פתיחת התפריט הראשי

פיגוע

סוג של תקיפה אלימה, לרוב בהקשר של טרור
קריסת מגדלי התאומים בניו יורק בעת פיגועי 11 בספטמבר 2001, הפיגוע הגדול בהיסטוריה

פיגוע, התקפת מחבלים, פעולת איבה ואירוע פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) הוא פעולה חבלנית אלימה אשר בשונה מפשע רגיל אינה מכוונת כלפי אדם מסוים אלא מכוונת כלפי קבוצה או קהילה מסוימת. פיגועים הם נשק שגרתי בפעילות טרור, ועל כן מקובלת לעיתים ההגדרה של פיגוע כפעולת טרור חבלנית או פעולת חבלה.

ניתן לסווג את הפיגועים בשתי צורות: על פי רקעם (פיגוע טרור, וכדומה) ועל פי מאפייניהם (פיגוע ירי, פיגוע דקירה, פיגוע התאבדות וכיוצא בזה).

תוכן עניינים

השימוש במונח פיגועעריכה

הגדרת פיגוע ופעולות טרור עם הזמןעריכה

עם תום כהונת מרגרט תאצ'ר כראש ממשלת אנגליה, החלה הימנעות גוברת והולכת בתקשורת הבריטית ובעיקר בבי. בי. סי. מהמונחים טרוריסט (מחבל) וטרור, וכך גם מתקפות טרור, ופורסמו הוראות מפורטות כיצד ומתי להשתמש במונחים אלו.[1] מעט אחר כך הצטרפו למגמה זו כלי התקשורת הלאומיים בארצות הברית. גם בתקשורת בישראל, הוחלפו מושגים המגדירים את הצדדים בסכסוך הלאומי כשלנו ושלהם (כמו "כוחותינו שבו בשלום" שהוחלף ל"אין נפגעים לכוחות הביטחון"), וכן החלו להימנע מהגדרת המוצא הלאומי, הדתי או הקהילתי של אנשים מושאי המידע בחדשות. זאת כדי להימנע מהסתה נגד קהילות אלו או תיוגם וביזויים בהכללות.[2] במסגרת זו, אם לא היה מדובר במאורע פומבי מתועד ובמיוחד אם היה רק נפגע בודד, בדרך כלל המעשה הוגדר כ"אירוע" או "פשע" "על רקע לאומני".[3]

באותן שנים, המשטרה ומשרד הביטחון ובעקבותיהם בתי המשפט החלו להימנע במקרים רבים מקביעת "רקע לאומני" לפשעים, בעיקר לתופעת אונס כפשע שנאה או פיגוע. כך קרה שאזרחים הפגינו בעד פרסום תקיפה כפיגוע בעוד התקשורת הודיעה על פשע פלילי. המגמה התהפכה בידי עורכת הדין אלוני־סדובניק בעקבות משפט המחבל שאנס ורצח את הילדה הקטנה ליפז חימי בשוק של בית שמש ביום העצמאות ה'תשס"ו (2006). בתקשורת פורסם שהמדובר באדם מעורער בנפשו שהלך אחר יצרו. במשפטו הודה שהדבר נעשה כדי לפגוע ביהודים. על השינוי ביחס המשפטי פורסם אחרי אונס ורצח אורי אנסבכר ממנו דווקא התנערו לכאורה התומכים בפעולות איבה בנימוק שאינם מערבים אונס או רצח תינוקות.[4][5][6][7]

החל מהטבח במערת המכפלה שערך ברוך גולדשטיין בפורים ה'תשנ"ד (1994) בו רצח 29 מתפללים מוסלמים ופצע 125, החלו בתקשורת להגדיר גם פגיעות של יהודים, ובמיוחד של יהודים המאורגנים במסגרות ימניות קיצוניות, כמו פשעים של נוער הגבעות, כפיגועי טרור. וראו טרור יהודי בישראל. במשך שנים הציבור הרחב בישראל ראה הבדל מהותי בין ארגוני החבלה המוסלמיים והערביים לפעולות חבלה של יהודים, אך בשנת 2018 בעקבות רצח עיישה א-רבי בזריקת אבן ומעצר נרחב של נערים מישיבה ביישוב יצהר, היו שטענו שהבדל זה נסדק וכבר אינו מובהק.[8][9]

בעת האביב הערבי ואחריו החל להגיע תיעוד על מקרי אונס קבוצתי מאורגן בעת אירועים ציבוריים גדולים, כהפגנות או חגיגות המוניות. אלו הוגדרו כפיגועים בידי אנשי ימין בעולם כולל הנשיא טראמפ, בעוד בתקשורת נזהרו להגדירן ככאלו.[10][11]

שימושים נוספים בהשאלה למונח פיגועעריכה

ארגוני החבלה הערביים נוקטים גם בפעילות תקשורתית נרחבת לשם גיוס אהדה למטרותיהם ולעמדותיהם, בין היתר באמצעות הצגת אויביהם באופן שלילי, ושימוש במונח טרור לגבי פעילות צבאית של מדינות העולם החפשי, ובעיקר ישראל וארצות הברית. המונח פיגוע תקשורתי משמש לעיתים להגדרת פעילות זו.[12]

המונח פיגוע משמש גם בהשאלה למעשה מחטף רעיוני, וגם למקרים בהם הנזק הוא פומבי או בהם היקף הנזק נרחב: לדוגמה פיגוע תקשורתי בו עורכים ראיון אוהד כביכול, ולבסוף מפיקים ממנו מידע הפוגע במרואיין, או פיגוע פייסבוק בו מפרסמים הודעה מבזה ברשת חברתית מטלפון וחשבון שאינם של הכותבים.[13][14][15]

סוגי פיגועים על פי רקעםעריכה

כאמור, ניתן לסווג את הפיגועים בשתי צורות: על פי רקעם (פיגוע טרור, וכדומה) ועל פי מאפייניהם (פיגוע ירי, פיגוע דקירה, וכיוצא בזה).

פיגוע טרורעריכה

פיגוע טרור הוא סוג הפיגוע הנפוץ והמרכזי. מטרתו היא לחולל הרג והרס אקראי ובכך לערער את דעת הקהל ולהטיל אימה, ומתוך כך לשאוף להשיג מטרות לאומיות, פוליטיות או דתיות. דוגמאות בולטות לפיגוע כזה הן פיגועי 11 בספטמבר במגדלי התאומים, פיגועי התאבדות בישראל, פיגועי 11 במרץ 2004 במדריד ופיגועי נובמבר 2015 בפריז.

פיגוע על רקע שנאהעריכה

פיגוע על רקע שנאה הוא פיגוע מסוג פשע שנאה, אשר אינו בא בהקשר של מערכה טרוריסטית ידועה. דוגמה לכך היא הפיגוע באוקלהומה סיטי, וכן הרצח בברנוער. אפשר שכך יש לסווג פיגועים שבאו בהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני אך המפגעים היו "זאבים בודדים" בלא קשר לארגון טרור כלשהו, כגון הטבח במערת המכפלה או הטבח בנהריים.

סוגי פיגועים על פי מאפייניהםעריכה

פיגוע דקירהעריכה

  ערך מורחב – פיגוע דקירה

פיגוע דקירה הוא פיגוע המתבצע באמצעות דקירה בסכין או נשק קר אחר.

פיגוע דקירה אינו מצריך הכנות מורכבות, משום שהפיגוע מתבצע בעזרת אמצעי ביתי נפוץ. לעיתים נשלח המפגע לפיגוע דקירה על ידי ארגון טרור, אך פעמים רבות נעשה הפיגוע ביוזמה אישית של מבצעו.

פיגוע חומצהעריכה

  ערך מורחב – פיגוע חומצה

פיגוע חומצה הוא פיגוע המתבצע באמצעות התזת חומצה על פניו או גופו של הקורבן.

בדומה לפיגוע דקירה, פיגוע חומצה אינו מצריך הכנות מורכבות, ופעמים רבות נעשה הפיגוע ביוזמה אישית של מבצעו.

פיגוע דריסהעריכה

  ערך מורחב – פיגוע דריסה

פיגוע דריסה הוא פיגוע המתבצע באמצעות כלי רכב, המשמש לדריסתם של קורבנות הפיגוע.

בניגוד לפיגועים אחרים, כגון פיגוע ירי או פיגוע התאבדות, המצריכים ציוד מיוחד ועל כן מצריכים התארגנות, פיגוע דריסה מצריך כלי רכב, שאותו קל להשיג. לפיכך פיגוע דריסה נערך פעמים רבות ביוזמה אישית של המחבל, ללא ארגון שסייע לו בעריכת הפיגוע.

פיגוע יריעריכה

  ערך מורחב – פיגוע ירי

פיגוע ירי הוא פיגוע המתבצע באמצעות ירי. ירי זה מתבצע בדרכים שונות, כגון:

  • ירי מהמארב, שמבצעיו נמלטים מיד עם תום הירי.
  • ירי מתוך מכונית חולפת, אל אנשים שבצד הדרך או אל רכב אחר.
  • ירי גלוי, שבו היורים נוטלים על עצמם סיכון גדול יותר שייתפסו או שתושב אש לעברם.
  • ירי שלאחריו המחבל מתקרב אל קורבנותיו כדי לבצע "וידוא הריגה".

עריכתו של פיגוע ירי מצריכה רובה ותחמושת. לעיתים משמש לכך נשק הנמצא ברישיון בידי מבצע הפיגוע, ועתים משמש לכך נשק בלתי חוקי (שהושג בגניבה, בהברחה וכדומה).

במרבית המקרים פיגוע ירי מתבצע בירי מהיר ולא מדויק, אל עבר קבוצת אנשים או אל כלי רכב. לעיתים מתבצע פיגוע ירי על ידי צלף, המכוון במדויק לאדם מסוים.

