פתיחת התפריט הראשי

פורמולה 1 עונת 1964

עונת 1964 היא העונה ה-15 של אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). המאבק על תואר אליפות הנהגים הוכרע רק במרוץ האחרון - ג'ון סורטיס זכה באליפות היחידה שלו בקריירה, בפער של 2 נקודות מגרהאם היל. קבוצת פרארי זכתה באליפות היצרנים בפעם השנייה.

פורמולה 1 עונת 1964
1964 Formula One season
John Surtees.JPG
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 10 במאי 1964
תאריך סיום 25 באוקטובר 1964
מספר עונה 15
מספר מרוצים בעונה 10
זוכה באליפות הנהגים ג'ון סורטיס
נקודות הנהג הזוכה 40
זוכה באליפות היצרנים פרארי
נקודות היצרן הזוכה 45 (49)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המרוצים בעונהעריכה

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 מונקו  גרנד פרי מונקו מונקו 10 במאי בריטניה  ג'ים קלארק בריטניה  גרהאם היל בריטניה  גרהאם היל בריטניה  BRM
2 הולנד  גרנד פרי הולנד זנדוורט 24 במאי ארצות הברית  דן גורני בריטניה  ג'ים קלארק בריטניה  ג'ים קלארק בריטניה  לוטוס-קליימקס
3 בלגיה  גרנד פרי בלגיה ספא-פרנקורצ'מפס 14 ביוני ארצות הברית  דן גורני ארצות הברית  דן גורני בריטניה  ג'ים קלארק בריטניה  לוטוס-קליימקס
4 צרפת  גרנד פרי צרפת רואן 28 ביוני בריטניה  ג'ים קלארק אוסטרליה  ג'ק ברבהאם ארצות הברית  דן גורני בריטניה  ברבהאם-קליימקס
5 בריטניה  גרנד פרי בריטניה ברנדס האצ' 11 ביולי בריטניה  ג'ים קלארק בריטניה  ג'ים קלארק בריטניה  ג'ים קלארק בריטניה  לוטוס-קליימקס
6 גרמניה המערבית  גרנד פרי גרמניה נורבורגרינג 2 באוגוסט בריטניה  ג'ון סורטיס בריטניה  ג'ון סורטיס בריטניה  ג'ון סורטיס איטליה  פרארי
7 אוסטריה  גרנד פרי אוסטריה זלטווג 23 באוגוסט בריטניה  גרהאם היל ארצות הברית  דן גורני איטליה  לורנזו בנדיני איטליה  פרארי
8 איטליה  גרנד פרי איטליה מונצה 6 בספטמבר בריטניה  ג'ון סורטיס בריטניה  ג'ון סורטיס בריטניה  ג'ון סורטיס איטליה  פרארי
9 ארצות הברית  גרנד פרי ארצות הברית ווטקינס גלן 4 באוקטובר בריטניה  ג'ים קלארק בריטניה  ג'ים קלארק בריטניה  גרהאם היל בריטניה  BRM
10 מקסיקו (1934-1968)  גרנד פרי מקסיקו הרמון רודריגז 25 באוקטובר בריטניה  ג'ים קלארק בריטניה  ג'ים קלארק ארצות הברית  דן גורני בריטניה  ברבהאם-קליימקס

תקציר העונהעריכה

המאבק על תואר האליפות היה צמוד לאורך העונה ולקחו בו חלק שלושה נהגים: ג'ים קלארק, ג'ון סורטיס וגרהאם היל. העונה הוכרעה רק בגרנד פרי מקסיקו, המרוץ האחרון בעונה. היל התעכב לאחר התנגשות עם לורנצו בנדיני מקבות פרארי. קלארק נאלץ לעצור בעקבות דליפת שמן בהקפה האחרונה. הצוות של קבוצת פרארי סימן לבנדיני לאפשר לסורטיס לעקוף אותו ולסיים במקום השני, דבר שהבטיח את זכייתו בתואר בפער של נקודה אחת לפני היל.

קארל גודין דה בופור נהרג במהלך האימון לקראת גרנד פרי גרמניה, כשהוא נוהג בפורשה 718.

דירוג האליפותעריכה

שיטת הניקודעריכה

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 6 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

דירוג הנהגיםעריכה

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג מונקו  הולנד  בלגיה  צרפת  בריטניה  גרמניה המערבית  אוסטריה  איטליה  ארצות הברית  מקסיקו  נקודות
1 בריטניה  ג'ון סורטיס פרש 2 פרש פרש 3 1 פרש 1 2 2 40
2 בריטניה  גרהאם היל 1 4 (5) 2 2 2 פרש פרש 1 11 39 (41)
3 בריטניה  ג'ים קלארק 4 1 1 פרש 1 פרש פרש פרש 7 5 32
4 איטליה  לורנצו בנדיני 10 פרש פרש 9 5 3 1 3 פרש 3 23
5 ארצות הברית  ריצ'י גינטר 2 11 4 5 8 7 2 4 4 8 23
6 ארצות הברית  דן גורני פרש פרש 6 1 13 10 פרש 10 פרש 1 19
7 ניו זילנד  ברוס מקלארן פרש 7 2 6 פרש פרש פרש 2 פרש 7 13
8= בריטניה  פטר ארונדל 3 3 9 4 11
8= אוסטרליה  ג'ק ברבהאם פרש פרש 3 3 4 12 9 14 פרש פרש 11
10 שווייץ  ג'ו סיפרט 8 13 פרש פרש 11 4 פרש 7 3 פרש 7
11 בריטניה  בוב אנדרסון 7 6 DNS 12 7 פרש 3 11 5
12= דרום אפריקה (1928-1994)  טוני מאגס DNS DNS פרש 6 4 4
12= בריטניה  מייק ספנס 9 8 פרש 6 פרש 4 4
14 בריטניה  אינס אירלנד DNS 10 פרש 10 5 5 פרש 12 4
15 שוודיה  יואקים בונייה 5 9 פרש פרש פרש 6 12 פרש פרש 3
16= ניו זילנד  כריס אמון DNQ 5 פרש 10 פרש 11 פרש פרש פרש 2
16= צרפת  מוריס טרינטינייה פרש 11 DNQ 5 פרש 2
16= ארצות הברית  וולט הנסגן 5 2
19= בריטניה  מייק היילווד 6 12 8 פרש פרש 8 פרש 8 פרש 1
19= ארצות הברית  פיל היל 9 8 פרש 7 6 פרש פרש פרש 9 1
19= בריטניה  טרוור טיילור פרש 7 פרש פרש פרש DNQ 6 פרש 1
19= מקסיקו (1934-1968)  פדרו רודריגס 6 1
מיקום נהג מונקו  הולנד  בלגיה  צרפת  בריטניה  גרמניה המערבית  אוסטריה  איטליה  ארצות הברית  מקסיקו  נקודות

דירוג היצרניםעריכה

עונה זאת הייתה העונה השביעית בה מתקיימת אליפות היצרנים. חלוקת הנקודות התבצעה בדומה לאליפות הנהגים. הניקוד ניתן ליצרן, בהתאם לתוצאה הגבוהה ביותר שהשיגו נהגי הקבוצה בכל מרוץ.

מיקום קבוצה מונקו  הולנד  בלגיה  צרפת  בריטניה  גרמניה המערבית  אוסטריה  איטליה  ארצות הברית  מקסיקו  נקודות
1 איטליה  פרארי 10 2 פרש 9 (3) 1 1 1 2 2 45 (49)
2 בריטניה  BRM 1 (4) (4) 2 2 2 2 (4) 1 8 42 (51)
3 בריטניה  לוטוס-קליימקס 3 1 1 4 1 8 פרש (6) (5) 4 37 (40)
4 בריטניה  ברבהאם-קליימקס 7 6 3 1 4 10 3 10 פרש 1 30
5 בריטניה  קופר-קליימקס 5 7 2 6 6 פרש פרש 2 פרש 7 16
6 בריטניה  ברבהאם-BRM 9 פרש 11 4 פרש 7 3 13 7
7 בריטניה  BRP]]-BRM]] פרש 7 פרש 10 5 5 6 12 5
8 בריטניה  לוטוס-BRM 6 5 פרש 8 פרש 11 8 13 8 פרש 3
יפן (1870-1999)  הונדה 13 פרש פרש 0
בריטניה  קופר-פורד 14 0
בריטניה  שירוקו-קליימקס WD פרש DNQ 0
גרמניה המערבית  פורשה פרש DNS 0
בריטניה  ברבהאם-פורד פרש 0
בריטניה  דרינגטון-פרנסיס-ATS פרש 0
מיקום קבוצה מונקו  הולנד  בלגיה  צרפת  בריטניה  גרמניה המערבית  אוסטריה  איטליה  ארצות הברית  מקסיקו  נקודות

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1964 בוויקישיתוף



הקודם:
ג'ים קלארק
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1964
ג'ון סורטיס
הבא:
ג'ים קלארק
הקודם:
לוטוס-קליימקס
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 1964
פרארי
הבא:
לוטוס-קליימקס