פוקון

עיירה בדרום צ'ילה

פוקוןספרדית: Pucón) היא עיר וקומונה בפרובינציית קאוטין במחוז אראוקניה שבדרום צ'ילה. היא משתרעת על פני שטח של 1248.5 קמ"ר ונכון לשנת 2017 מתגוררים בה 28,523 תושבים.[1]

פוקון
Pucón
סמל
סמל פוקון
Bandera de Pucón.svg
דגל פוקון
מבט על פוקון ואגם ויאריקה
מבט על פוקון ואגם ויאריקה
מדינה צ'ילהצ'ילה צ'ילה
מחוז אראוקניהאראוקניה אראוקניה
פרובינציה קאוטין
תאריך ייסוד 27 בפברואר 1883
שטח 1,248.5 קמ"ר
גובה 227 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 28,523 (2017)
 ‑ צפיפות 22.84 נפש לקמ"ר (2017)
קואורדינטות 39°16′00″S 71°58′00″W / 39.266666666667°S 71.966666666667°W / -39.266666666667; -71.966666666667 
אזור זמן UTC -4
http://www.municipalidadpucon.cl/

פוקון ממוקמת כ-70 ק"מ ממעבר הגבול ממואיל מלאל שמוביל לארגנטינה, כ-100 ק"מ דרומית-מזרחית לבירת המחוז טמוקו, וכ-780 ק"מ מדרום לבירת המדינה סנטיאגו. פוקון יושבת על חופו המזרחי של אגם ויאריקה, וכ-17 ק"מ צפונית להר הגעש ויאריקה, מיקומה של פוקון על שפת אגם והר געש, יחד עם אקלימה היציב והיחסית נח שלה, במיוחד בקיץ, הופכים אותה ליעד תיירות פופולרי.

אטימולוגיהעריכה

השם פוקון מקורו בשפת המפודונג, שפתם של בני המפוצ'ה שהתגוררו באזור טרם הגעת הספרדים לצ'ילה. ויש שתי אפשרויות למשמעותו. האפשרות הראשונה היא שילוב של שתי המילים "להגיע אל" (Pun) ו"כניסה" ("Conën") והכוונה "היא הכניסה אל רכס ההרים".[2] האפשרות השנייה היא מהמילה Puconu שמשמעותה במפודונג היא יונים.

היסטוריהעריכה

בשנת 1552 במהלך כיבוש צ'ילה על ידי הספרדים, הקימו הספרדים את העיר ויאריקה באזור פוקון של היום. הספרדים ביצעו כריית זהב משמעותית ממרבצים שהיו באזור. עם זאת, מניחים שבשלב כלשהו במאה ה-16, מרבצי הזהב נקברו תחת להאר שזרם מהר הגעש ויאריקה הסמוך. מה שהניע את המתיישבים החדשים להעתיק את העיר מערבה אל מיקומה המודרני, ולנטוש את אתר פוקון.

היישוב המודרני פוקון הוקם בשנת 1883 כמצודה בעקבות כיבוש אראוקניה כאשר המדינה הצ'יליאנית הכניעה את האוכלוסייה הילידית באזור אראוקניה. פוקון היוותה נקודה בעלת יתרון אסטרטגי עקב מיקומה בכניסה לעמק טרנקורה, שם רדף צבא ארגנטינה אחר קבוצה של בני מפוצ'ה דרך מעבר ממואיל מלאל במהלך כיבוש המדבר. דו-קיום ששרר בין ילידים למתיישבים, סייע בהקמת חוות הבקר באזור וניצול היערות לנשיאת פרי כפעילות הכלכלית העיקרית של השנים הראשונות של פוקון.

המלון הראשון בפוקון היה גודנשווגר, שהוקם בשנת 1923, אך הצמיחה התיירותית של פוקון החלה בשנות ה-30 עם הקמתו של גראן הוטל פוקון בשנת 1934. בשנת 1940 נבנתה הדרך הראשונה בין הכפר ויאריקה שלחופו המערבי של אגם ויאריקה לבין פוקון ובשנות השבעים הסתיימה הדרך לאגם קבורגואה ולמקומות נוספים שהיוותה התשתית לתיירות המונים.[3]

 
פוקון נראית בצד שמאל במרכז התמונה. באופק ניתן לראות את הר הגעש יאימה.

