סופרוליג
הסופרוליג (SuproLeague), או בשמותיה הקודמים גביע אירופה לאלופות (1958–1991), הליגה האירופית (1992–1996) ופיב"א יורוליג (1997–2000), הייתה תחרות הכדורסל הבכירה למועדוני כדורסל באירופה, שאורגנה על ידי פיב"א אירופה בין השנים 1958 ו-2001.
 | |
| ענף | כדורסל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1958 |
| תאריך פירוק | 2001 |
| ארגון מפעיל | פיב"א אירופה |
| מספר מתמודדים | 20 (2000/2001) |
| יבשת | אירופה |
| שמות קודמים |
1958–1991 גביע אירופה לאלופות 1992–1996 הליגה האירופית 1997–2000 פיב"א יורוליג |
| זוכה אחרון/נה | מכבי תל אביב |
| הכי הרבה זכיות | ריאל מדריד (8) |
| מפעל נמוך יותר | גביע ספורטה |
| FIBA SuproLeague | |
  | |
לאחר התמוטטות חברת התקשורת השווייצרית ISL בשנת 2000 נותרה פיב"א ללא יכולת כלכלית לנהל את המפעל הבכיר באירופה. כתוצאה מכך ארגון היול"ב הקים באותה שנה ליגה מתחרה משלו תחת השם יורוליג שאליו הצטרפו רוב הקבוצות הבכירות באירופה לפני תחילת עונת 2000/01. המפעל הבכיר של פיב"א התקיים עוד עונה אחרונה תחת השם סופרוליג, שבסיומה פיב"א ויול"ב הסכימו לאפשר ליול"ב לארגן מפעל בכיר אחד תחת ניהולה, היורוליג כאמור.
היסטוריה עריכה
1958–1991: גביע אירופה לאלופות עריכה
הרעיון לקיים תחרות יבשתית לקבוצות אלופות באירופה מיוחס לעיתון ל'אקיפ ולעיתונאי גבריאל האנו אשר הגה את הרעיון בשנת 1954 לאחר שצפה במשחק בין קבוצות הכדורגל וולבס ובודפשט הונבד.[1] שנתיים לאחר שהתחרות הראשונה לקבוצות אלופות נוסדה בשנת 1955 הרעיון עלה גם אצל ראשי הכדורסל באירופה, אשר התדיינו בזמן אליפות אירופה לאומות 1957 האם לקיים תחרות דומה גם לקבוצות הכדורסל.[1] הוקמה ועדה שהחליטה לחיוב לקיים את התחרות לקבוצות אלופות של הליגות האירופיות, ואף מליגות של קבוצות מהמזרח התיכון שאינן באירופה, אשר היו מעוניינות בכך לראשונה בשנת 1958.
בראשית דרכו התקיים המפעל בדומה למקבילו בכדורגל, בצורה של משחקי בית חוץ שבהם סיכום שתי התוצאות קובע את המנצחת. בעונת 1965–1966 הוחלט לקיים פיינל פור במקום נייטרלי, ולהוסיף שלב בתים של ארבע קבוצות כל אחד לפניו. הפיינל פור נשמר גם לעונה הבאה, אולם לאחריה הוחלט להחליפו במשחקי בית וחוץ בשלב חצי הגמר ומשחק גמר בודד במקום נייטרלי. בעקבות ההצלחה היחסית החליטה פיב"א לייסד מפעל מקביל לגביע אירופה לאלופות, לקבוצות מחזיקות גביע אשר התקיים לראשונה בעונת 1966–1967. מספר שנים לאחר מכן הוחלט לקיים את גביע קוראץ' בנוסף לתחרויות הקיימות, גביע לקבוצות סגנויות ומקומות 3–4 בליגות בארצן.
בעונת 1974–1975 שונתה השיטה לשני בתים בשיטת ליגה בני שש קבוצות בשלב רבע הגמר אחרי סיבובים מוקדמים בשיטת בית וחוץ, בסיומן משחקי בית וחוץ בחצי הגמר וגמר במקום נייטרלי. בעונת 1976–1977 שונתה השיטה שוב, הפעם לבית גמר בשיטת ליגה בן שש קבוצות לאחר בתים מוקדמים בני ארבע קבוצות כל אחד בשיטת ליגה. בסיום בית הגמר שתי הראשונות העפילו למשחק גמר במקום נייטרלי. שיטת בית הגמר התקיימה, בשינויים קלים (ביטול שלבי הבתים המוקדמים במשחקי בית וחוץ, ובעיקר החזרת משחקי הפיינל פור בעונת 1987–1988) עד להרחבת המפעל בעונת 1991–1992.
1992–1996: הליגה האירופית עריכה
ההצלחה בה זכתה התחרות בשנות ה-80 חייבה את הרחבת המפעל משמונה קבוצות בשלב בית הגמר ל-16 קבוצות בשני בתים כאשר בכל בית מתמודדות בשלב הבתים 8 קבוצות, ביניהן גם קבוצות שאינן אלופות אלא סגניות בליגות בארצן. מגמה זו המשיכה עם הקמת פיב"א יורוליג בשנת 1996.
1997–2001: פיב"א יורוליג, הפיצול והסופרוליג עריכה
פיב"א יורוליג, ממשיכתה של הליגה האירופית, נבדלה מזו שלא התקיימו בה משחקי מוקדמות והקבוצות המשתתפות החלו את התחרות בארבעה בתים מוקדמים של שש קבוצות כל אחד. בשנת 2000 שונה שם הליגה לסופרוליג, ובעונתה האחרונה (2000/01) זכתה מכבי תל אביב לאחר ניצחון על פנאתינייקוס 81-67 בגמר שנערך בפריז.
אלופות (1958–2001) עריכה
1958–1965: גביע אירופה לאלופות: משחק גמר, בית וחוץ עריכה
| עונה | העיר המארחת | אלופה | סגנית | תוצאה | קלעי מצטיין[2] (בממוצע סיכום שני המשחקים) |
|---|---|---|---|---|---|
| 1958 | ריגה/סופיה |  א.ס.ק. ריגה |
 אקדמיק סופיה |
81-86, 71-84 | יאניש קרומינש, אס"ק (22.5)
|
| 1958/59 | ריגה/סופיה | א.ס.ק. ריגה |
אקדמיק סופיה |
58-79, 67-69 | יאניש קרומינש, אס"ק (28)
|
| 1959/60 | טביליסי/ריגה | א.ס.ק. ריגה |
דינמו טביליסי |
81-86, 71-84 | יאניש קרומינש, אס"ק (21.5)
|
| 1960/61 | ריגה/מוסקבה | צסק"א מוסקבה |
א.ס.ק. ריגה |
62-87, 66-61 | ויקטור זובקוב, צסק"א (21.5)
|
| 1961/62 | ז'נבה | דינמו טביליסי |
 ריאל מדריד |
83-90 |  ויין הייטאואר, ריאל (30)
|
| 1962/63 | מדריד/מוסקבה | צסק"א מוסקבה |
ריאל מדריד |
86-69, 74-91, 80-99 | אמיליאנו רודריגז, ריאל (21)
|
| 1963/64 | ברנו/מדריד | ריאל מדריד |
 ספרטק ברנו |
110-99, 64-84 | אמיליאנו רודריגז, ריאל (29.5)
|
| 1964/65 | מוסקבה/מדריד | ריאל מדריד |
צסק"א מוסקבה |
88-81, 62-76. | קליפורד לויק, ריאל (24)
|
1966–1987: גביע אירופה לאלופות, משחק גמר[א] עריכה
| עונה | העיר המארחת | אלופה | סגנית | תוצאה | קלעי מצטיין[3] |
|---|---|---|---|---|---|
| 1965/66 | בולוניה |  זימנטל מילאנו |
יו.אס.קיי פראג |
72-77 | יירי זידק, פראג (22)
|
| 1966/67 | מדריד | ריאל מדריד |
זימנטל מילאנו |
83-91 | סטיב צ'ובין, זימנטל (34)
|
| 1967/68 | ליון | ריאל מדריד |
ספרטק ברנו |
95-98 | מיילס אייקן, ריאל (26)
|
| 1968/69 | ברצלונה | צסק"א מוסקבה |
ריאל מדריד |
99-103 (בשתי הארכות) | וולדימיר אנדרייב, צסק"א (37)
|
| 1969/70 | סרייבו | איניס וארזה |
צסק"א מוסקבה |
74-79 | סרגיי בלוב, צסק"א (21)
|
| 1970/71 | אנטוורפן | צסק"א מוסקבה |
איניס וארזה |
53-69 | סרגיי בלוב, צסק"א (24)
|
| 1971/72 | תל אביב | איניס וארזה |
 יוגופלסטיקה ספליט |
69-70 | פטר סקנסי, ספליט (26)
|
| 1972/73 | לייז' | איניס וארזה |
צסק"א מוסקבה |
66-71 | סרגיי בלוב, צסק"א (36)
|
| 1973/74 | נאנט | ריאל מדריד |
איניס וארזה |
82-84 | דינו מנגין, וארזה (25)
|
| 1974/75 | אנטוורפן | איניס וארזה |
ריאל מדריד |
66-79 | בוב מורס, וארזה (30)
|
| 1975/76 | ז'נבה | מובילג'ירג'י וארזה |
ריאל מדריד |
74-81 | בוב מורס, וארזה (28)
|
| 1976/77 | בלגרד |  מכבי תל אביב |
מובילג'ירג'י וארזה |
77-78 | ג'ים בוטרייט, מכבי (26)
|
| 1977/78 | מינכן |  ריאל מדריד |
מובילג'ירג'י וארזה |
67-75 | וולט זרביאק, ריאל (25)
|
| 1978/79 | גרנובל | בוסנה סרייבו |
אמרסון וארזה |
93-96 | ז'רקו וואראיץ', בוסנה (45)
|
| 1979/80 | ברלין | ריאל מדריד |
מכבי תל אביב |
85-89 | ארל ויליאמס, מכבי (31)
|
| 1980/81 | שטרסבורג | מכבי תל אביב |
סינודינה בולוניה |
79-80 | מרקו בונמיקו, סינודינה (26)
|
| 1981/82 | קלן | סקוויב קאנטו |
מכבי תל אביב |
80-86 | ברוס פלאוורס, קאנטו (23)
|
| 1982/83 | גרנובל | פורד קאנטו |
בילי מילאנו |
68-69 | אנטונלו ריבה, קאנטו, 28)
|
| 1983/84 | ז'נבה | בנקו די רומא |
 ברצלונה |
73-79 | סן אפיפניו, ברצלונה (31)
|
| 1984/85 | פיראוס | ציבונה זגרב |
ריאל מדריד |
78-87 | דראז'ן פטרוביץ', ציבונה (36)
|
| 1985/86 | בודפשט | ציבונה זגרב |
 ז'לגיריס קובנה |
72-84 | ארווידאס סאבוניס, ז'לגיריס (27)
|
| 1986/87 | לוזאן | טרסר מילאנו |
מכבי תל אביב |
69-71 | לי ג'ונסון, מכבי (24)
|
1988–1991: גביע אירופה לאלופות: פיינל פור עריכה
| עונה | העיר המארחת | אלופה | סגנית | תוצאה | קלעי מצטיין[4] | MVP בגמר[א] |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1987/88 | גנט | פיליפס מילאנו |
מכבי תל אביב |
84-90 | בוב מקאדו, מילאנו (25) |
בוב מקאדו (מילאנו)
|
| 1988/89 | מינכן | יוגופלסטיקה ספליט |
מכבי תל אביב |
69-75 | דורון ג'מצ'י מכבי (25) |
דינו ראדג'ה (ספליט)
|
| 1989/90 | סרגוסה | יוגופלסטיקה ספליט |
ברצלונה |
67-72 | טוני קוקוץ', ספליט (20) |
טוני קוקוץ' (ספליט)
|
| 1990/91 | פריז | פופ 84 ספליט |
ברצלונה |
65-70 | זוראן סאביץ', פופ 84 (27) |
טוני קוקוץ' (ספליט)
|
1992–1996: הליגה האירופית: פיינל פור עריכה
| עונה | העיר המארחת | אלופה | סגנית | תוצאה | קלעי מצטיין[5] | MVP בגמר[א] |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1991/92 | איסטנבול |  פרטיזן בלגרד |
מונטיגאלה חובנטוד |
70-71 | פרדרג דנילוביץ', פרטיזן (25) |
פרדרג דנילוביץ' (פרטיזן)
|
| 1992/93 | פיראוס |  לימוז' |
בנטון טרוויזו |
55-59 | טרי טיגל, בנטון (19) |
טוני קוקוץ' (בנטון)
|
| 1993/94 | תל אביב | 7UP חובנטוד |
 אולימפיאקוס |
57-59 | פראן מרטינז, בדאלונה (17) |
פראן מרטינז (בדאלונה)
|
| 1994/95 | סראגוסה | ריאל מדריד |
אולימפיאקוס |
61-73 |  ארווידאס סאבוניס, ריאל (23) |
ארווידאס סאבוניס (ריאל)
|
| 1995/96 | פריז | פנאתינייקוס |
ברצלונה |
66-67 | ארתורס קרניסובס, ברצלונה (23) |
דומיניק וילקינס (פנאתינייקוס)
|
1997–2000: פיב"א יורוליג: פיינל פור עריכה
| עונה | העיר המארחת | אלופה | סגנית | תוצאה | קלעי מצטיין[6] | MVP בגמר[א] |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1996/97 | רומא | אולימפיאקוס |
ברצלונה |
58-73 | דייוויד ריברס, אולימפיאקוס (26) |
דייוויד ריברס (אולימפיאקוס)
|
| 1997/98 | ברצלונה | קינדר בולוניה |
אא"ק אתונה |
44-58 | אנטואן ריגודו, קינדר (14) |
זוראן סאביץ' (קינדר)
|
| 1998/99 | מינכן | ז'לגיריס קובנה |
קינדר בולוניה |
74-82 | אנטואן ריגודו, קינדר (27) |
תיוס אדני (ז'לגיריס)
|
| 1999/2000 | סלוניקי | פנאתינייקוס |
מכבי תל אביב |
67-73 | נייט האפמן, מכבי (26) |
ז'ליקו רברצ'ה (פנאתינייקוס)
|
2000–2001: סופרוליג: פיינל פור עריכה
| עונה | העיר המארחת | אלופה | סגנית | תוצאה | קלעי מצטיין[7] | MVP בגמר[א] |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2000/01 | פריז | מכבי תל אביב |
פנאתינייקוס |
67-81 | דיאן בודירוגה, פנאתינייקוס (27) |
 אריאל מקדונלד (מכבי)
|