פורמולה 1 עונת 1974

עונת 1974 הייתה העונה העשרים וחמש של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). ג'קי סטיוארט, שזכה באליפות בעונה הקודמת הודיע על פרישה בסיום העונה ולא ניסה להגן על תוארו. אמרסון פיטיפלדי וקליי רגזוני הגיעו למרוץ סיום העונה כמתמודדים על התואר. רגזוני איבד מקומות בשל בעיות טכניות ופיטיפלדי, שסיים רביעי, זכה בתואר. קבוצת מקלארן זכתה בתואר הקבוצתי בפעם הראשונה. פיטיפלדי, רוני פטרסון וקרלוס ראוטמן ניצחו שלושה מרוצים כל אחד. ג'ודי שכטר וניקי לאודה ניצחו שני מרוצים. רגזוני ודני האלם ניצחו מרוץ אחד. האלם פרש בסיום העונה.

פורמולה 1 עונת 1974
1974 Formula One season
Emerson Fittipaldi.jpg
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 13 בינואר 1974
תאריך סיום 6 באוקטובר 1974
מספר עונה 25
מספר מרוצים בעונה 15
זוכה באליפות הנהגים אמרסון פיטיפלדי
נקודות הנהג הזוכה 55
זוכה באליפות היצרנים מקלארן
נקודות היצרן הזוכה 73 (75)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

במהלך העונה מצאו שני נהגים את מותם: פטר רבסון נהרג באימון לקראת גרנד פרי דרום אפריקה והלמוט קונינג נהרג במהלך גרנד פרי ארצות הברית, מרוץ סיום העונה.

עונת 1974 הייתה העונה הראשונה בה הנהגים התחרו עם מספר מכונית קבוע לאורך כל העונה כולה. המספרים התבססו על מקומן של הקבוצות בסיום עונת 1973. הנהג שזכה באליפות הורשה לשנות את מספר הרכב ל-1. בן זוגו לקבוצה היה יכול לשנות את המספר ל-2.

המרוצים בעונהעריכה

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 ארגנטינה  גרנד פרי ארגנטינה אוסקר אלפרדו גולבז 13 בינואר שוודיה  רוני פטרסון שווייץ  קליי רגזוני ניו זילנד  דני האלם בריטניה  מקלארן-פורד
2 ברזיל  גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס 27 בינואר ברזיל  אמרסון פיטיפלדי שווייץ  קליי רגזוני ברזיל  אמרסון פיטיפלדי בריטניה  מקלארן-פורד
3 דרום אפריקה (1928–1994)  גרנד פרי דרום אפריקה קילאמי 30 במרץ אוסטריה  ניקי לאודה ארגנטינה  קרלוס ראוטמן ארגנטינה  קרלוס ראוטמן בריטניה  ברבהאם-פורד
4 ספרד (1945–1977)  גרנד פרי ספרד חארמה 28 באפריל אוסטריה  ניקי לאודה אוסטריה  ניקי לאודה אוסטריה  ניקי לאודה איטליה  פרארי
5 בלגיה  גרנד פרי בלגיה ניבל-בולר 12 במאי שווייץ  קליי רגזוני ניו זילנד  דני האלם ברזיל  אמרסון פיטיפלדי בריטניה  מקלארן-פורד
6 מונקו  גרנד פרי מונקו מונקו 26 במאי אוסטריה  ניקי לאודה שוודיה  רוני פטרסון שוודיה  רוני פטרסון בריטניה  לוטוס-פורד
7 שוודיה  גרנד פרי שוודיה אנדרסטופ 9 ביוני צרפת  פטריק דפילה צרפת  פטריק דפילה דרום אפריקה (1928–1994)  ג'ודי שכטר בריטניה  טיירל-פורד
8 הולנד  גרנד פרי הולנד זנדוורט 23 ביוני אוסטריה  ניקי לאודה שוודיה  רוני פטרסון אוסטריה  ניקי לאודה איטליה  פרארי
9 צרפת  גרנד פרי צרפת דיז'ון-פרנואה 7 ביולי אוסטריה  ניקי לאודה דרום אפריקה (1928–1994)  ג'ודי שכטר שוודיה  רוני פטרסון בריטניה  לוטוס-פורד
10 בריטניה  גרנד פרי בריטניה ברנדס-האטץ' 20 ביולי אוסטריה  ניקי לאודה אוסטריה  ניקי לאודה דרום אפריקה (1928–1994)  ג'ודי שכטר בריטניה  טיירל-פורד
11 גרמניה המערבית  גרנד פרי גרמניה נורבורגרינג 4 באוגוסט אוסטריה  ניקי לאודה דרום אפריקה (1928–1994)  ג'ודי שכטר שווייץ  קליי רגזוני איטליה  פרארי
12 אוסטריה  גרנד פרי אוסטריה אוסטרייכרינג 18 באוגוסט אוסטריה  ניקי לאודה שווייץ  קליי רגזוני ארגנטינה  קרלוס ראוטמן בריטניה  ברבהאם-פורד
13 איטליה  גרנד פרי איטליה מונצה 8 בספטמבר אוסטריה  ניקי לאודה ברזיל  קרלוס פייס שוודיה  רוני פטרסון בריטניה  לוטוס-פורד
14 קנדה  גרנד פרי קנדה מוספורט פארק 22 בספטמבר ברזיל  אמרסון פיטיפלדי אוסטריה  ניקי לאודה ברזיל  אמרסון פיטיפלדי בריטניה  מקלארן-פורד
15 ארצות הברית  גרנד פרי ארצות הברית וטקינס גלן 6 באוקטובר ארגנטינה  קרלוס ראוטמן ברזיל  קרלוס פייס ארגנטינה  קרלוס ראוטמן בריטניה  ברבהאם-פורד

דירוג האליפותעריכה

שיטת הניקודעריכה

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון שבע התוצאות הטובות מתוך שמונת המרוצים הראשונים בעונה ושש התוצאות הטובות מתוך שבעת המרוצים האחרונים בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

אליפות הנהגיםעריכה

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג ארגנטינה  ברזיל  דרום אפריקה (1928–1994)  ספרד (1945-1977)  בלגיה  מונקו  שוודיה  הולנד  צרפת  בריטניה  גרמניה המערבית  אוסטריה  איטליה  קנדה  ארצות הברית  נקודות
1 ברזיל  אמרסון פיטיפלדי 10 1 7 3 1 5 4 3 פרש 2 פרש פרש 2 1 4 55
2 שווייץ  קליי רגזוני 3 2 פרש 2 4 4 פרש 2 3 4 1 5 פרש 2 11 52
3 דרום אפריקה (1928–1994)  ג'ודי שכטר פרש 13 8 5 3 2 1 5 4 1 2 פרש 3 פרש פרש 45
4 אוסטריה  ניקי לאודה 2 פרש 16 1 2 פרש פרש 1 2 5 פרש פרש פרש פרש פרש 38
5 שוודיה  רוני פטרסון 13 6 פרש פרש פרש 1 פרש 8 1 10 4 פרש 1 3 פרש 35
6 ארגנטינה  קרלוס ראוטמן 7 7 1 פרש פרש פרש פרש 12 פרש 6 3 1 פרש 9 1 32
7 ניו זילנד  דני האלם 1 12 9 6 6 פרש פרש פרש 6 7 נפסל 2 6 6 פרש 20
8 בריטניה  ג'יימס האנט פרש 9 פרש 10 פרש פרש 3 פרש פרש פרש פרש 3 פרש 4 3 15
9 צרפת  פטריק דפילה 6 8 4 8 פרש 9 2 6 8 פרש פרש פרש 11 5 6 14
10 בריטניה  מייק היילווד 4 5 3 9 7 פרש פרש 4 7 פרש 15 12
= בלגיה  ג'קי איקס פרש 3 פרש פרש פרש פרש פרש 11 5 3 5 פרש פרש 13 פרש 12
12 ברזיל  קרלוס פייס פרש 4 11 13 פרש פרש פרש DNQ 9 12 פרש 5 8 2 11
13 צרפת  ז'אן-פייר בלטואז 5 10 2 פרש 5 פרש פרש פרש 10 12 פרש פרש פרש NC DNQ 10
14 צרפת  ז'אן-פייר ז'ארייר פרש פרש פרש 13 3 5 פרש 12 פרש 8 8 פרש פרש 10 6
= בריטניה  ג'ון ווטסון 12 פרש פרש 11 11 6 11 7 16 11 פרש 4 7 פרש 5 6
16 גרמניה המערבית  הנס-יואקים סטאק פרש פרש 5 4 פרש פרש פרש DNQ פרש 7 11 פרש פרש DNQ 5
17 איטליה  ארטורו מרצריו פרש פרש 6 פרש פרש פרש DNS פרש 9 פרש פרש פרש 4 פרש פרש 4
18 איטליה  ויטוריו ברמבילה 10 DNS 9 פרש 10 10 11 פרש 13 6 פרש DNQ פרש 1
= בריטניה  גרהאם היל פרש 11 12 פרש 8 7 6 פרש 13 13 9 12 8 14 8 1
= בריטניה  טופ פרייס פרש פרש פרש 8 6 פרש 10 פרש NC 1

אליפות היצרניםעריכה

בחישוב הנקודות הובאה בחשבון רק התוצאה הגבוהה ביותר שהושגה על נהג בקבוצה בכל מרוץ. התוצאות המודגשות הן התוצאות שנחשבו לחישוב הניקוד באליפות.

מיקום יצרן ארגנטינה  ברזיל  דרום אפריקה (1928–1994)  ספרד (1945-1977)  בלגיה  מונקו  שוודיה  הולנד  צרפת  בריטניה  גרמניה המערבית  אוסטריה  איטליה  קנדה  ארצות הברית  נקודות
1 בריטניה  מקלארן-פורד 1 1 3 3 1 (5) 4 3 6 2 15 2 2 1 4 73 (75)
2 איטליה  פרארי 2 2 16 1 2 4 פרש 1 2 4 1 5 פרש 2 11 65
3 בריטניה  טיירל-פורד 6 8 4 5 3 2 1 5 4 1 2 פרש 3 5 6 52
4 בריטניה  לוטוס-פורד 13 3 13 פרש פרש 1 פרש 8 1 3 4 פרש 1 3 פרש 42
5 בריטניה  ברבהאם-פורד 7 7 1 11 11 6 9 7 16 6 3 1 5 8 1 35
6 בריטניה  הסקת'-פורד פרש 10 פרש פרש 3 פרש פרש פרש פרש 3 פרש 4 3 15
7 בריטניה  BRM 5 10 2 12 5 פרש פרש פרש 10 12 10 פרש פרש NC 9 10
8 ארצות הברית  שאדוו-פורד פרש פרש WD 7 13 3 5 פרש 12 8 6 8 10 פרש 10 7
9 בריטניה  מרץ'-פורד 8 9 5 4 9 פרש 10 10 11 פרש 7 6 פרש פרש פרש 6
10 בריטניה  איזו-מרלבורו-פורד פרש פרש 6 פרש 14 פרש 8 פרש 9 פרש פרש NC 4 15 פרש 4
11 בריטניה  סורטיס-פורד פרש 4 11 13 פרש פרש פרש פרש פרש 14 11 9 DNQ 10 פרש 3
12 בריטניה  לולה-פורד 11 11 12 פרש 8 7 6 פרש 13 13 9 12 8 11 8 1
ארצות הברית  פרנלי-פורד 7 נפסל 0
בריטניה  טרויאן-פורד 14 10 פרש DNQ פרש DNQ 10 פרש 0
ארצות הברית  פנסקה-פורד 12 פרש 0
בריטניה  טוקן-פורד פרש DNQ 14 NC 0
בריטניה  אנסינג-פורד DNS 15 פרש נפסל נפסל DNQ DNQ פרש DNQ DNQ DNQ NC 0
ניו זילנד  אמון-פורד פרש DNS DNQ DNQ 0
יפן  מאקי-פורד DNQ DNQ 0
בריטניה  לינקאר-פורד DNQ 0

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1974 בוויקישיתוף



הקודם:
ג'קי סטיוארט
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1974
אמרסון פיטיפלדי
הבא:
ניקי לאודה
הקודם:
לוטוס
אלופת העולם ליצרנים 1974
מקלארן
הבא:
פרארי