דמוגרפיהעריכה

על פי מפקד אוכלוסין בשנת 2017 שערך המכון הלאומי לסטטיסטיקה בצ'ילה, פוקון משתרעת על שטח של 1248.5 קמ"ר ומתגוררים בה 28,523 תושבים (14,106 גברים ו-14,417 נשים). מתוכם 18,340 (64.3%) התגוררו באזורים עירוניים ו-10,183 (35.7%) באזורים הכפריים.[1]

כלכלהעריכה

הכלכלה של פוקון מתבססת ברובה על תיירות ושירותים.

תיירותעריכה

פוקון משמשת כמרכז תיירותי בדרום בצ'ילה, והיא מושכת אליה מבקרים רבים, מקומיים וזרים כאחד. בשל סביבתה הטבעית יוצאת הדופן הכוללת הרי געש, אגמים, מפלים, שמורות טבע ומעיינות חמים, מהווה פוקון מוקד משיכה תיירותי בכל ימות השנה. במהלך עונת הקיץ פעילויות התיירות הפופולריות כוללות טיולים רגליים, טיפוס, רפטינג, רכיבה על סוסים, צפייה בציפורים ודיג. בחורף ובאביב מתרכזת הפעילות התיירותית בסקי ובסנובורד במורדות הר הגעש ויאריקה ובביקור במעיינות התרמיים הפזורים ביער הגשם הסמוך ולדיביאן. העיר מכילה מספר רב של סוכנויות תיירות שמסייעות בארגון וביציאה נוחה לשלל הפעילויות הנ"ל, ועל אף גודלו הקטן יחסית של האזור העירוני שלה תשתיות הלינה בפוקון מפותחות ביותר, החל מהוסטלים לתרמילאים ועד מלונות יוקרה. בנוסף למסעדות רבות הפזורות ברחבי העיר המציעות מטבח צ'יליאני ובינלאומי. עם התפתחות התיירות שבה, הפכה פוקון גם ליעד מרכזי להשקעות בדירות נופש והגירת שירותי נוחות.[4]

 
אגם ויאריקה והר הגעש ויאריקה.

אטרקציות תיירותיות

  • הר הגעש ויאריקה הוא הר הגעש הקרוב ביותר לפוקון, והעיירה מהווה לעיתים קרובות בסיס היציאה אליו. בויאריקה היו מעל ל-80 התפרצויות מאז 1558, כשהאחרונה שבהן התרחשה ב -3 במרץ 2015. אפשר לטפס עליו לאורך כל השנה, אם מזג האוויר והפעילות הגעשית מאפשרים זאת. במהלך החורף, הפסגה מכוסה בשלג לחלוטין, והיא מציעה נופים של לפחות שבעה מהאגמים שמסביב.
  • הרי הגעש קטרופיאן, לנין ומוצ'ו-טשאשוונקו, גם הם ממוקמים לא רחוק מפוקון.
  • אל קניי, שמורה מוגנת של 500 דונם השייכת לארגון ללא מטרות רווח.[5] היא מכילה מסלולי הליכה דרך עצי אראוקריה עתיקים מכתשים וולקניים ולגונות. הפארק מהווה בית גידול לעשרות מיני בעלי חיים ביניהם שועלים, פומות, פודים ברווזי בר וקונדורים. כמו כן בפארק קיימת נקודת תצפית המתנשאת לגובה של 1,550 מטרים, ממנה ניתן להשקיף על ארבעת הרי געש סמוכים: ויאריקה, קטרופיאן, לנין ויאימה.[6]
  • פארקים לאומיים באזור הכוללים את פארק וורקוואה (אנ'), הפארק הלאומי ויאריקה (אנ') ושמורת הטבע ויאריקה (אנ').
  • אגמים רבים שהבולטים שבהם הם אגם ויאריקה, אגם קבורגואה (אנ') ואגם טינקילקו (אנ').
  • נהר טרנקורה (אנ') המשמש לקיאקים וראפטינג ברמות קושי שונות.
  • מעיינות חמים וספא הכוללים את האתרים פלגוין, ריו בלנקו, הויפה, קווימיי-קו ולוס פוסונס שנמצאים כולם בקומונת פוקון. כמו כן בקומונה הסמוכה קורארווה (אנ') קיימים גם כן מספר אתרי מעיינות חמים וספא פופולריים הכוללים את, מנטואה, אנקמיל, סאן לואיס, פנקי וטרנקורה.
     
    הר הגעש ויאריקה נצפה מהרחוב הראשי של פוקון.

