פוליאנה

פוליאנה (אנגלית: Pollyanna) הוא ספר ילדים מאת הסופרת האמריקאית אלינור ה. פורטר, שיצא לאור בשנת 1913 והפך לאחד מספרי הקלאסיקה בספרות הילדים. סדרת המשך לפוליאנה נכתבה מאוחר יותר על ידי אליזבת בורטון. הספר תורגם לעברית פעמים אחדות.

פוליאנה
Pollyanna

מידע כללי
מאת	אלינור הודג'מן פורטר
שפת המקור	אנגלית אמריקאית
סוגה	רומן
נושא	יתמות
הוצאה
הוצאה	Louis Coues Page
תאריך הוצאה	1913
סדרה
הספר הבא	פוליאנה גדלה

הספר מספר את ספורה של הילדה הפיקחית פוליאנה שאומצה לאחר מות אביה על ידי דודתה האמידה, פולי הרינגטון. עם בואה של פוליאנה הופכת באורח פלא העיר המדכאת בה חיה דודתה למאושרת ונעימה בגלל השמחה שהביאה הילדה.

הצלחתו של הספר הביאה לכך שהמונח "Pollyanna" נכנס לשפה האנגלית כתיאור לאדם עליז ואופטימי (בעברית: עקרון פוליאנה); בהמשך הפך המונח במידה מסוימת (בניגוד לרוח הדברים הנושבת מן הספר) למונח מבזה המתאר אדם ילדותי ונאיבי שתמיד מצפה מאנשים לנהוג בהגינות, למרות קיומן של הוכחות סותרות. המוטיב המרכזי האמיתי של הספר הוא היכולת לשמור על רוח של נדיבות כלפי כולם והיכולת למצוא שמחה במה שיש, יהיה אשר יהיה.

פוליאנה הוא גם משחק לוח של האחים פרקר המבוסס על הספר, על הדמות, ועל מוטיב השמחה. המשחק יוצר ונמכר בין 1915 ל-1967 תחת גרסאות שונות שכוללות את הכותרים: "פוליאנה - משחק השמחה", "פוליאנה - משחק הבית הגדול", ו-"פוליאנה". מאוחר יותר החזיקה חברת מילטון ברדלי ברישיון למשחק.

פוליאנה היה ספר נמכר ביותר, ועדיין זמין במהדורות נוספות. הספר הפך את משחק השמחה לפופולרי ופוליאנה הייתה ידועה כ"ילדת השמחה". דווח שיש אוספים של דואר מעריצים שנשלח לאלינור ה. פורטר, הסופרת, על פוליאנה. המיקום של מכתבי המעריצים אינו ידוע כיום. בנוסף לספרים היה גם דיווח על מועדוני שמחה (Glad Club) שהיו פופולריים לתקופה מסוימת. עם זאת, ספק אם הם לא היו רק גימיק פרסומי. מועדוני השמחה מעוררים עניין בגלל כוונתם להפיץ את השימוש במשחק השמחה כשיטה לחיקוי במקרים של אובדן, אכזבה ומצוקה.

תיאור העלילה

פוליאנה היא בתו של כומר עני במערב ארצות הברית אשר נשלחת לביתה של דודתה במזרח לאחר מות הוריה, בהיותה כבת 11.

דודתה של פוליאנה, אחות אמה - העלמה פולי הרינגטון, היא אשה מבוגרת, בודדה, מרירה ונרגנת ובעלת הון רב אותו ירשה מהוריה. היא חיה בעירה הקטנה בלדינגסוויל במזרח ארצות הברית. הדודה פולי, אשר התנגדה מאוד לנישואי אחותה עם הכומר הצעיר והעני והעדיפה שתינשא לאחד מתושביה האמידים של העיירה, מקבלת את פוליאנה בת אחותה בקרירות ומתייחסת אליה בקפדנות. היא מנסה לחנך את פוליאנה לציות למילת המפתח שלה 'חובה', אך נכשלת בכך פעמים רבות עקב אישיותה הצוהלת והשובבה של פוליאנה.

