פורמולה 1 עונת 1986
במסגרת פורמולה 1 של שנת 1986 נערכו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה הצרפתי אלן פרוסט ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת מקלארן-טאג.
אלן פרוסט, הזוכה באליפות בפעם השנייה ברציפות | |
סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
---|---|
תאריך התחלה | 23 במרץ 1986 |
תאריך סיום | 26 באוקטובר 1986 |
מספר עונה | 37 |
מספר מרוצים בעונה | 16 |
זוכה באליפות הנהגים | אלן פרוסט |
נקודות הנהג הזוכה | 74 (72) |
זוכה באליפות היצרנים | ויליאמס |
נקודות היצרן הזוכה | 141 |
התחרות בעונה זו הייתה צמודה כאשר בתחילת המרוץ האחרון התחרו שלושה (נייג'ל מנסל, נלסון פיקה ואלן פרוסט) על אליפות העולם. מנסל זינק מהמקום הראשון למרוץ, אך נעקף מיד בהתחלה על ידי שלושה נהגים, ביניהם חברו לקבוצה ויריבו לאליפות - פיקה. פיקה היה המוביל במרוץ בשלב זה ולכן המוביל לאליפות העולם. קקה רוזברג עקף את פיקה אך פרש בגלל תקר, כך פיקה חזר להוביל במרוץ ומנסל במקום השני. הקפה אחת לאחר מכן, התפוצץ צמיג של מנסל והוא פרש. אז פיקה הוביל, אך התבקש על ידי קבוצתו להיכנס לביקורת ב'פיט' כדי לבדוק אם היו נזקים במכונית. פיקה חזר למרוץ בפיגור של 15 שניות יחסית לפרוסט, כאשר נותרו כ-19 הקפות לסיום המרוץ. פיקה צימצם את הפער אך פרוסט ניצח במרוץ בהפרש של 4.2 שניות וזכה באליפות העולם.
מרוצי עונת 1986
עריכהמספר המרוץ | מקום המסלול | תאריך המרוץ | נהג מנצח | קבוצה מנצחת |
---|---|---|---|---|
1 | ז'אקארפאגה, ברזיל | 23 במרץ | נלסון פיקה | ויליאמס-הונדה |
2 | חרס, ספרד | 13 באפריל | איירטון סנה | לוטוס-רנו |
3 | אימולה, סן מרינו | 27 באפריל | אלן פרוסט | מקלארן-טאג |
4 | מונטה קרלו, מונקו | 11 במאי | אלן פרוסט | מקלארן-טאג |
5 | ספא-פרנקורשם, בלגיה | 25 במאי | נייג'ל מנסל | ויליאמס-הונדה |
6 | מונטריאול, קנדה | 15 ביוני | נייג'ל מנסל | ויליאמס-הונדה |
7 | דטרויט, ארצות הברית | 22 ביוני | איירטון סנה | לוטוס-רנו |
8 | פול-ריקאר, צרפת | 6 ביולי | נייג'ל מנסל | ויליאמס-הונדה |
9 | ברנדס-הטש, בריטניה | 13 ביולי | נייג'ל מנסל | ויליאמס-הונדה |
10 | הוקנהיים, גרמניה | 27 ביולי | נלסון פיקה | ויליאמס-הונדה |
11 | בודפשט, הונגריה | 10 באוגוסט | נלסון פיקה | ויליאמס-הונדה |
12 | זלטווג, אוסטריה | 17 באוגוסט | אלן פרוסט | מקלארן-טאג |
13 | מונזה, איטליה | 7 בספטמבר | נלסון פיקה | ויליאמס-הונדה |
14 | אסטוריל, פורטוגל | 21 בספטמבר | נייג'ל מנסל | ויליאמס-הונדה |
15 | מקסיקו סיטי, מקסיקו | 12 באוקטובר | גרהרד ברגר | בנטון-ב.מ.וו |
16 | אדלייד, אוסטרליה | 26 באוקטובר | אלן פרוסט | מקלארן-טאג |
דירוג נהגים סופי
עריכהמיקום | נהג | קבוצה | נקודות |
---|---|---|---|
1 | אלן פרוסט | מקלארן - טאג | 74 (72) |
2 | נייג'ל מנסל | ויליאמס-הונדה | 72 (70) |
3 | נלסון פיקה | ויליאמס-הונדה | 69 |
4 | איירטון סנה | לוטוס-רנו | 55 |
5 | סטפן יוהנסון | פרארי | 23 |
6 | קקה רוזברג | מקלארן - טאג | 22 |
7 | גרהרד ברגר | בנטון--ב.מ.וו | 17 |
8 | ז'אק לאפיט | ליג'יה-רנו | 14 |
9 | מישל אלבורטו | פרארי | 14 |
10 | רנה ארנו | ליג'יה - רנו | 14 |
11 | מרטין ברנדל | טירל - רנו | 8 |
12 | אלן ג'ונס | לולה-פורד | 4 |
13 | פיליפ סטראיף | טירל-רנו | 3 |
14 | ג'וני דאמפריס | לוטוס-רנו | 3 |
15 | טאו פאבי | בנטון-ב.מ.וו | 2 |
16 | פאטריק טאמבה | לולה-פורד | 2 |
17 | ריקארדו פטרזה | ברבהאם-ב.מ.וו | 2 |
18 | כריסטיאן דאנר | ארוז-ב.מ.וו | '1 |
19 | פיליפ אליו | ליג'יה - רנו | 1 |
עוד 12 נהגים התחרו לאורך העונה אך סיימו ללא נקודות אליפות ועוד נהג אחד השתתף במוקדמות אחד המרוצים אך לא הצליח להתברג לדירוג.
הערה: התוצאה בסוגריים מציינת את סך הנקודות שצבר הנהג. התוצאה בלא סוגריים מציינת את הנקודות שנלקחו בחשבון עבור האליפות בהתאם לתקנון.
דירוג קבוצות סופי
עריכהמיקום | קבוצה | נקודות |
---|---|---|
1 | ויליאמס-הונדה | 141 |
2 | מקלארן - טאג | 96 |
3 | לוטוס - רנו | 58 |
4 | פרארי | 37 |
5 | ליג'יה - רנו | 29 |
6 | בנטון-ב.מ.וו | 19 |
7 | טירל-רנו | 11 |
8 | האאס - לולה - קוסוורת' | 6 |
9 | ברבהאם - ב.מ.וו | 2 |
10 | ארוז - ב.מ.וו | 1 |
חמש קבוצות נוספות השתתפו באליפות אך לא זכו באף נקודת אליפות.
1985 | 1986 | 1987 |
אלן פרוסט | אלוף העולם-אלן פרוסט | נלסון פיקה |
מקלארן-טאג | אליפות היצרנים-ויליאמס-הונדה | ויליאמס-הונדה |
קישורים חיצוניים
עריכה- תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
- סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.