יעקב שמשון שפירא

פוליטיקאי ישראלי

יעקב שמשון שפירא (4 בנובמבר 190214 בנובמבר 1993) היה היועץ המשפטי הראשון לממשלה, חבר הכנסת ושר המשפטים.

יעקב שמשון שפירא
יעקב שמשון שפירא, 1966
יעקב שמשון שפירא, 1966
לידה 4 בנובמבר 1902
קרופיבניצקי, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בנובמבר 1993 (בגיל 91)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1924
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המערך עריכת הנתון בוויקינתונים
היועץ המשפטי לממשלה ה־1
19481950
(כשנתיים)
תחת ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון
מנכ"ל משרד המשפטים ה־1
1948
תחת שרי המשפטים פנחס רוזן
שר המשפטים ה־5
12 בינואר 19661 בנובמבר 1973
(7 שנים ו־42 שבועות)
תחת ראשי הממשלה לוי אשכול, יגאל אלון וגולדה מאיר
חבר הכנסת
20 באוגוסט 195130 בנובמבר 1959
(8 שנים ו־14 שבועות)
17 בנובמבר 196921 בינואר 1974
(4 שנים ו־9 שבועות)
כנסות 23, 7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שפירא נולד ביֶליסַבטְגרד, באימפריה הרוסית (כיום העיר קרופיבניצקי באוקראינה) ב-1902. למד בישיבת לידא ובפקולטה לרפואה באוניברסיטת חרקוב. היה פעיל בתנועה הסוציאליסטית-ציונית צ"ס ברוסיה והיה אסיר ציון בשנים 19231924.

עלה לארץ ישראל בשנת 1924. היה חבר חבורת "המעבר" לכיבוש העבודה בפתח תקווה, עבד בפרדסי המושבה והיה ממייסדי קיבוץ גבעת השלושה. למד בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים, שם הוסמך לעורך דין. היה מזכיר מפלגת אחדות העבודה בירושלים. בפברואר 1932 נבחר לוועד הקהילה של ירושלים מטעם מפא"י[1]. בשנת 1934 עבר לחיפה ועסק שם בעריכת דין. טיפל במשפטי ההגנה וההעפלה. לאחר הקמת המדינה היה מנכ"ל משרד המשפטים ושימש כיועץ המשפטי לממשלה הראשון במדינת ישראל (בין השנים 1948-1950). נבחר לכנסת השנייה והשלישית מטעם מפא"י והיה חבר בוועדת חוקה חוק ומשפט.

בדצמבר 1964 פרסם שפירא מאמר בעיתון מעריב בו תקף את עמדתו של בן-גוריון בעניין מינוי ועדת חקירה משפטית לעסק הביש. במאמר זה טען שפירא כי אין לערב את הרשות השופטת בוועדה (ולו משפטית) הממונה על ידי הממשלה וכי אין למנות כחבריה שופטים (או שופטי בית המשפט העליון). בשנת 1965 מונה על ידי מפא"י לעמוד בראש בית דין מפלגתי, אשר גירש את בן-גוריון וחבריו משורות מפא"י. למרות זאת בבוא היום הפקיד בן-גוריון את צוואתו בידיו של יעקב שמשון שפירא ובכך נמחקו משקעי העבר ביניהם. ב-12 בינואר 1966 מונה על ידי לוי אשכול כשר המשפטים (שאינו חבר כנסת) בממשלתו החדשה במקום דב יוסף (שתמך בעמדת בן-גוריון ואשר שימש שר משפטים בממשלת אשכול הקודמת). בשנת 1968 הביא שפירא לכנסת את חוק ועדות חקירה, חוק המקבל, למעשה, את עמדתו של בן-גוריון בנושא.

שפירא המשיך לכהן עד 1973 (למעט תקופה קצרה) כשר המשפטים ואף נבחר לכנסת השביעית מטעם המערך. שפירא השפיע רבות על מערכת המשפט הישראלית, דאג להחלפת החוקים העות'מאניים והמנדטוריים בחוקים ישראליים מודרניים ששילבו בתוכם ערכים מן המשפט העברי.[2]

במהלך מלחמת יום הכיפורים דרש מראש הממשלה גולדה מאיר לפטר את שר הביטחון משה דיין בשל אחריותו האישית, משלא נענה התפטר בעצמו ב 28 באוקטובר 1973.

נפטר ב-14 בנובמבר 1993, בגיל 91.

גלריהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • '"זכיתי לראות את קומה של מדינת היהודים": שיחה פרטית עם יעקב שמשון שפירא, שר המשפטים לשעבר', מגוון: לשאלות חברה ומדינה, אפריל-מאי 1981, 8–14.
  • דינה זילבר, בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה, פרק 1, הוצאת "דביר", 2012
  • נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", הודעת הממשלה על התפטרותו של שר המשפטים י.ש. שפירא מן הממשלה, כרך ראשון, בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), עמ'  151-158, באתר דעת.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יעקב שמשון שפירא בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תוצאות הבחירות לועד הקהלה, דואר היום, 3 בפברואר 1932
  2. ^ נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", הודעת הממשלה על התפטרותו של שר המשפטים י.ש. שפירא מן הממשלה, כרך ראשון, בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), עמ'  151-158, באתר דעת.