בניגוד לדודתה, הרי מילת המפתח של פוליאנה היא שמחה. את חייה מלווה משחק המכונה בפיה משחק השמחה. את ה"משחק" המציא אביה, אשר ניסה לעודד אותה ולרומם את רוחה בתנאי חייהם הקשים. כללי המשחק הם קלים ופשוטים ביותר בתאוריה, אך קשים לביצוע - בכל מצב, יהיה איזה שיהיה, רע או קשה, יש למצוא נקודה חיובית כלשהי בה ניתן לשמוח.

המשחק התחיל כאשר פוליאנה הקטנה רצתה בובה אך בחבילת הסיוע שקיבל הכומר מן הכנסייה היו רק זוג קביים קטנים אשר "אולי יהיו שימושיים". הילדה בכתה ואביה ניסה לשכנע אותה כי אף על פי שלא קיבלה בובה גם בקביים ניתן לשמוח שהרי "לא צריך אותם".

בהגיעה לבלדינגסוויל יוצרת פוליאנה קשרים ידידותיים ביותר עם אנשי המקום. היא מספרת לכל מי שרק מוכן לשמוע על המשחק ומנסה לגרום לו לשחק בו גם הוא. כך משתנים חייהם של רבים מן התושבים אשר בהשפעת פוליאנה מתחילים לשמוח גם הם במה שיש להם. רק האדם הקרוב ביותר אליה - הדודה פולי - אינה מודעת לקיומו של המשחק כיוון שאסרה עליה להזכיר את אביה והמשחק הרי הוא 'המשחק של אבא'.

בין ידידיה הרבים של פוליאנה ניתן למנות את ננסי - המשרתת בביתה של הדודה פולי, את ג'ון פנדלטון (פנדרגאסט בסרט) הערירי, אהובה לשעבר של אמה, את ג'ימי בין - הילד היתום שברח מבית היתומים כי "אין להם מקום בשבילי, ובכלל, אני לא חושב שצריכים אותי שם. אז הסתלקתי לי". גם גברת סנואו הנכה אשר מיררה את חייהם של כל הסובבים אותה משתנה לטובה בהשפעת פוליאנה וכן דוקטור צ'ילטון, רופא העיירה החביב, המבכה את אובדן אהבת נעוריו.

מספר חודשים לאחר בואה לעיירה נפצעת פוליאנה בתאונת מכונית (נפילה מהגג בסרט) אשר גורמת לה לשיתוק בפלג גופה התחתון. פוליאנה סבורה בתחילה כי רגלה שבורה וגם בזה מוצאת מקום לשמוח כי "רגליים שבורות נרפאות, ומחלה לכל החיים אי אפשר לרפא", כהגדרתה.

כשמגלה פוליאנה את האמת כי לעולם לא תוכל ללכת יותר, היא אומרת בבכי כי אינה מסוגלת יותר לשחק במשחק וכי אי אפשר למצוא משהו משמח במצב בו היא נתונה.

אנשי העיירה שהתרגלו לראות את פניה הצוהלים של פוליאנה שומעים על התאונה ומתחילים לפקוד את בית הרינגטון. הם מבקשים מהדודה פולי למסור לפוליאנה כי התחילו גם הם לשחק במשחק. הדבר מתמיה את הדודה פולי שעדיין אינה יודעת מהו המשחק. לאחר מספר הודעות כאלו היא פונה לננסי המשרתת ותובעת הסבר. ננסי מספרת לה על המשחק ומסבירה כי אנשי העיירה אשר שמעו שפוליאנה איבדה את היכולת לשחק את משחק השמחה מנסים כעת לשמח אותה באומרם כי גם הם התחילו לשחק במשחק כפי שביקשה מהם. וכך מצטרפת גם הדודה פולי לאלו המשחקים במשחק השמחה.

דוקטור צ'ילטון, אחד מרופאי העיירה, טוען כי אחד מידידיו עורך מחקר על מקרים כמו הפציעה של פוליאנה והוא סבור שהפתרון לסבלה של פוליאנה נמצא בהישג יד. אך הוא אינו יכול לבדוק את פוליאנה בעצמו כי העלמה פולי, אהובתו לשעבר, אשר נפרד ממנה לפני 25 שנה עקב מריבה שפרצה ביניהם - הודיעה כי לא יוכל להיכנס לביתה אלא אם תזמין אותו

ג'ימי בין, היתום, שאומץ על ידי מר פנדלטון בעידודה של פוליאנה, לוקח על עצמו את המשימה להגיד לדודה פולי את מה שאמר דוקטור צ'ילטון וכך מוזמן הרופא לביתה של הדודה, דבר שמביא לפיוס ביניהם. פוליאנה נשלחת לבית החולים שהקים ידידו של דוקטור צ'ילטון שם היא חוזרת להשתמש ברגליה, ושם גם נערכת חתונתם של הדודה פולי והדוקטור צ'ילטון.

