פורמולה 1 עונת 1975

עונת 1975 הייתה העונה העשרים ושש של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). במהלך העונה התקיימו 14 מרוצי אליפות ושלושה מרוצים נוספים שלא נחשבו לאליפות. בנוסף, התקיימו תשעה מרוצים במסגרת אליפות הפורמולה 1 הדרום אפריקאית.

פורמולה 1 עונת 1975
1975 Formula One season
1975 Italian GP - The new F1 Drivers' World Champion Niki Lauda on the podium.jpg
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 12 בינואר 1975
תאריך סיום 5 באוקטובר 1975
מספר עונה 26
מספר מרוצים בעונה 14
זוכה באליפות הנהגים ניקי לאודה
נקודות הנהג הזוכה 64.5
זוכה באליפות היצרנים פרארי
נקודות היצרן הזוכה 72.5
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

במהשך לסיום החזק של העונה הקודמת רבים ראו בקבוצת ברבהאם מועמדת לזכייה באליפות. העונה נפתחה בצורה טובה עבור הקבוצה עם פודיום (מקום שלישי) בגרנד פרי ארגנטינה וניצחון של קרלוס פייס בגרנד פרי ברזיל. בעיות צמיגים בהמשך העונה האטו את הרכבים וגרמו לקבוצה לאבד נקודות.

ניקי לאודה התייחס לעונה כ"שנה שלא תאומן". בשנתו השנייה בקבוצת פרארי התחרה עם הפרארי 312T, מכונית שהייתה ברמה טכנית גבוהה מאוד בהשוואה למתחרים בעונה. לאודה ניצח חמישה מרוצים וזכה באליפות הנהגים בפעם הראשונה. קבוצתו, פרארי, זכתה באליפות היצרנים בפעם השלישית.

מארק דונהיו האמריקאי מת באוגוסט, יומיים לאחר שנפצע קשה בהתרסקות במהלך האימון לקראת גרנד פרי אוסטריה[1]. בנובמבר, לאחר סיום העונה, התרסק המטוס של קבוצת אמבסי היל בתאונה. שישה אנשים נהרגו בתאונה ביניהם גרהאם היל, הבעלים של הקבוצה, והנהג טוני ברייס[2]

המרוצים בעונהעריכה

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 ארגנטינה  גרנד פרי ארגנטינה אוסקר אלפרדו גולבז 12 בינואר צרפת  ז'אן-פייר ז'רייה בריטניה  ג'יימס האנט ברזיל  אמרסון פיטיפלדי בריטניה  מקלארן-פורד
2 ברזיל  גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס 26 בינואר צרפת  ז'אן-פייר ז'רייה צרפת  ז'אן-פייר ז'רייה ברזיל  קרלוס פייס בריטניה  ברבהאם-פורד
3 דרום אפריקה (1928–1994)  גרנד פרי דרום אפריקה קילאמי 1 במרץ ברזיל  קרלוס פייס ברזיל  קרלוס פייס דרום אפריקה (1928–1994)  ג'ודי שכטר בריטניה  טירל-פורד
4 ספרד (1945–1977)  גרנד פרי ספרד מונז'ואיק 27 באפריל אוסטריה  ניקי לאודה ארצות הברית  מריו אנדרטי גרמניה המערבית  יוכן מס בריטניה  מקלארן-פורד
5 מונקו  גרנד פרי מונקו מונקו 11 במאי אוסטריה  ניקי לאודה צרפת  פטריק דפלייה אוסטריה  ניקי לאודה איטליה  פרארי
6 בלגיה  גרנד פרי בלגיה זולדר 25 במאי אוסטריה  ניקי לאודה שווייץ  קליי רגזוני אוסטריה  ניקי לאודה איטליה  פרארי
7 שוודיה  גרנד פרי שוודיה אנדרסטופ 8 ביוני איטליה  ויטוריו ברמבילה אוסטריה  ניקי לאודה אוסטריה  ניקי לאודה איטליה  פרארי
8 הולנד  גרנד פרי הולנד זנדוורט 22 ביוני אוסטריה  ניקי לאודה אוסטריה  ניקי לאודה בריטניה  ג'יימס האנט בריטניה  הסקת'-פורד
9 צרפת  גרנד פרי צרפת פול רישארד 6 ביולי אוסטריה  ניקי לאודה גרמניה המערבית  יוכן מס אוסטריה  ניקי לאודה איטליה  פרארי
10 בריטניה  גרנד פרי בריטניה סילברסטון 19 ביולי בריטניה  טום פרייס שווייץ  קליי רגזוני ברזיל  אמרסון פיטיפלדי בריטניה  מקלארן-פורד
11 גרמניה המערבית  גרנד פרי גרמניה נורבורגרינג 3 באוגוסט אוסטריה  ניקי לאודה שווייץ  קליי רגזוני ארגנטינה  קרלוס ראוטמן בריטניה  ברבהאם-פורד
12 אוסטריה  גרנד פרי אוסטריה אוסטרייכרינג 17 באוגוסט אוסטריה  ניקי לאודה איטליה  ויטוריו ברמבילה איטליה  ויטוריו ברמבילה בריטניה  מרץ-פורד
13 איטליה  גרנד פרי איטליה מונצה 7 בספטמבר אוסטריה  ניקי לאודה שווייץ  קליי רגזוני שווייץ  קליי רגזוני איטליה  פרארי
14 ארצות הברית  גרנד פרי ארצות הברית וטקינס גלן 5 באוקטובר אוסטריה  ניקי לאודה ברזיל  אמרסון פיטיפלדי אוסטריה  ניקי לאודה איטליה  פרארי

דירוג האליפותעריכה

שיטת הניקודעריכה

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון שש התוצאות הטובות מתוך שבעת המרוצים הראשונים בעונה ושש התוצאות הטובות מתוך שבעת המרוצים האחרונים בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

אליפות הנהגיםעריכה

הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה

מיקום נהג ארגנטינה  ברזיל  דרום אפריקה (1928-1994)  ספרד (1945-1977)  מונקו  בלגיה  שוודיה  הולנד  צרפת  בריטניה  גרמניה המערבית  אוסטריה  איטליה  ארצות הברית  נקודות
1 אוסטריה  ניקי לאודה 6 5 5 פרש 1 1 1 2 1 8 3 6 3 1 64.5
2 ברזיל (1968-1992)  אמרסון פיטיפלדי 1 2 NC DNS 2 7 8 פרש 4 1 פרש 9 2 2 45
3 ארגנטינה  קרלוס ראוטמן 3 8 2 3 9 3 2 4 14 פרש 1 14 4 פרש 37
4 בריטניה  ג'יימס האנט 2 6 פרש פרש פרש פרש פרש 1 2 4 פרש 2 5 4 33
5 שווייץ  קליי רגזוני 4 4 16 NC פרש 5 3 3 פרש 13 פרש 7 1 פרש 25
6 ברזיל (1968-1992)  קרלוס פייס פרש 1 4 פרש 3 8 פרש 5 פרש 2 פרש פרש פרש פרש 24
7 דרום אפריקה (1928-1994)  ג'ודי שכטר 11 פרש 1 פרש 7 2 7 16 9 3 פרש 8 8 6 20
8 גרמניה המערבית  יוכן מס 14 3 6 1 6 פרש פרש פרש 3 7 פרש 4 פרש 3 20
9 צרפת  פטריק דפלייה 5 פרש 3 פרש 5 4 12 9 6 9 9 11 7 פרש 12
10 בריטניה  טום פרייס 12 פרש 9 פרש פרש 6 פרש 6 פרש פרש 4 3 6 NC 8
11 איטליה  ויטוריו ברמבילה 9 פרש פרש 5 פרש פרש פרש פרש פרש 6 פרש 1 פרש 7 6.5
12 צרפת  ז'אק לאפיט פרש 11 NC DNQ פרש פרש 11 פרש 2 פרש פרש DNS 6
13 שוודיה  רוני פטרסון פרש 15 10 פרש 4 פרש 9 15 10 פרש פרש 5 פרש 5 6
14 ארצות הברית  מריו אנדרטי פרש 7 17 פרש פרש 4 5 12 10 פרש פרש פרש 5
15 ארצות הברית  מארק דונהו 7 פרש 8 פרש פרש 11 5 8 פרש 5 פרש DNS 4
16 בלגיה  ג'קי איקס 8 9 12 2 8 פרש 15 פרש פרש 3
17 אוסטרליה  אלן ג'ונס פרש פרש פרש 11 13 16 10 5 2
18 צרפת  ז'אן-פייר ז'רייה DNS פרש פרש 4 פרש פרש פרש פרש 8 14 פרש פרש פרש פרש 1.5
19 בריטניה  טוני ברייס 7 פרש 6 7 7 15 פרש 15 פרש פרש 1
20 הולנד  חייז ואן לנפ 10 15 6 1
21 איטליה  ללה לומברדי פרש 6 DNQ פרש פרש 14 18 פרש 7 17 פרש DNS 0.5

אליפות היצרניםעריכה

בחישוב הנקודות הובאה בחשבון רק התוצאה הגבוהה ביותר שהושגה על נהג בקבוצה בכל מרוץ. התוצאות המודגשות הן התוצאות שנחשבו לחישוב הניקוד באליפות.

מיקום יצרן ארגנטינה  ברזיל  דרום אפריקה (1928-1994)  ספרד (1945-1977)  מונקו  בלגיה  שוודיה  הולנד  צרפת  בריטניה  גרמניה המערבית  אוסטריה  איטליה  ארצות הברית  נקודות
1 איטליה  פרארי 4 4 5 NC 1 1 1 2 1 8 3 6 1 1 72.5
2 בריטניה  ברבהאם-פורד 3 1 2 (3) 3 3 2 4 14 2 1 14 4 פרש 54 (56)
3 בריטניה  מקלארן-פורד 1 2 6 1 2 7 8 פרש 3 1 פרש 4 2 2 53
4 בריטניה  הסקת'-פורד 2 6 פרש פרש פרש פרש 10 1 2 4 8 2 5 4 33
5 בריטניה  טירל-פורד 5 פרש 1 פרש 5 2 7 9 6 3 9 8 7 6 25
6 ארצות הברית  Shadow-פורד 12 פרש 9 4 פרש 6 פרש 6 8 14 4 3 6 NC 9.5
7 בריטניה  לוטוס-פורד 8 9 10 2 4 פרש 9 15 10 16 פרש 5 13 5 9
8 בריטניה  מרץ-פורד 9 פרש פרש 5 פרש פרש פרש 14 18 5 7 1 פרש 7 7.5
9 בריטניה  ויליאמס-פורד NC 11 NC 7 DNQ פרש 14 12 11 פרש 2 פרש 14 DNS 6
10 ארצות הברית  פרנלי-פורד פרש 7 17 פרש פרש 4 5 12 10 פרש פרש פרש 5
11 בריטניה  היל-פורד NC DNQ פרש 6 7 7 10 5 15 פרש פרש 3
12 ארצות הברית  פנסקה-פורד 7 פרש 8 פרש פרש 11 5 8 פרש 9 2
13 בריטניה  אנסיגן-פורד DNQ WD WD 10 15 DNQ 6 12 12 פרש 1
בריטניה  לולה-פורד 10 12 7 DNQ 0
בריטניה  סורטיס-פורד נפסל 10 פרש 8 פרש 10 16 פרש 13 11 10 0
בריטניה  BRM פרש פרש 15 פרש DNQ 9 13 פרש 17 WD WD פרש פרש 0
ברזיל (1968-1992)  פיטיפלדי-פורד פרש 13 DNQ פרש DNQ 12 17 11 פרש 19 פרש DNS 11 10 0
בריטניה  לינקאר-פורד 17 0
ארצות הברית  Shadow-מאטרה פרש פרש 0
יפן  מאקי-פורד WD WD DNS DNQ DNQ DNQ DNQ 0
ארגנטינה  ברטה-פורד WD WD 0

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1975 בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Donohue dies after operation. Beaver County Times. (Pennsylvania, U.S.). UPI. 20 August 1975. p.D-4
  2. ^ Plane crash kills driver Graham Hill. Pittsburgh Press. (Pennsylvania, U.S.). UPI. 30 November 1975. p.D-1



הקודם:
אמרסון פיטיפלדי
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1975
ניקי לאודה
הבא:
ג'יימס האנט
הקודם:
מקלארן
אלופת העולם ליצרנים 1975
פרארי
הבא:
פרארי