אורי פיינמן

מלחין ישראלי

אורי פיינמן (נולד ב-4 בינואר 1959) הוא זמר ומלחין ישראלי.

אורי פיינמן
פיינמן בפברואר 2009
פיינמן בפברואר 2009
לידה 4 בינואר 1959 (בן 65)
תל אביב
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
uri-fineman.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

פיינמן נולד בתל אביב, והפגין כישרונות מוזיקליים כבר בגיל 5 באירועים שונים בהם שר, ואף כונה "ילד פלא" בשל קולו העוצמתי. בגיל 11 זכה במקום הראשון בתחרות פזמונים גדולה שנערכה בתל אביב, עם ביצועו לשיר "איני יכול" של הזמר ניסים סרוסי. לימים, כשהפך לזמר, חידש את השיר גם במסגרת הסדרה "אהבה מחודשת".

בנעוריו למד לפרוט על גיטרה קלאסית, ועסק בנגינה ובהלחנת שירים שאז עוד לא פורסמו. בנוסף למוזיקה עסק גם בקרטה, והגיע למקום שני באליפות ישראל בקרטה. ב-1977 התגייס לצבא. באותה שנה החליט הרמטכ"ל, רפאל איתן, להפסיק את פעולתן של הלהקות הצבאיות, ופיינמן שובץ לשרת כפחח רכב בסדנא של חיל החימוש בג'וליס.

בשנת 1987, שנתיים לאחר שהחל לעבוד על אלבומו הראשון, הוציא לרדיו את שירו הראשון, "את אינך", שהפך במהרה ללהיט במצעדי הפזמונים. האלבום הראשון, שנקרא בפשטות "אורי פיינמן", הצליח ורבים משיריו צעדו במקומות הראשונים במצעדים[דרוש מקור]. בשנת 1990 הוציא את אלבומו השני "מלח הארץ", שהופק מוזיקלית על ידי תמיר קליסקי מלהקת אתניX. בין שירי האלבום בלטו: "שלושים בצל" (מילים: אהוד מנור, לחן: תמיר קליסקי), "תני לי את ידך" (מילים: שמוליק צ'יזיק, לחן: נורית הירש), ו"אחכה לך שם בגן" (מילים: זאב נחמה, לחן: גברי מזור). באותה שנה זכה פיינמן בתואר זמר השנה במצעד הפזמונים של רשת ג', ובמקום שלישי בתחרות "תפוח זהב" של הטלוויזיה הישראלית.

בדצמבר 1988 הופיע במופע הפסטיגל עם השיר "טיפה נשמה" (מילים: יואב גינאי, לחן: חנן יובל, עיבוד: אריק רודיך).

בדצמבר 1990 השתתף בפעם השנייה בפסטיגל עם השיר "אלף בית באהבה" (מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש, עיבוד: תמיר קליסקי).

במרץ 1991 השתתף לראשונה בקדם אירוויזיון עם השיר "הבה נגילה גילה" (מילים: דוד בר, לחן: אבי טולדנו, עיבוד: ננסי ברנדס), והשיר הגיע למקום החמישי בתחרות.

במרץ 1992 השתתף בפעם השנייה ברציפות בקדם אירוויזיון עם השיר "האור" שכתבו והלחינו בצלאל אלוני ועופרה חזה, ועיבד ננסי ברנדס. והשיר הגיע למקום השביעי בתחרות.

עוד באותה שנה הוציא את אלבומו השלישי "מקום לאהבה", בו בלטו השירים "הנסיך הלבן" (מילים: דודו ברק, לחן: מיקיאגי), "אחד מתך כולם" (מילים: אסתר שמיר-שיר, לחן: טורקי), וחידוש ל"ילדונת" שביצע במקור עוזי פוקס.

ב-1993 הוציא אלבום רביעי, "אהבה מחודשת", שכלל ביצועים מחודשים בעיבודים של יהודה (יוג'י) גבאי. בין החידושים באלבום בלטו הביצועים ל"עופרה" (מקור: מוטי פליישר), "אהבת איתמר בן אב"י" (מקור: מירי אלוני) ו"צלילי הלילה" (מקור: אריס סאן) האלבום שיצא בחברת התקליטים של האחים "בן-מוש" זכה להצלחה רבה וזיכה את פיינמן בתקליט זהב ופלטינה.

ב-1994 הוציא שני אלבומים נוספים בסדרה "אהבה מחודשת", שזכו גם הם להצלחה וזיכו את פיינמן בתקליטי זהב ופלטינה כל אחד.

בשנת 1996 הוציא אלבום שביעי, "ים של אהבה", אלבום שכולו שירים מקוריים. בין יוצרי השירים באלבום נמנו: מני בגר, דודו ברק, אלי קניאל, יואב גינאי, יוני רועה, אהוד מנור ופיינמן עצמו שהלחין 2 שירים.

בתחילת שנת 1997 הוציא את אלבומו השמיני "אם רק תביני", שהוא אוסף שירים מהאלבומים הקודמים. לאלבום הוקלטו שני שירים חדשים.

בסוף שנת 1997 הוציא פיינמן את אלבומו התשיעי "לך בנשיקה", הכולל שירי שנות השישים בעברית, בהפקת חברת התקליטים אן. אם. סי. האלבום מכר מעל לתקליט זהב.

בשנת 2002 נידון פיינמן לשמונה חודשי מאסר על תנאי עקב הפרת זכויות יוצרים של חברת מיקרוסופט, שנעשתה בחברת מחשבים בשם "פיי דן" שבבעלותו ובניהולו[1].

באוגוסט 2009, לאחר 12 שנות הפסקה, יצא אלבומו העשירי של פיינמן "אומר הכל". את שירי אלבום יצרו האמנים: פבלו רוזנברג, שלומי שבת, משה דץ, יוסי אזולאי, ירון כהן, איתן גלס, יוסי גיספן, חמוטל בן זאב, רן אביב (המעבד והמפיק המוזיקלי של האלבום). בין שירי האלבום בלטו: שיר הנושא (מילים ולחן: ירון כהן), “לא לקחתי שום דבר” (אותו כתב והלחין פבלו רוזנברג), הדואט "אם רק תגידי" עם מורן אהרוני - יוצאת "כוכב נולד" 4, ודואט נוסף "לילה מכושף" עם ליאור אלמליח.

דיסקוגרפיה עריכה

  1. אורי פיינמן (1988)
  2. מלח הארץ (1990)
  3. מקום לאהבה (1991)
  4. אהבה מחודשת 1 (1993) - גרסאות כיסוי
  5. אהבה מחודשת 2 (1994) - גרסאות כיסוי
  6. אהבה מחודשת 3 (1995) - גרסאות כיסוי
  7. ים של אהבה (1996)
  8. לך בנשיקה (1997) - גרסאות כיסוי
  9. אם רק תביני (1997) - אוסף
  10. אומר הכל (2009)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אורי פיינמן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה