פורטל:היסטוריה/חדשות המחקר/ארכיון/27
כנס קצרין לארכאולוגיה הציג מחקרים על כלכלת הגולן עריכה
בכנס קצרין השני שנערך בדצמבר 2011 הציגו ארכאולוגים והיסטוריונים ממצאים ומחקרים שעסקו בכלכלת הגולן בעת העתיקה מתוך הנחה שהכלכלה היא היסוד לשאר מסגרות החיים.
- ד"ר גונן שרון מהחוג ללימודים רב תחומיים מהמכללה האקדמית תל חי, הציג את הממצאים הארכאולוגיים שנחשפו לאחרונה באזור גשר בנות יעקב ולאורך חופי נהר הירדן, בין הממצאים המעניינים מתקופות קדומות ביותר: עצמות אריה, פרות ענק וגולגולת פיל, מהעדויות הקדומות בעולם לשליטה באש, אוסף ייחודי של כלי צור את הרצאתו סיכם ד"ר שרון : "אני תקווה, שהצגת הממצאים הללו וחשיבותם האוניברסלית תביא להכרה בירדן כאתר מורשת עולמי".
- ד"ר ענת פלד ממכון אבשלום הרצתה על תעשיית הסוכר הצלבנית באגן הירדן והכנרת שהתמקדה באזור טבריה. בסביבתה של טבריה פעלו ארבעה מפעלי סוכר, בבקעת גינוסר, באזור צנברה, במפגש הירמוך עם הירדן ובבקעת בית ציידא. המפעלים פעלו בטכנולוגיה צלבנית ונשענו על מקורות המים הזמינים באזור.
- יהושע דריי, מומחה לשחזור טכנולוגיות עתיקות הרצה על טכנולוגיית ייצור הפשתן והלבנתו וכיצד יושמה באום אל קנאטיר ובדיר עזיז הסמוך. לדבריו רכשו תושבי הגולן באותה התקופה את הפשתן הגולמי, הביאו אותו לכפר והעבירו אותו תהליך עיבוד וצביעה בבריכות סיד שהעניק לפשתן את צבעו הלבן. המוצר המוגמר היה פשתן רך, דק, לבן ויקר.
- ד"ר מיכאל אייזנברג מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה סקר את מערכת הגתות ובתי הבד בסוסיתא והטכנולוגיות בהן השתמשו לייצור השמן והיין. פרופ' חיים בן דוד מהמכללה האקדמית כנרת ניתח את פריסת 132 בתי הבד הפזורים בגולן והטכנולוגיה ששימשה לייצור תעשיית שמן זית בגולן ומשמעותה למרקם החיים באזור בתקופה הביזנטית.
מפגש צאצאי מתיישבי תל חי לשימור מורשת היישוב עריכה
.jpg)
בחודש דצמבר 2011 נערך מפגש ראשון מסוגו במוזיאון חצר תל-חי, ובו נפגשו צאצאי המתיישבים במקום בתחילת המאה העשרים. טלי פיגלסון, מנהלת המוזיאון, סיפרה לעיתון הארץ כי "הרעיון בכינוס המשפחות נולד מתוך הרצון לתת מקום לאותם אנשים שחיו פה, להחזיר אותם הביתה, לשמוע על הסיפורים מפעם שעברו מדור לדור. אנחנו רוצים לקרב אותם למקום, לחצר, ולחשוף אותם למה שנעשה פה". משקל מיוחד ניתן על ידי חלק מהמשתתפים לאירוע בו עזבו רבים מהמתיישבים את היישוב לאחר שראשי גדוד העבודה קבעו כי אנשי קיבוץ תל-חי יצטרפו לקיבוץ כפר גלעדי. הכרעה שעמדה בניגוד לעמדתו הנחרצת של מנהיג ההסתדרות באותה תקופה, דוד בן-גוריון. אמנון לוין, בעבר מנהל המוזיאון בתל-חי סיפר לעיתון כי "מאז שרר מתח גדול בין כפר גלעדי לבין ותיקי תל-חי שנאלצו לעזוב, עבורם ההחלטה להתאחד עם כפר גלעדי הייתה גירוש". לדבריו, יום העזיבה היה כה קשה ל"מגורשים", עד כדי כך שזכור משפט שאמרה אחת הילדות, אורה כהן: "בואו תראו, אנשים גדולים בוכים". "פליטי" תל חי בנו מחדש את היישוב הנטוש באר טוביה שנחרב וננטש במאורעות תרפ"ט לאחר שהותקף בידי ערבים. הם בחרו בתאריך הסמלי הי"א באדר, תשע שנים לאחר מאורעות תל חי.
הקרב על המורשת שהותירו המתיישבים בתל-חי, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2011