ענת אלימלך

דוגמנית ושחקנית ישראלית

ענת אלימלך (8 במרץ 19742 בדצמבר 1997) הייתה דוגמנית ושחקנית ישראלית. קורבן לרצח והתאבדות שבו נרצחה על ידי בן זוגה.

ענת אלימלך
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 8 במרץ 1974
ירושלים, ישראלישראל ישראל
נרצחה 2 בדצמבר 1997 (בגיל 23)
ישראלישראל רמת בית הכרם, ירושלים, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19901997 (כ־7 שנים)
עיסוק דוגמנית ושחקנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אלימלך נולדה לבילי ואבי אלימלך כבת אמצעית וגדלה בירושלים. לענת אח גדול ואחות קטנה. את לימודי התיכון למדה בבית הספר המקיף בשכונת גילה בעיר.

ב-1980, בגיל 6, זכתה בתחרות שנקראה "ילדה יפה ירושלים"[1].

ב-1991 זכתה במקום הראשון בתחרות היופי הירושלמית "מיס קניון" שנערכה בקניון האחים ישראל בירושלים, ואחריה החלה לדגמן עבור סוכנות הדוגמנות "לוק". באותה תחרות בה זכתה, הכירה את הספר דוד אפוטה, שהיה מבוגר ממנה ב-14 שנים, נשוי עם שני ילדים שגר בנפרד מאשתו, והם הפכו לזוג[2].

את שירותה בצה"ל עשתה כסייעת לרופא שיניים צבאי.

ב-1993 השתתפה אלימלך בתחרות "מלכת היופי" וזכתה בתחרות בתואר "מלכת החן"[3]. באותה שנה בעקבות זכייתה בתואר "מלכת החן" השתתפה אלימלך בתחרות מיס אינטרנשיונל בסין והעפילה בה לשלב 15 המועמדות הסופיות.

ב-1995 השתתפה אלימלך בתחרות על תפקיד "נערת הגלגל" בגרסה הישראלית של השעשועון "גלגל המזל", ששודר בערוץ 2.

כמו כן, בין השנים 1995–1997 כיכבה אלימלך בפרסומות בערוץ 2 לרשת המזון "היפרכל".

ב-1996 השתתפה בקלטת לילדים "אפרוחים", וב-1997 בקלטת הילדים "עושים סרט: פרח לב הזהב".

ב-1997 הגישה את התכנית "החופש הגדול" בטלוויזיה החינוכית. באותה השנה החלו יחסיה עם דוד אפוטה להתערער, ובעקבות כך היא עברה לגור עם אביה בירושלים[1]. באותה עת, נבחרה להשתתף בפסטיגל עם השיר "בלרינה" שנכתב והולחן על ידי עוזי חיטמן[4]. בערב 1 בדצמבר 1997, יום לפני מותה, הופיעה אלימלך, לצד שאר משתתפי הפסטיגל, בתוכנית הטלוויזיה של דודו טופז בערוץ 2 "הראשון בבידור"[1].

הרצח והחקירה

עריכה

ב-25 בנובמבר 1997, שישה ימים לפני הרצח פנה אבי אלימלך, אביה של ענת, למשטרת ישראל וביקש שיחרימו את נשקו האישי של אפוטה, מחשש שמא ישתמש בו כנגד אלימלך, אך לאחר מכן ביקשה ענת מהמשטרה שלא לקחת את הנשק מאפוטה והנשק נשאר ברשותו.

ב-2 בדצמבר 1997, בעת שעשתה את דרכה ללימודיה באוניברסיטה הפתוחה בירושלים בשעות הבוקר, עצרה ענת בביתו של אפוטה בשכונת רמת בית הכרם בעיר, ומספר שעות לאחר מכן נמצאה מוטלת ללא רוח חיים כשהיא ירויה בפלג גופה העליון, כשאפוטה ירוי ומוטל גם הוא ללא רוח חיים לצידה.

חקירת הרצח עברה תהפוכות: חקירה ראשונית העלתה תחילה שאלימלך ירתה באפוטה ולאחר מכן התאבדה. הסברה הראשונית, לפיה אלימלך הייתה הרוצחת, נוצרה מכיוון שהאקדח נמצא ליד ידה, ובהתבסס על ממצאים אלה היא נקברה בהר המנוחות בירושלים בחלקת המתאבדים. שלושה שבועות אחרי הרצח, בעקבות לחץ משפחתה של אלימלך[1], חידשה המשטרה את החקירה, ובחקירה החוזרת התברר שהחוקרים התרשלו, וכי אפוטה למעשה ירה באלימלך בעת ויכוח סוער שהיה ביניהם ולאחר מכן התאבד. כמו כן התגלה ששני אחיו של דוד אפוטה נכנסו לפני המשטרה לדירה שבה אירע הרצח, וכדי לטשטש את הראיות העבירו את האקדח מידו של דוד אפוטה לידה של אלימלך, מ"טעמי כבוד", לטענתם. על אף שעובדה זו אומתה בבדיקות מעבדה החליטה הפרקליטות, בעצת המשטרה, שלא לפתוח בהליכים משפטיים נגד אותם בני משפחה והם שוחררו.

נודע גם שלרצח קדמה סדרה של סצנות קנאה מוגזמות לענת מצדו של אפוטה ושהאחרון חשב שהיא בוגדת בו עם עודד מנשה במהלך החזרות לפסטיגל[1], אלא שאיש לא ידע ולא עשה דבר בנידון.

ממצאי החקירה החוזרת פורסמו כשלושה שבועות לאחר הרצח. עצמותיה של ענת הועברו לחלקת קבורה רגילה בבית הקברות רק ב-2001, ארבע שנים לאחר מותה.

לאחר מותה הפיק אילן שושן סרט בשם "ענת אלימלך-הסיפור האמיתי" ששודר בערוץ 2 ב-1998, שנה לאחר מותה, ומתאר את קורות חייה מילדותה ועד הירצחה.

בשנת 2020, הופק סרט דוקו-דרמה הנקרא "ענת אלימלך: הילדה הכי יפה בירושלים", בכיכובה של אגם רודברג המגלמת את דמותה של אלימלך[5], ומספר את מקרה הרצח.

קביעת בית המשפט

עריכה

בתיק תביעה שניהלו בני משפחתה של אלימלך כנגד יוסף אפוטה, אחיו של דוד אפוטה וכנגד עיזבונו של דוד, קבע ב-1 במרץ 2011 בית משפט לענייני משפחה, כי דוד רצח את אלימלך, וכי יוסף שיבש את חומר הראיות. בהמשך לכך קבע בית המשפט, שיוסף יפצה את משפחתה של אלימלך ב-300 אלף ש"ח[6].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה