פתיחת התפריט הראשי

קאיו אריק "קקה" רוזברגפינית: Keijo Erik "Keke" Rosberg; נולד ב-6 בדצמבר 1948) הוא נהג מרוצים פיני, שזכה בתואר אליפות הפורמולה 1 בשנת 1982. קקה הוא אביו של ניקו רוזברג, אלוף הפורמולה 1 בשנת 2016.

קקה רוזברג
רוזברג בגרנד פרי הגרמני
רוזברג בגרנד פרי הגרמני, 1982
לידה 6 בדצמבר 1948 (בן 70)
סולנה שבשוודיה
לאום פינלנדפינלנד פיני
קריירת פורמולה 1
אליפויות 1 (1982)
מרוצים 128
ניצחונות 5
פודיומים 17
נקודות בקריירה 159.5
זינוקים מפול פוזישן 5
הקפות מהירות 3
קבוצות תאודור רייסינג (1978)
ATS ‏ 1978
וולף רייסינג (1979)
פיטפלדי (19801981)
ויליאמס (1982 - 1985)
מקלארן (1986)

תוכן עניינים

קריירת מרוציםעריכה

רוזברג החל להתחרות בפורמולה 1 בגיל 29, גיל מאוחר יחסית למקובל באליפות. לפני כן השתתף במגוון רחב של תחרויות פורמולה שונות, ביניהן פורמולה 2, פורמולה אטלנטיק ופורמולה פסיפיק. את הופעת הבכורה ערך נהג בגרנד פרי דרום אפריקה במהלך עונת 1978 כנהגה של קבוצת תאודור רייסינג (Theodore Racing). הרכבים של קבוצת תאודור לא היו תחרותיים וסבלו מבעיות אמינות קשות. בהמשך העונה חתם בקבוצת ATS והתחרה עבורה בשלושה מרוצים. בהמשך העונה החליפה קבוצת תאודור את רכביה לאחר ששאלה את השלדה מקבוצת וולף. בעקבות החלפת השלדה שב רוזברג להתחרות עבור הקבוצה, אך גם כלי הרכב החדשים לא היו תחרותיים מספיק ורוזברג שב להתחרות עבור ATS בשני המרוצים האחרונים של העונה.

בעונת 1979 עבר להתחרות בקבוצת וולף, אך התקשה לסיים מרוצים וסיים את העונה ללא נקודה. בעונת 1980 עבר להתחרות עבור קבוצת פיטיפלדי (Fittipaldi). במרוץ פתיחת העונה סיים במקום השלישי והשיג פודיום ראשון בקריירה, אך בהמשך העונה התקשה לסיים מרוצים וסיים את העונה עם 6 נקודות בלבד. בעונת 1981, עונתו השנייה בקבוצה, לא הצליח לצבור נקודות כלל.

למרות חוסר ההצלחה בחרה בו קבוצת ויליאמס להחליף את אלן ג'ונס, אלוף הפורמולה לשנת 1980, שפרש בסיום עונת 1981. במהלך עונת 1982 צבר נקודות במרבית המרוצים ובגרנד פרי השווייצרי רשם את ניצחון הבכורה. במהלך העונה אף אחד מהנהגים לא הצליח לנצח יותר משני מרוצים. אף על פי שהמכונית בה נהג הייתה מיושנת, ניצחון אחד וחמישה פודיומים הקנו לרוזברג את תואר האליפות.

בעונה שלאחר הזכייה בתואר הצליחו פרארי, רנו וב.מ.וו לשפר את אמינות מנועי הטורבו שלהם, כך שביצועי הרכבים תאמו את יכולות המנוע. רוזברג שהמשיך בנהיגה ברכבו המיושן התקשה להיאבק בכלי הרכב המהירים, אך למרות זאת רשם ניצחון בגרנד פרי של מונקו. במרוץ סיום העונה צויד הרכב שלו במנוע טורבו מתוצרת הונדה. בעזרת המנוע החדש סיים את המרוץ במקום החמישי, מקום בו סיים את העונה בדירוג הכולל.

מנועי הטורבו פעלו היטב, אך שלדות הרכב מתוצרת פורד התקשו להתמודד עם עוצמתם. רוזברג ניצח את הגרנד פרי האמריקאי שהתקיים בדאלאס, אך הגיע לפודיום רק פעם אחת נוספת במהלך כל העונה. בעשרה מרוצים נאלץ לפרוש וסיים את העונה במקום השמיני.

עונת 1985 הייתה טובה יותר עבור קבוצת ויליאמס ורוזברג. שלדת הרכב החדשה, העשויה מסיבי פחמן, אפשרה העברת כוח טובה יותר, חיסכון בדלק ואמינות. רוזברג ניצח בגרנד פרי בדטרויט וזינק מהפול פוזישן בשני המרוצים הבאים בצרפת ובריטניה. את הניצחון החמישי והאחרון בקריירה שלו השיג בגרנד פרי האוסטרלי, מרוץ סיום העונה.

למרות השיפור בכלי הרכב בחר לעזוב את קבוצת ויליאמס ולעבור לקבוצת מקלארן. בעת המעבר הבחירה נראתה מוצלחת, שכן מקלארן זכתה באליפות היצרנים בשתי העונות הקודמות, אך רכב המקלארן MP4/2C עוצב בהתאמה לאלן פרוסט וניקי לאודה. ג'ון ברנרד, מתכנן הרכב לא הסכים לבצע שינויים ברכב על מנת להתאימו לרוזברג. רק לאחר שברנרד עזב את הקבוצה לטובת פרארי התאפשר לרוזברג לבצע התאמות ברכב. התוצאות המאכזבות שהשיג במהלך העונה, יחד עם מותו של חברו אליו דה אנג'ליס, שנהרג במהלך נסיעת מבחן בצרפת בחודש מאי, הובילו את רוזברג להודיע על פרישה בסיום העונה.

