עמוס שפירא (משפטן)

פרופסור עמוס שפירא הוא פרופסור אמריטוס למשפטים ודיקן לשעבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (1980 - 1985).

עמוס שפירא
פרופסור עמוס שפירא, 2014
פרופסור עמוס שפירא, 2014
לידה 17 בינואר 1937 (בן 83)
ה' בשבט תרצ"ז
ישראלישראל רמתיים (הוד השרון, כיום)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת ירושלים
אוניברסיטת קולומביה
אוניברסיטת ייל
השתייכות הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
תקופת כהונה 1968-2006
תקופת פעילות 1959 עד היום
תחומי מחקר משפט בינלאומי פרטי
משפט חוקתי
משפט וביו-אתיקה
שותפים

פרופ' ברוך ברכה
פרופ' קורט זיהר

ואחרים
תפקידים בולטים דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
יו"ר מרכז צגלה
יו"ר מרכז מינרבה
יו"ר וועדת מינויים עליונה במועצה להשכלה גבוהה
פעילויות נוספות חבר הוועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם
חבר נשיאות הוועדה הבינלאומית לביואתיקה בספרד
חבר נשיאות מועצת העיתונות והתקשורת
חבר הנהלת האופרה הישראלית
מרצה באוניברסיטאות וברחבי העולם
פרסים והוקרה פרס צלטנר
פרופ' לשם כבוד של האוניברסיטה האוטונומית הלאומית במקסיקו

ביוגרפיהעריכה

פרופסור עמוס שפירא נולד ברמתיים (היום- הוד השרון) ועבר עם הוריו לתל אביב בילדותו. מצעירותו זכה להכרה ולהערכה על הישגיו. עוד בשנת 1950,בהיותו תלמיד כיתה ח בבית הספר העממי "נס ציונה" בתל אביב, זכה במקום הראשון בתחרות חיבורים ארצית מטעם קק"ל. בתיכון, עירוני א, זכה בשנת 1954 בפרס התיכון על הצטיינותו והישגיו בספרות העברית.

לאחר שירותו הצבאי, השלים את לימודי המשפטים בהצטיינות באוניברסיטה העברית בירושלים ואת התארים המתקדמים (מוסמך במשפט השוואתי ודוקטור במדעי המשפט) קיבל באוניברסיטאות המובילות "קולומביה" ו"ייל" . בשנת 1961 הוסמך כעורך דין, לאחר שתי שנות התמחות אצל השופט פרופ' זאב צלטנר (נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב) ועורך הדין יעקב שמשון שפירא (שר המשפטים לשעבר). בשנת 1968 הצטרף כחבר סגל לפקולטה למשפטים בתל אביב. פרופסור שפירא שימש בתפקידי מפתח באוניברסיטת תל אביב, לרבות בוועד המנהל, בוועדה המרכזת של הסנאט, בוועדת המינויים העליונה, בוועדה לתכנון אקדמי, כיו"ר הוועדה המשפטית של חבר הנאמנים, במועצת רשות המחקר, כיו"ר מערכת השיפוט המשמעתית של הסגל הבכיר.

בשנים 1980-1985 כיהן כדיקאן הפקולטה למשפטים ולאחר מכן כיו"ר מרכז מינרבה לזכויות האדם וכיו"ר מרכז צגלה למשפט השוואתי ובינלאומי- פרטי. בשנים 2009-2018 הוא כיהן כדיקאן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי "כרמל" בחיפה. כחוקר, פרופסור שפירא היה פורה מאד ופרסם ספרים אחדים ולמעלה ממאה מאמרים שפורסמו בכתבי עת מובילים בישראל ובחו"ל, בעברית, אנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית ואיטלקית.

השפעהעריכה

השפעתו של פרופסור שפירא חרגה מגבולות האקדמיה. הוא נחשב חלוץ בתחום הביו-אתיקה והמשפט בישראל ומונה למופקד הקתדרה למשפט ואתיקה ביו-רפואית באוניברסיטת תל אביב. בתוקף מעמדו בתחום הביו-אתיקה:

  • שימש כיו"ר הוועדה לאתיקה רפואית במרכז הרפואי תל אביב (בית חולים איכילוב);
  • היה ממייסדי ועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם (במינוי משרד הבריאות) והוא מכהן כחבר בה;
  • מכהן כחבר נשיאות האגודה לזכויות החולה;
  • היה חבר המועצה הלאומית לביו-אתיקה;
  • היה חבר וועדת ההיגוי של המרכז הלאומי להשתלות;
  • היה חבר הוועדה המייעצת להפסקת הריון בשלב החיות;
  • מכהן כחבר Scientific Committee of the International Bioethics Committee, Spain (בחסות ה EU)


פעילות ציבוריות נוספת:

  • משנה לנשיא לשעבר וחבר נשיאות מועצת העיתונות והתקשורת בישראל;
  • חבר המועצה הציבורית וועדת הביקורת של המכון הישראלי לדמוקרטיה;
  • חבר בחבר הנאמנים של IMPACT – תוכנית המלגות של ידידי צה"ל בארצות הברית לחיילים משוחררים;
  • חבר הוועדה היוזמת של "בשער"- קהילה אקדמית למען החברה בישראל.;
  • ממייסדי האופרה הישראלית; חבר המועצה הציבורית, הוועד המנהל וועדת הביקורת של האופרה;
  • חבר מועצת הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים;
  • סגן נשיא אגודת המשפטנים ישראל-גרמניה;
  • חבר בגוף היוקרתי American Law Institute`;
  • יו"ר בפועל וחבר לשעבר של מועצת המנהלים של המשכן לאמנויות הבמה תל אביב;
  • חבר לשעבר במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, משרד החינוך והתרבות (מדור מוזיקה)

פרופסור שפירא הופיע תכופות ברדיו ובטלוויזיה, פרסם מאמרים בעיתונות, הרצה בפני מוסדות וגופים שונים בתחומי העניין העיקריים שלו- משפט חוקתי, משפט בינלאומי- פרטי ומשפט ואתיקה ביו- רפואית.

במשך שנים רבות שימש פרופ' שפירא כמרצה וכחוקר אורח במוסדות יוקרתיים ברחבי העולם, וביניהם אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת ג'ורג'טאון, בית הספר למשפטים קרדוזו, בית הספר למשפטים ברוקלין, המכון ללימודי משפט מתקדמים באוניברסיטת לונדון, אוניברסיטת הונג קונג, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת מיאמי, מכון מקס פלאנק בהמבורג, בית הספר למשפטים בוצריוס בהמבורג ועוד. הוא השתתף בלמעלה ממאתיים כנסים מקצועיים בארץ ובעולם.

פרסומים נבחריםעריכה

  1. The Interest Approach to Choice of Law (הוצאת Nijhoff)
  2. הכרה ואכיפה של פסקי חוץ (פורסם בעיוני משפט )
  3. הסכמה מדעת לטיפול רפואי- הדין המצוי והרצוי (פורסם בעיוני משפט )
  4. The Six- Day War and the Right of Self- Defence ( פורסם ב Israel Law Review )
  5. Grasp All, Lose All: On Restraint and Moderation in Shaping Choice- of-Law Policy (פורסם בColumbia Law Review)

פרסים והוקרהעריכה

פרופסור שפירא הוא חתן פרס צלטנר, פרס פרץ נפתלי, פרס פנחס רוזן ופרס אליהו גיצלטר. הוא זכה לתואר Distinguished Professor מהאוניברסיטה האוטונומית הלאומית של מקסיקו.

חיים אישייםעריכה

פרופסור שפירא נשוי, אב לבנות וסב לנכדים ולנכדות.

בתו הבכורה היא הזמרת לימור שפירא. אחיו הוא שדרן הרדיו מולי שפירא ואחיינו הוא השחקן דן שפירא.

מענקיםעריכה

פרופ' שפירא קיבל מענקים מקרן Fulbright, מאוניברסיטת קולומביה, מאוניברסיטת ייל, ממכון מקס פלאנק בהמבורג, מאוניברסיטת לונדון ומה British Council

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.