אדריכלותעריכה

שיעור הבנייה בפוקון הוא בין הגבוהים ביותר בצ'ילה, בעיקר בקתות, מלונות ובתי קיץ עבור תושבי אזור הבירה סנטיאגו. כשהסגנון האדריכלי השולט הוא הסגנון האנדי-פטגוני, שנולד בעיר זו במהלך המאה העשרים. והתפשט לערים ארגנטינאיות כמו סן מרטין דה לוס אנדס וסן קרלוס דה בארילוצ'ה. התקנות העירוניות בפוקון דורשות שלפחות 50% מחומרי הבנייה יהיו עשויים אבן או עץ. תקנה זו משמשת במבני ציבור, בתי מגורים פרטיים, מסעדות ומרכזי קניות.

אזורי הסיכון של הלהארעריכה

זרימות בוץ געשיות המכונות להאר נפוצות בהיסטוריה של פוקון ובסביבתו של הר הגעש ויאריקה. בשנת 1964, הרס הלהאר חלק גדול מעיירת החורש בקונאריפה (אנ'). מחקר משנת 2014 קבע כי הדרך הבינלאומית שממזרח לשדה התעופה פוקון שוכנת באזור ברמת סיכון גבוהה, וכך גם הדרך המחברת מערבה לעיירה ויאריקה. שדה התעופה עצמו נמצא באזור בעל רמת סיכון נמוכה, בעוד שרוב האזור העירוני בעיר הוא מחוץ לטווח הלהאר.

אדמיניסטרציהעריכה

כקומונה, פוקון היא חטיבה מנהלית ברמה השלישית בהיררכיה השלטונית של צ'ילה תחת פרובינציה (קאוטין) ומחוז (אראוקניה) והיא מנוהלת על ידי מועצה עירונית שבראשה עומד אלקלדה שנבחר ישירות כל ארבע שנים.

אקליםעריכה

בפוקון הקיץ נוח ובעיקר צלול והחורפים קרים, רטובים ומעוננים. במהלך השנה הטמפרטורה נעה בדרך כלל בין 3 ל-24 מעלות צלזיוס ולעיתים נדירות יורדת מתחת ל-1- או עולה מעל 30 מעלות צלזיוס.[7]

אקלים בפוקון
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°) 37 32 28 22 18 16 15 20 24 25 29 30 37
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 22 21 18 17 13 11 10 12 14 15 16 19 14
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 7 7 6 5 4 2 1 1 3 4 5 6 5
שיא טמפרטורה מזערית (C°) 0 -2 -5 -6 -8 -9 -12 -10 -6 -5 -5 -2 -12
משקעים ממוצעים (מ"מ) 40 40 40 70 170 180 180 130 90 80 50 50 1,190

תחבורהעריכה

העיר מונגשת על ידי נמל התעופה פוקון (אנ'), שיכול לטפל בכלי טיס עד גודל של בואינג 737 ויש ממנו טיסות עונתיות לסנטיאגו הבירה. נמל התעופה הבינלאומי הקרוב ביותר הוא נמל התעופה מקואה (אנ') שנמצא בסמוך לעיר טמוקו הממוקמת כ-100 ק"מ צפונית מערבית לפוקון.

אוטובוסים יש לערים הסמוכות, טמוקו ממנה ניתן להמשיך צפונה לבירה סנטיאגו. ויאריקה ואוסורנו, שמהן ניתן להמשיך לדרום צ'ילה או מזרחה לארגנטינה דרך מעבר קרדינל אנטוניו זאמורה. כמו כן ישנם אוטובוסים לעיירה הארגנטינאית סן מרטין דה לוס אנדס דרך מעבר הגבול ממואיל מלאל.

ערים תאומותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פוקון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 WEB DISEMINACIÓN CENSO 2017, resultados.censo2017.cl
  2. ^ Diccionario Mapuche Mapudungun - Castellano. Mapuche significa "Gente de la Tierra", web.archive.org, ‏30 ביוני 2014
  3. ^ Historia de Pucón, Pucón | PuconChile.travel (בספרדית)
  4. ^ Borsdorf, A., Hidalgo, R., Zunino, H. (2012): Amenity Migration: a comparative study of the Italian Alps and the Chilean Andes.
  5. ^ Hike El Cañi near Pucón, Chile for great views of the region(הקישור אינו פעיל) www.thisischile.cl Thursday, February 21, 2013, retrieved 29 August 2013
  6. ^ INICIO, Santuariocani (בספרדית)
  7. ^ Clima promedio en Pucón, Chile, durante todo el año - Weather Spark, es.weatherspark.com