לאחר הפרישהעריכה

בשנת 1989 התחרה רוזברג במרוץ 24 השעות של ספא, כשהוא נוהג בפרארי מונדיאל. בשנת 1990 הצטרף לקבוצת פז'ו והתחרה באליפות העולם למכוניות ספורט במשך שנתיים, בהם ניצח פעמיים. לאחר מכן עבר להתחרות באליפות גרמניה למכוניות טורינג (DTM) והתחרה בקבוצות מרצדס-בנץ ואופל. בשנת 1995 הקים קבוצה עצמאית, שנשאה את שמו. בסיום השנה פרש מתחרויות והתמקד בניהול הקבוצה.

הקבוצה התחרתה עונה נוספת ב-DTM, עד לסגירתו של הסבב. לאחר מכן עבר הקבוצה להתחרות בפורמולה ב.מ.וו, פורמולה 3 הגרמנית ואליפות הפורמולה 3 האירופאית. בשנת 2000 עם החזרה של סבב ה-DTM, חזרה הקבוצה להתחרות בו, כשנהגיה נוהגים בדגמי מרצדס. הקושי בהשגת נקודות הוביל את הקבוצה להפסיק את פעילותה בשנת 2004. שנתיים לאחר מכן שבה הקבוצה להתחרות, הפעם נהגיה עשו שימוש בדגמי אאודי.

מרוציםעריכה

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 מיקום נקודות
1978 תאודור רייסינג ארגנטינה  ברזיל  דרום אפריקה 
פרש
ארצות הברית 
DNPQ
מונקו 
DNPQ
בלגיה 
DNQ
ספרד 
DNPQ
גרמניה 
10
אוסטריה 
NC
הולנד 
פרש
איטליה 
DNPQ
- 0
ATS שוודיה 
15
צרפת 
16
בריטניה 
17
ארצות הברית 
פרש
קנדה 
NC
1979 וולף רייסינג ארגנטינה  ברזיל  דרום אפריקה  ארצות הברית  ספרד  בלגיה  מונקו  צרפת 
9
בריטניה 
פרש
גרמניה 
פרש
אוסטריה 
פרש
הולנד 
פרש
איטליה 
פרש
קנדה 
DNQ
ארצות הברית 
פרש
- 0
1980 פיטיפלדי ארגנטינה 
3
ברזיל 
9
דרום אפריקה 
פרש
ארצות הברית 
פרש
בלגיה 
7
מונקו 
DNQ
צרפת 
פרש
בריטניה 
DNQ
גרמניה 
פרש
אוסטריה 
16
הולנד 
DNQ
איטליה 
5
קנדה 
9
ארצות הברית 
10
10 6
1981 פיטיפלדי ארצות הברית 
פרש
ברזיל 
9
ארגנטינה 
פרש
סן מרינו 
פרש
בלגיה 
פרש
מונקו 
DNQ
ספרד 
12
צרפת 
פרש
בריטניה 
פרש
גרמניה 
DNQ
אוסטריה  הולנד 
DNQ
איטליה 
DNQ
קנדה 
DNQ
ארצות הברית 
10
- 0
1982 ויליאמס דרום אפריקה 
5
ברזיל 
נפסל
ארצות הברית 
2
סן מרינו  בלגיה 
2
מונקו 
פרש
ארצות הברית 
4
קנדה 
פרש
הולנד 
3
בריטניה 
פרש
צרפת 
5
גרמניה 
3
אוסטריה 
2
שווייץ 
1
איטליה 
8
ארצות הברית 
5
1 44
1983 ויליאמס ברזיל 
נפסל
ארצות הברית 
פרש
צרפת 
5
סן מרינו 
4
מונקו 
1
בלגיה 
5
ארצות הברית 
2
קנדה 
4
בריטניה 
11
גרמניה 
10
אוסטריה 
8
הולנד 
פרש
איטליה 
11
בריטניה 
פרש
דרום אפריקה 
5
5 27
1984 ויליאמס ברזיל 
2
דרום אפריקה 
פרש
בלגיה 
4
סן מרינו 
פרש
צרפת 
6
מונקו 
4‡
קנדה 
פרש
ארצות הברית 
פרש
ארצות הברית 
1
בריטניה 
פרש
גרמניה 
פרש
אוסטריה 
פרש
הולנד 
8
איטליה 
פרש
גרמניה 
פרש
פורטוגל 
פרש
8 20.5
1985 ויליאמס ברזיל 
פרש
פורטוגל 
פרש
סן מרינו 
פרש
מונקו 
8
קנדה 
4
ארצות הברית 
1
צרפת 
2
בריטניה 
פרש
גרמניה 
12
אוסטריה 
פרש
הולנד 
פרש
איטליה 
פרש
בלגיה 
4
בריטניה 
3
דרום אפריקה '
2
אוסטרליה 
1
3 40
1986 מקלארן ברזיל 
פרש
ספרד 
4
סן מרינו 
5
מונקו 
2
בלגיה 
פרש
קנדה 
4
ארצות הברית 
פרש
צרפת 
4
בריטניה 
פרש
גרמניה 
5
הונגריה 
פרש
אוסטריה 
9
איטליה 
4
פורטוגל 
פרש
מקסיקו 
פרש
אוסטרליה 
פרש
6 22
  • ‡ המרוץ נפסק לאחר 75% מהדרך. חולקו מחצית הנקודות.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קקה רוזברג בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה