עמנואל פוירמן
עמנואל פוֹיֶרמן (בגרמנית: Emanuel Feuermann; 22 בנובמבר 1902 – 25 במאי 1942) היה צ'לן יהודי-אוסטרי-אמריקאי.
לידה |
22 בנובמבר 1902 קולומיאה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
25 במאי 1942 (בגיל 39) ניו יורק, ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות קנסיקו |
מוקד פעילות | אוסטריה |
תקופת הפעילות | מ-1914 |
סוגה | מוזיקה קלאסית |
כלי נגינה | צ'לו |
חברת תקליטים | פרלופון |
פרסים והוקרה | היכל התהילה של גראמי (1998) |
קורות חיים
עריכהעמנואל פוירמן נולד בשנת 1902 בקולומיאה שבגליציה, אוסטריה. הוריו היו מוזיקאים חובבים. אביו, שניגן בכינור ובצ'לו, היה מורו הראשון. גם אחיו הבכור של עמנואל, זיגמונד, גילה כישרון מוזיקלי. בשנת 1907 החליט אביהם לעקור עם משפחתו לבירה וינה. בגיל תשע למד פוירמן אצל פרידריך בוקסבאום (אנ') ואחר אצל אנטון ואלטר בהאקדמיה הקיסרית למוזיקה ואמנויות הבמה בווינה. בפברואר 1914, כשהיה בן 12, הופיע לראשונה בקונצרט עם הפילהרמונית של וינה בניצוח פליקס ויינגרטנר, בנגינת הקונצ'רטו לצ'לו ברה מז'ור של יוזף היידן. בשנת 1917 נסע פוירמן ללייפציג שבגרמניה, שם למד אצל יוליוס קלנגל. בשנת 1919 התקבל פוירמן לעבודה בקונסרבטוריון גרצניך בקלן בהמלצת קלנגל, וב-1929 התמנה לפרופסור בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין.
בין שותפיו לנגינה באותם ימים היו קרל פלש, סיימון גולדברג ויוזף וולפשטאל ואת פאול הינדמית, שניגן בויולה בשלישיית מיתרים עם פוירמן וולפשטאל. כמו כן ניגן עם יאשה חפץ ועם ארתור רובינשטיין.
בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נאלץ פוירמן לפרוש ממשרתו בקונסרבטוריון מחמת מוצאו היהודי. הוא עבר ללונדון, יחד עם גולדברג והינדמית, ויצא לסיורי קונצרטים ביפן ובניו יורק (ובדרך הופיע גם בארץ ישראל[1]). בשובו לאירופה ניגן בביצוע הבכורה של הקונצ'רטו לצ'לו מאת ארנולד שנברג, בניצוחו של תומאס ביצ'ם. לזמן מה עבר לציריך אך נקלע לאוסטריה בתקופת שקדמה לאנשלוס. ברוניסלב הוברמן סייע לפוירמן להימלט עם משפחתו לארץ ישראל, ומשם היגר בשנת 1937 לארצות הברית, שם לימד צ'לו במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה.
קשריו עם הינדמית נפגמו כאשר זה ביכר על פניו את גרגור פיאטיגורסקי לביצוע הבכורה של הקונצ'רטו לצ'לו שלו.
פוירמן מת בניו יורק בגיל 39 לאחר ניתוח טחורים שגרתי. הצ'לו גופרילר העתיק שלו, משנת 1720, עבר לאחר מותו לצ'לן הרוסי-אמריקאי ג'וזף שוסטר.
פבלו קזאלס, שמקובל לראות בו אחד מגדולי הצ'לנים בכל הזמנים, ענה, כאשר נשאל על צ'לנים אחרים, "איזה אמן דגול היה פוירמן! מותו בטרם עת היה אבדה גדולה למוזיקה."
הוריו ואחותו של פוירמן התיישבו בתל אביב. אחיו, זיגמונד פוירמן, ניגן בשנות ה-40 וה-50 בתזמורת שירות השידור (תזמורת קול ישראל), וגיסו היה חבר התזמורת הארצישראלית.[2]
כלי הנגינה של פוירמן
עריכהפוירמן ניגן בצ'לו גופרילר, שעבר לאחר מכן לרשותו של הצ'לן האמריקאי ג'וזף שוסטר וממנו אל יאשה זילברשטיין.[3] משנת 1932 עד מותו החזיק פוירמן גם בצ'לו שרב אמן ונציאני אחר, דומניקו מונטאניאנה בנה בשנת 1735. הכלי הזה, שהמשיך לשאת את שמו, נמצא כיום בידי צ'לן ואספן שווייצרי [4] פוירמן החליף את הכלי הזה בצ'לו סטרדיוואריוס דה מונק משנת 1730.
לקריאה נוספת
עריכה- נתן דונביץ, ארבעה מיתרים לתהילה: גדולי הצ'לנים, לוד: זמורה-ביתן, תשס"ב 2002, עמ' 54–78.
קישורים חיצוניים
עריכה- עמנואל פוירמן, באתר AllMusic (באנגלית)
- עמנואל פוירמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- עמנואל פוירמן, באתר Discogs (באנגלית)
- א. ב., לקונצרט של עמנואל פויירמן, דבר, 27 באפריל 1934
- עמנואל פוירמן, דבר, 27 במאי 1942
- יהויכין סטוצ'בסקי, עמנואל פויארמן: (10 שנים למותו), דבר, 23 במאי 1952
- עמנואל פוירמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ לקראת קונצרט הצ'ליסט העולמי המפורסם פוירמן בבית העם, דבר, 25 באפריל 1934; א. ב., לקונצרט של עמנואל פויירמן, דבר, 27 באפריל 1934; תל אביב | קונצרט לפועלים של עמנואל פוירמן, דבר, טור 2, 29 באפריל 1934; תל אביב | הקונצרטים של עמנואל פוירמן, דבר, טור 3, 30 באפריל 1934. ביקורת: מנשה רבינוביץ, תוים | על הקונצרט של מנגן הויולונצ'ילה עמנואל פויארמן; על הקונצרט הסימפוני בהשתתפות עמנואל פויארמן, דבר, 8 במאי 1934; יצחק אדל, בעולם הנגינה | קונצרט סימפוני (בהשתתפות א. פויארמן ובנצוחו של הא' א. ד. יעקובסון, דואר היום, 11 במאי 1934.
- ^ עמנואל פוירמן, דבר, 27 במאי 1942; גבריאל גראד, אמני המוסיקה בארצנו | זיגמונד פויירמן, המשקיף, 2 ביולי 1939; חגי חיטרון, לא על המוסיקה לבדה, באתר הארץ, 22 באפריל 2002.
- ^ >[1], Cembal d'amour artist biography for Jascha Silberstein accessed March 6, 2008
- ^ "ID: 2637, Type: cello". Cozio. אורכב מ-המקור ב-2007-09-27. נבדק ב-2006-08-22.