עמירם אלדור
עמירם אלדור (19 בספטמבר 1942 – 24 בנובמבר 2001) היה רופא המטולוג, מנהל המחלקה ההמטולוגית במרכז הרפואי תל אביב ע״ש סוראסקי ומומחה בעל שם בינלאומי בקרישת דם. ב-2005 קיבל את אות המופת לרופא למפעל חיים מהאגודה לרפואה ומשפט בישראל[1].
 | |
| פרופ' עמירם אלדור | |
| לידה |
19 בספטמבר 1942 תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
24 בנובמבר 2001 (בגיל 59) ציריך, שווייץ  |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| לימודי רפואה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| התמחות |
המטולוגיה הקשר בין נוגדן לופוס להיווצרות קרישי דם אצל נשים בהריון שימוש בעלוקות לטיפול בבעיות קרישה |
| תואר | פרופסור |
| תפקידים |
רופא, המטולוג |
| מחלקות ובתי חולים |
מנהל מחלקת הקרישה במחלקה ההמטולוגית בבית החולים הדסה עין כרם המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי |
| בן או בת זוג |
סופיה אלדור |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בתל אביב לשמואל ודוביניסקי ובלנקה לבית אלכסנדרוני. בילדותו עברתה המשפחה את שמה לאלדור. לזוג היו שני ילדים. אלדור למד בתיכון עירוני א' בתל אביב ובצבא שירת כחובש בשלישות. אחרי השירות הצבאי, החל ללמוד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים ב-1969. לאחר סיום לימודיו התמחה בהמטולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם. הוא שירת כרופא בגדוד סיור 134 במלחמת יום כיפור ברמת הגולן. ב-1978 נסע אלדור לאוניברסיטת קורנל בניו יורק, ללימודי פוסט דוקטורט. עם חזרתו לישראל התמנה למנהל יחידת הקרישה במחלקה ההמטולוגית בבית החולים הדסה.
בשנת 1988, בגיל 45, מונה אלדור לפרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. כחמש שנים לאחר מכן, עבר אלדור לנהל את המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי. כמו כן, כיהן כמזכיר יו"ר האיגוד הישראלי להמטולוגיה בשנים 1996–1998[2].
מחקריו עריכה
אלדור עסק הן במחקר קליני והן במחקר בסיסי והתמחה בפקקת והמוסטזיס (עצירת דימום), כשהוא מפרסם מאמרים רבים על בסיס נתונים קליניים על ITP ו-TTP (ארגמנת של קרישה וחסר טסיות) וכן על בקרת תאי אנדותל, פרוסטגלנדין ועוד[3]. אלדור היה היה ממייסדי תחום ההמטו-גינקולוגיה והראשון שגילה את הקשר בין נוגדן לופוס להיווצרות קרישי דם שגורמים להפלות חוזרות[4] בשליש הראשון של ההריון ושסיבוכי הריון כגון רעלת הריון, היפרדות השליה והפרעות בהתפתחות העובר המתרחשות בשלבי הריון מאוחרים, גם הם תוצר של סיבוכי קרישה[5][6]. במחקר חלוצי נוסף, חקר אלדור את נוגדי הקרישה שמפרישות עלוקות כדי לנסות להשתמש בהם למטרות רפואיות. אלדור הראה שעלוקות גורמת לזרימה נמרצת של הדם, מונעת היווצרות קרישים וחומרים שהן מפרישות עשויים לסייע לחולים הסובלים מבעיות במערכת הקרישה או מקרישתיות יתר שלא ניתן לטפל בהם בתרופות רגילות[7][8].
אלדור פרסם 276 מאמרים מדעיים[9][10] (מתוכם 27 מאמרים פורסמו לאחר מותו על ידי חוקרים עימם שיתף פעולה).
מותו והנצחה עריכה
ב-24 בנובמבר 2001, נהרג בתאונת מטוס בציריך שבשווייץ. איתו היה גם יעקב מצנר[11]. נקבר בבית העלמין ירקון[12].
לאחר מותו הוקמה לזכרו קרן שפועלת לקידום מחקר של רופאים צעירים[13].
עמירם אלדור היה נשוי לאדריכלית סופיה אלדור (לשעבר מנהלת האגף לתכנון עירוני במשרד הבינוי והשיכון) ולזוג שני בנים רועי אלדור מנהל יחידת הסוכרת במכון לאנדוקרינולוגיה מטבוליזם ולחץ דם במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי וערן אלדור מהנדס בניין.
הערות שוליים עריכה
- ^ חדשות, באתר www.e-med.co.il, 27 ביוני 2005
- ^ פרופ' עמירם אלדור, באתר מרכז רפואי הדסה
- ^ Joseph Schwartz, [https://www.karger.com/Article/PDF/65211 In Memoriam Professor Amiram Eldor], Pathophysiol Haemost Thromb 32, עמ' 97–98
- ^ בן זילכה, העניק חיים, באתר nrg, 29 בנובמבר 2001
- ^ גושן הדס, הדם אשם, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2003
- ^ פרופ' בנימין ברנר, נלחמים בפקקים: קרישיות יתר של הדם – הסכנות ודרכי המניעה, באתר רמב"ם
- ^ רונן טל, העלוקות חוזרות: מציצה לחיים יפים יותר, באתר ynet, 10 באוגוסט 2005
- ^ Judy Siegel-Itzkovich, Yaacov Matzner and Amiram Eldor, BMJ : British Medical Journal 324, 2002-03-09, עמ' 616
- ^ Amiram Eldor's scientific contributions in Platelets and Thrombocytopenia, ResearchGate (באנגלית)
- ^ pubmeddev, eldor a - PubMed - NCBI, www.ncbi.nlm.nih.gov
- ^ כתבי ynet ועתי"ם, נמצאו גופות שלושת הישראלים שנהרגו בהתרסקות בשוויץ, באתר ynet, 26 בנובמבר 2001
- ^ עמירם אלדור באתר GRAVEZ
- ^ אתר הקרן, באתר ironita.brinkster.net