שירילי דשא

שירילי דשא
לידה	13 בינואר 1968 (בת 54)
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1991–הווה (כ־31 שנים)
עיסוק	שחקנית, מחזאית, תסריטאית, במאית
מקום לימודים	תלמה ילין
פרסים והוקרה	פרס ראשון בפסטיבל תיאטרונטו (כשחקנית); פרס הבימוי בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה (2017); פרס הטלוויזיה לילדים ולנוער לבימוי בסדרה קומית (2021)
	פרופיל ב-IMDb

שירילי דשא (נולדה ב-13 בינואר 1968) היא שחקנית, מחזאית, תסריטאית ובמאית ישראלית. דשא היא בוגרת מגמת התיאטרון של בית-הספר לאמנויות ע"ש תלמה ילין ושל בית הספר לתיאטרון של ז'אק לקוק שבפריז.

דשא היא בתו הבכורה של האמרגן והמפיק אברהם דשא (פשנל).

קריירהעריכה

דשא שיחקה בהצגת היחיד "דרמה קטנה", זוכת הפרס הראשון בפסטיבל תיאטרונטו. כמו כן, שיחקה בהצגה "פירוק". בקולנוע היא הופיעה בסרטים שונים, בהם "ההתחלפות" ו"הנוער". שיחקה גם ב"לכל דבר מחיר", סרט הגמר של דפנה לוין לצד מאיר סויסה, ששי קשת ומיכל נחמן-צפיר.

בטלוויזיה, דשא יצרה וביימה את קומדיית המצבים איצ'ה בהפקת אביה פשנל ששודרה בערוץ 2 בשנים 1994–1997. בשנת 2007 יצרה וביימה את הסדרה הדוקומנטרית "פשה", ביימה את הגרסה הישראלית של הסדרה "בנות הזהב", כתבה את הסדרה "כאן גרים בכיף", וביימה וכתבה את סדרת הילדים "ילדי בית העץ" - עליה זכתה בפרס הבימוי בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה.^[1]

בתיאטרון, דשא ביימה את ההצגה "שלום ולא להתראות", את המחזמר "חנות קטנה ומטריפה" (בו כיכבה לצד עידן אלתרמן), את הקומדיה "אניהו" (הסיפור "השמנמן") ואת מופע הבידור "לסלאו לא נחה" בכיכובה של חנה לסלאו. כמו כן, כתבה ביחד עם אוהד חיטמן את המחזמר "בילי שוורץ" שזכה ב-4 פרסי התיאטרון הישראלי.

נשואה למחזאי והבמאי רוני סיני ולהם שלושה ילדים. מתגוררת באליכין.

שירילי דשא, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
שירילי דשא, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
שירילי דשא, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
שירילי דשא, בארכיון הבימה
עדי כץ, קרעפלאך בדשא, באתר nrg‏, 12 בינואר 2001
אלון הדר, בת הסנדק, באתר הארץ, 27 במרץ 2007
נועה הרשקוביץ‏, שירילי דשא על "הנוער", המחאה החברתית והקשר עם פשנל. ראיון, באתר וואלה!‏, 28 באוגוסט 2013
אייל מלובן, "אני כל הזמן בדיאלוג עם אבא פשנל", באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 7 באוקטובר 2014
יעקב בר-און, ‏שירילי דשא: "לא חוזרת לבמה, לא מתגעגעת למחיאות כפיים, כיביתי את זה", באתר מעריב אונליין, 3 באפריל 2019