימה את ההקלטות לאלבום הראשון, יצאה לסיבוב הופעות בדרום אפריקה. את בתה הבכורה שלחה לקיבוץ ואת בתה הקטנה (בגיל כחמישה חודשים) הפקידה בידי מטפלת. בתקופה זו שימש ששון רג'ואן כאמרגן שלה (והיה מאוחר יותר בן זוגה). לאחר מכן הקליטה את אלבומה השני "שירים שאהבתי", שכלל שירים ישראליים מוכרים וגם שירים חדשים שנכתבו במיוחד עבורה, כמו "מי ההולך" ו"מכתב אהבה".[3]

בשנת 1970 ייצגה את ישראל בפסטיבל הזמר הבינלאומי בברזיל עם השיר "מפרש בודד" של משה וילנסקי, ונבחרה בו לזמרת הפופולרית ביותר.

בשנת 1971 השתתפה בקומדיה המוזיקלית "במזל דגים" שנכתבה בידי הזוג חנה בן ארי ואברהם ניניו. באותה שנה עזבה עזיקרי את ישראל ועברה להתגורר בארצות הברית.

 
עליזה עזיקרי באולפן רדיו, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית

בשנת 1972 הגיעה לביקור בארץ, וביצעה בפסטיבל שירי הילדים את השיר "יקינתון כחול" שזכה במקום ה-11.

בשנת 1973 הגיעה לביקור בארץ, והשתתפה בסרט "קזבלן" בתפקיד הזמרת שרלוטה, והיא ביצעה בסרט את השיר "יפו", וכן גם את הבית האחרון בשיר "רוזה" שביצע יהורם גאון.

בשנת 1977 הגיעה לביקור בארץ, והשתתפה בפסטיבל הזמר המזרחי וביצעה עם נסים גרמה את השיר "כי רב להושיע" שזכה במקום השני.

עזיקרי שבה לארץ בשנת 1983 והתגוררה תחילה בתל אביב ולאחר מכן באילת. באותה שנה ייצגה עזיקרי את ישראל בפסטיבל הבינלאומי ביוון.

בשנת 1985 שרה קולות רקע בתקליט של יהודה פוליקר, "עיניים שלי".

בשנת 1988 שרה במופע "דרור - חגיגת זמר ים תיכונית" את השיר "כעת חיה", שנכתב על סיפור חייה ואת מנגינתו היא הלחינה בעצמה.

באפריל 1989 נפצעה עזיקרי בתאונת דרכים קשה בעת שחצתה כביש, ועקב כך שהתה תשעה חודשים בבית חולים ועברה שיקום, וחדלה להופיע למשך מספר שנים.

בשנת 1994 הקליטה יחד עם הזמר אורי פיינמן אלבום שירים שחלקם חידוש של כמה מלהיטיו של אריס סאן.

לקראת יום העצמאות של 1995 הקליטה עזיקרי לתחנת רשת ג' את השיר "באור התכלת", למילים של יורם טהרלב וללחן של יוני רועה. השיר יצא על גבי תקליט שדרים, אך לא זכה להצלחה.

בשנת 1998 יצאו שני האלבומים שהקליטה עזיקרי בסוף שנות ה-60 ושירים נוספים באלבום האוסף הכפול "נערה ממש אוצר".

בשנת 2008 העלה הזמר ניסים אלחנטי עם להקתו "החוויה היוונית" מופע לזכרו ולכבודו של אריס סאן ששמו "נערה ממש אוצר" על שם הלהיט שהלחין סאן לעזיקרי (את המילים חיבר יהודה אופן) וכלל את מיטב הלהיטים של סאן שחלקם בוצעו במקור על ידי עזיקרי במופע אף השתתפה ביתם של סאן ועזיקרי סאני עזיקרי כרמל, אלחנטי וסאני הוציאו במסגרת המופע את הסינגל "סיגל" בעיבוד חדש של גדי גולדמן כשסאני מוקלטת לראשונה בחייה.

ב-25 בפברואר 2009 עזיקרי נפטרה כתוצאה מגידול ממאיר בריאות אחרי שנים של עישון כבד, והובאה למנוחות בבית העלמין ירקון.

בשנת 2011 העלה תיאטרון הבימה את המחזמר "סיגל" שביים צדי צרפתי בהשראת סיפור האהבה בין עזיקרי לאריס סאן.

דיסקוגרפיה

עריכה
  • 1968 – "נערה ממש אוצר", סי בי אס.
  • 1968 – "שירים שאהבתי", סי בי אס.
  • 1970 – "ערב טוב", קוליפון.
  • 1970 – "לא לוקחת ללב", קוליפון.
  • 1970 – "לו הייתי...", סי בי אס.
  • 1997 – "שירים שאהבתי", אן אם סי, הדפסה מחודשת.
  • 1998 – "נערה ממש אוצר" - אלבום אוסף כפול.
  • 2005 – "לא לוקחת ללב", קוליפון, הדפסה מחודשת.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא עליזה עזיקרי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עליזה עזיקרי, אני מצפצפת על כולם!, "העולם הזה", גיליון 1574 מ-1 בנובמבר 1967, עמוד 18
  2. ^ אף שעל עטיפת התקליט כתוב "עם אריס סאן ותזמורתו" ולא "נערה ממש אוצר".
  3. ^ זאב רב-נוף, ביקורת תקליטים ("עליזה עזיקרי - שירים שאהבתי"), דבר, 14 באפריל 1969