לספר נכתב ספר המשך בשם פוליאנה וג'ימי, בו מתגלה דודתו של ג'ימי בין שחיפשה אותו במשך שנים רבות ומתוארת התבגרותה של פוליאנה ואהבתם של פוליאנה וג'ימי.

סרטים וטלוויזיה

ג'ין ווימן והיילי מילס בסרט פוליאנה 1960

סיפורה של פוליאנה הוסרט מספר פעמים. כשהבולטים ביניהם הם סרט אילם ב-1920 בכיכובה של מרי פיקפורד, ופוליאנה, סרט של דיסני מ-1960 בכיכובה של השחקנית הבריטית היילי מילס, לצידם של ג'יין ויימן וריצ'רד איגן. הסרט צולם במעון מקדונלד בשדירת מקדונלד שהייתה אז בעיר קטנה בסנטה רוזה, קליפורניה. הסרט, להבדיל מהספר, מסתיים באופן יחסית פתוח, כשפוליאנה ודודתה נוסעות ברכבת לבית־החולים על־מנת שפוליאנה תנותח ברגליה, וכל העיר מלווה אותן. משתמע שהניתוח כן יצלח מכך שד״ר צ'ילטון הביע את דאגתו שהשיקום תלוי במצב רוחה של פוליאנה, ששרתה אז בדיכאון, אך מיד לאחר מכן באו אנשי העיר לעודדה, והפיחו בה תקווה.

לספר נעשו גם כמה עיבודים טלוויזיוניים ואף סדרת אנימה מבית היוצר של ניפון אולפני אנימציה. האחרון שודר ב-2003 ב-ITV בכיכובה של ג'ורג'ינה טרי כפוליאנה ואמנדה בורטון כדודה פולי.

ב־2012 הופקה הצגה בתיאטרון הארצי לנוער "פוליאנה וג'ימי" על פי הספר "פוליאנה" בעיבוד של שירילי דשא ובבימוי של רענן ניסים פררה ומשה בן שושן.

תרגומים לעברית

כריכת התרגום של עטרה אופק מ-2014

• אלינור ה' פורטר, פוליאנה: ספור; תרגמה אפרת כרמון, ירושלים: ש' זק, 1961.
• וולט דיסני, לפי ספרה של פורטר, פוליאנה; עברית: שולמית לפיד, תל אביב: יבנה, תשל"ז.
• אלינור ה. פורטר, פוליאנה; מאנגלית: יואב לביא, תל אביב: זמורה-ביתן (מרגנית), תשמ"ד 1983.
• אלנור הודג'מן פורטר, פוליאנה; נוסח עברי: בינה אופק, תל אביב: עופרים, תשנ"ה 1995.
• אלינור ה. פורטר, פוליאנה; תרגם ועיבד עמיחי הדרי, קריית גת: קוראים (ספרי מופת), תשס"ז 2006.
• אלינור ה' פורטר, פוליאנה, תרגמה יעל אכמון, סדרת מרגנית, כנרת זמורה, 2014
• אלינור ה' פורטר, פוליאנה, תרגמה עטרה אופק, הרפתקה: סופרים מתרגמים קלאסיקה, מודן ואוקיינוס, 2014

קישורים חיצוניים

• אלינור ה. פורטר, ‏פוליאנה, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• "פוליאנה" גרסה חופשית לקריאה מקוונת
• "פוליאנה" - משחק קופסה 1915
• "פוליאנה" סיקור הסרט באתר UltimateDisney.com (באנגלית)
• מרית בן ישראל, פוליאנה ואני
• דוד רפ, כמה נחמד לפגוש שוב את פוליאנה, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2014.
• מיה ויינשטוק, "פוליאנה": ללמוד לאהוב את החיים, באתר ynet, 14 בינואר 2015.
• פוליאנה, באתר OCLC (באנגלית)