פתיחת התפריט הראשי

ענב (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל

עֲנָב הייתה עיר מקראית ותלמודית בדרום הר חברון, אשר נכללה בנחלת שבט יהודה.

תחילה, נזכרת העיר בספר יהושע בתיאור כיבושי יהושע בן נון: "וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה"[1].

בהמשך, נזכרת העיר ברשימת ערי בני שבט יהודה בדרום הר חברון: "וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים"[2].

יישוב בשם ענב העליונה נזכר בשטר יהודי שמקורו באזור, המתוארך לשנת 140 לספירה, 4 שנים לאחר דיכוי מרד בר כוכבא ("שנת ארבע לחורבן בית ישראל")[3].

אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) ציין כי בתקופתו עוד היה המקום מיושב.

המקום זוהה על ידי חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל בשתי חורבות בדרום מערב הר חברון, המכונות עד ימינו בשמות: ח'רבת ענב אלצע'יר ("חורבת ענב הקטן", ליד העיירה הערבית דהרייה), וח'רבת ענב אלכביר ("חורבת ענב הגדול", ליד היישוב אשכולות)[4].

"ח'רבת ענב אלכביר" מזוהה כיום עם "ענב העליונה", ובאתר נמצאו שרידי כנסייה גדולה, עם רצפת פסיפס מפוארת[5].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"א, פסוק כ"א.
  2. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ'.
  3. ^ א' אשל, ח' אשל וע' ירדני, שטר משנת ארבע לחורבן בית ישראל, קתדרה 132, תמוז תשס"ט, עמ' 5-24.
  4. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 307.
  5. ^ י' מגן, י' פלג וא' שרוך, "כנסיית ענב אל-כביר", קדמוניות, לו (תשס"ג), עמ' 54-57.