פיגוע תופתעריכה

פיגוע תופת הוא פיגוע המתבצע באמצעות פיצוץ, בדרך כלל של מטען חבלה. פיגוע תופת יכול להתבצע באמצעות הפעלה מרחוק (באמצעות שלט רחוק או מנגנון השהייה) או באמצעות מחבל מתאבד.

ניתן לבצע פיגועי תופת בכמה שיטות:

על פי מרבית ארגוני זכויות האדם, פיגועי התאבדות נגד אזרחים הם פשעים נגד האנושות.

פיגוע מיקוחעריכה

  ערך מורחב – פיגוע מיקוח

פיגוע מיקוח הוא פיגוע שבו מפגעים חמושים משתלטים בכוח על קבוצת אזרחים והופכים אותם לבני ערובה, במטרה להשתמש בהם כדי להגיע להישגים פוליטיים כנגד משטר מסוים - לרוב כדי לשחרר את חבריהם מהכלא.

בפיגועי מיקוח אזרחים נמצאים ימים רבים בתנאים פיזיים קשים ובלחץ מנטלי גבוה בשל אי הוודאות לגורלם. לעיתים תוך כדי ההשתלטות או פעולות החילוץ נהרגים אזרחים. בדרך כלל הטרוריסטים מאיימים כי אם תביעותיהם לא ימולאו יוצאו האזרחים להורג. לרוב בפיגועים מסוג אלו השלטונות לא נענים לדרישות החוטפים ומפעילים יחידות מיוחדות לשחרר את האזרחים. לעיתים קורה כי הממשלות נכנעות או מתפשרות עם החוטפים.

תחילתם של פיגועי המיקוח המפורסמים היו בשנות השבעים בסדרת פעולות של ארגוני טרור פלסטינים כנגד ישראל, במהלכם נחטפו מספר מטוסים ונשבו בני ערובה גם בפעולות קרקעיות בישראל, באסון מעלות ובמלון סבוי.

ארגוני טרור צ'צ'ניים הצליחו להביא את פיגועי המיקוח לסדרי גודל גבוהים כאשר החזיקו בשני אירועים נפרדים מעל 800 איש כבני ערובה, אבל בכל המקרים הללו לא הצליחו להגיע לתוצאות מכיוון שהמשטר הרוסי בניגוד למשטרים מערביים היה נכון להקריב אזרחים רבים ולא להיכנע לדרישות החוטפים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פיגוע בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שפת הטרור - הוראות שימוש במונחים אתר הבי בי סי
  2. ^ אל תבואו בטענות, 1 באוקטובר 1997, שמואל אולריך, העין השביעית. בכתבה, אולריך מלין על החלפת המושגים שהייתה אמורה להגן על אוכלוסיות והפכה פוגענית ואבסורדית במשפטים כמו "חמשה בני אדם נפגעו ושני בני מיעוטים".
  3. ^ "אבנים נזרקו - לא משמיים, על שימושי הלשון הפסיביים בתקשורת", חני לוז, אתר סרוגים
  4. ^ הותר לפרסום: תאונת הסנפלינג - פיגוע על רקע לאומני, על רצח נתנאל ערמי שנמצא נפול מבניין עליו טיפס בעבודתו, 26 בנובמבר 2014 אתר מאקו
  5. ^ הערכה: הרקע לרצח לא לאומני על רצח אלוף-משנה שריה עופר בבקעת הירדן, יואב זיתון, 13 באוקטובר 2013, וינט
  6. ^ הותר לפרסום: רצח שריה עופר בבקעה על רקע לאומני, יהושע בריינר, 14 בנובמבר 2013, אתר חדשות וואלה
  7. ^ פני הרוע נטעאל בנדל, על ההכרה המערכתית באונס על רקע לאומני, 17 בפברואר 2019, מקור ראשון
  8. ^ יש הבדל בין טרור יהודי לערבי, ראיון עם הרב יעקב אריאל, 15 בינואר 2019, מקור ראשון
  9. ^ [40 שנה של טרור יהודי], 10 בינואר 2019, תומר פרסיקו, הארץ
  10. ^ שוודיה: בגלל ריבוי מקרי אונס הפסטיבל בוטל עדי דניאל 27 ביוני 2018, אתר ערוץ עשרים
  11. ^ סוף עידן הפוליטיקלי קורקט עדי דניאל 15 במאי 2018, אתר ערוץ עשרים
  12. ^ איך להינצל מפיגוע תקשורתי, 1 ביוני 2010, בני כהן, אתר חדשות וואלה
  13. ^ המלחמה נגד ראש הממשלה הולכת ונהיית מלוכלכת – עשו פיגוע תקשורתי נגד הבן אמנון לורד, 9 בינואר 2019 אתר פטריוטי
  14. ^ נתניהו יצא מגדרו כדי לרכך את לב העמונאים ובתמורה חטף פיגוע תקשורתי, 23 בדצמבר 2013, הארץ
  15. ^ זהו יצאתי מהארון - פיגועי פייסבוק פופולריים דפנה ערד, 9 במרץ 2011, דה מרקר